בשבע 387: אהבת ישראל

רצח גולדשטיין והאיום על פינוי יהודי חברון, הביאו את מנכ"ל ישיבת 'שבי חברון' דאז ישראל זעירא, לתובנה שצריך לרדת לתל אביב ולדבר עם העם.

עפרה לקס , כ"ד בניסן תש"ע

פרשת רצח גולדשטיין והאיום על פינוי יהודי חברון, הביאו את מנכ"ל ישיבת 'שבי חברון' דאז ישראל זעירא, לתובנה שצריך לרדת לתל אביב ולדבר עם העם. אחרי סיורי שטח, ניסיונות כושלים ומפחי נפש, קמה תנועת 'ראש יהודי' בתל אביב, שבתום עשור ראשון לפעילותה רושמת לזכותה מאות חוזרים בתשובה, גרעין תורני ביפו וסדרת ספרים המפגישה את החילונים עם תורת הרב קוק. זעירא, תושב מעלה חבר, משיב לשאלה המתבקשת מדוע אינו עוזב לתל אביב, מצפה מהגרעינים התורניים להוביל את תהליך ההחזרה בתשובה ומסביר איך חברת הנדל"ן שברשותו מצליחה לשלב עסקים ואידיאולוגיה.

לפני חג הפסח התראיין ישראל זעירא, מנכ"ל 'ראש יהודי' ובעליה של חברת 'באמונה', לעיתון 'גלובס'. העיתון הכלכלי ביקש לדעת מי האיש שגם מנסה להחזיר את העם בתשובה, גם גר בהתנחלות בהר חברון וגם בונה ביפו, רחמנא ליצלן. זעירא העניק ראיון לא מתנצל ולא מגומגם, ששתל לעיתים את המראיינת במקומה. בשיחה עם 'בשבע' הוא האיר, מטבע הדברים, נקודות אחרות, אבל ציר האמת הלא מתנצלת נמצא גם נמצא, והפעם האמיתות מופנות כלפי הציבור פנימה. שיחה על החזרה בתשובה, יפו ונדל"ן, אידיאולוגיה וכדאיות כלכלית, וקצת על הלכות פסח: "למדנו שמי שפולט, כלומר משפיע, אינו בולע, ואינו מושפע מהסביבה".    

בלי להתבייש ובלי לגמגם

'באמונה' היא חברה מוכרת מאוד בציבור הציוני דתי, אבל מי שחשף אותה לציבור החילוני והעניק לה פרסומת חינם, היתה 'האגודה לזכויות האזרח'. 'באמונה' ניגשה למכרז לבניית 20 יחידות דיור ביפו לציבור הדתי, וזכתה. המציאות קוממה את האגודה, שצירפה אליה את 'רבנים שומרי משפט' ותושבי השכונה הסובבת, וביחד ביקשה כל החבורה את סעדו של בית המשפט בטענה שיש כאן שיווק מפלה וגזענות.

לפני חודשיים דחה השופט יהודה זפט את העתירה, ולא חשך את שבטו מהעותרים. השופט כתב כי הם לוקים בחוסר תום לב משום שגם הכוונה שלהם היא לייעד את המגרש למגזר מסוים בלבד.

ואולם, העותרים לא ויתרו והם עתרו לבית המשפט העליון. זעירא, מצידו, ממש לא מודאג. קודם כל בג"ץ לא נתן צו ביניים שימנע התקדמות בבנייה. פרט לכך, 'באמונה' הזדרזה לפעול כדי שלא בקלות יהיה ניתן להשיב את הגלגל לאחור. "בכל מקרה אנחנו טוענים שהעתירה הוגשה באיחור. הם היו צריכים להגיש את העתירה ביום שהמכרז הוצא, ולא ביום שזכינו". בנוסף, מציין זעירא מספר עובדות שמחלישות את הטענה לאפליית תושבי המקום: "המכרז הוצא בשנתיים האחרונות 4 פעמים. פעמיים אף אחד לא ניגש. אם אתם טוענים לאפליית תושבי יפו המסכנים - למה הם לא ניגשו? בפעם השלישית ניגשנו אבל לא זכינו, ובפעם הרביעית ניגשנו ומתחתינו היה קבלן ערבי. אז מה, בגלל שלא השגתם משהו בדרכים חוקיות עכשיו אתם עושים מניפולציות משפטיות?"

ליד המתחם של 20 יחידות הדיור, קיים מתחם נוסף של 40 יחידות נוספות, עליו יצא מכרז אך איש לא ניגש אליו. זעירא, שמכר את כל 20 היחידות הראשונות, מתחרט שלא ניגש ל-40 הנוספות, ומגבש כרגע קבוצת רכישה לקרקע פרטית ביפו. 40 היחידות על קרקע המינהל הוא חלום שלעת עתה נגנז. במינהל, הוא מסביר, חוששים מעוד בלגן.

כשהמכרז על ה-40 האלה ייצא, יהיו לכם כבר כמה מתחרים רציניים.

"נכון. אין ספק שיש כאן מאבק, ברגע שאנחנו מתעוררים באיחור של עשרות שנים ומגיעים לערי המרכז אז גם הכוחות החוששים מאיתנו מתעוררים, זה הגיוני. אנחנו עושים את הדבר הכי טבעי, באים לגור בתל אביב. גירשתם אותנו מגוש קטיף, לאן חשבתם שנלך? לים?

"אז עכשיו אנחנו עושים מה שרציתם כל השנים - באים לחיות במרכז הארץ, וקופצים עלינו כי מפחדים מאיתנו ולא בצדק, כי אנחנו התקווה של האומה".

לא כולם רואים את זה ככה.

"אבל בטווח רחוק כולם יודעים שבמקום שיש ציבור ציוני דתי יהיה יותר חינוך, יותר חברתיות, יהיו פחות סמים, והכל יהיה יותר טוב. הרוב מבין את זה. יש מיעוט קולני שמבין שאנחנו עוצרים את המגמות הפוסט ציוניות. אנחנו הציבור האחרון שמהווה תלכיד קהילתי-חברתי-לאומי. אנחנו מסוגלים לגבש את עם ישראל סביבנו. אנחנו עוד לא עושים את זה, אבל אנחנו מסוגלים לזה".

זעירא חושב שהאתגר היום הוא הגרעינים התורניים, ושהם צריכים להוביל את נושא התשובה. הוא עוד ירחיב על כך בהמשך, אבל כרגע מדגיש את זקיפות הקומה. "צריך לקרוא אל הדגל בלי להתבייש, לגמגם ולהתחנף. עד היום הציונות הדתית התחנפה או לפחות הרגיעה: אתם רואים? אנחנו לא מזיקים, אנחנו כמוכם".

כשניגשתם למכרז ביפו זה לא משהו שאמרתם 'אנחנו נחמדים ולא מזיקים'?

"קודם כל אנחנו באמת נחמדים ואנחנו באמת לא באים להזיק לאף אחד, לא באנו להתנגש עם אף אחד. באנו לחזק את היהדות". זעירא מספר על חוזר בתשובה בתחילת דרכו שניגש אליו לא מזמן וסיפר לו שהוא חזר בתשובה אחרי שלמד מעט בראש יהודי וב'שורשים'. הבחור סיפר שהוא מתגורר ברמת אביב ושערן יונגר, רב הגרעין במקום, מלווה ומנחה אותו.

"אם ערן יונגר לא היה שם אז או שהבחור לא היה חוזר בתשובה או שהצימאון היה מוביל אותו למקום אחר. הוא כבר היה חבר בכת מסוימת 7 שנים. יש צימאון עצום ומי שמרווה אותו זה או אנחנו או הסיטרא אחרא".

זעירא אומר שהציבור הציוני דתי צריך ללמוד לומר את האמת שלו החוצה, אבל קודם כל לעצמו. במשך שנים, הוא אומר, המגזר לא העז להגיד את האמיתות שלו לעצמו בקול. ומה הן האמיתות הללו אליבא דזעירא? "שאנחנו אוהבים את כל ארץ ישראל ואת כל עם ישראל ואת כל התורה. וברגע שאתה לא מוותר על כלום אתה אוהב וגם לוקח אחריות. אם אתה אוהב את הבן שלך אתה לא משלים עם זה שהוא חילוני. אתה עושה כל פעולה אפשרית כדי לקרב אותו באהבה. באותו אופן אתה לא משלים עם זה שהשכן שלך נשאר בחילוניותו". אבל, ממשיך זעירא, אנחנו עוד לא שם: "אנחנו כיתתיים. רק אם נהיית דתל"ש יש לי אחריות כלפיך, אבל אם נולדת חילוני - לא".

זה שאתה גר במעלה חבר מאפשר לך לומר דברים בצורה מסוימת? כשאתה יורד לשפלה אתה מדבר אחרת?

"אני אומר את הדברים יותר בעדינות אבל אני לא מוותר על האמת שלי. ואת זה למדתי ב'ראש יהודי'. לקח לי כמה שנים לקלוט את זה: ככל שיש לך זקן יותר גדול ואתה אומר את האמת שלך ואתה כאילו פחות נחמד, ככה יותר מקשיבים לך כי אתה לא מתחנף ולא מנסה להתחבר בשם המכנה המשותף הנמוך".

אבל אי אפשר להתעלם מארומת הפטרונות שנוכחת בדבריך.

"יש חשש כזה, אבל אנחנו תלמידים של הרב קוק שלימד אותנו שגם אנחנו צריכים לחזור בתשובה וגם אנחנו לא מושלמים, גם לחילונים יש כוחות שאנחנו צריכים ללמוד מהם". זעירא אומר שהציבור הציוני- תורני הוא עול ימים. לפני 40 שנה הוא לא היה בנמצא, בטח לא בכאלה מסות. "הגיע הזמן לפרוץ החוצה, והפריצה הזאת תושיע את הציבור שלנו. בזכות זה שנדבר עם החילונים נהיה יותר טובים".

קוד הבמבה

ישראל זעירא יציין ביום הזיכרון לשואה 42 אביבים להולדתו, ומכאן שמו. הוא נולד בצפון-מרכז תל אביב ('עזרא תל אביב') ואחר כך, עם התרוקנות העיר הגדולה מדתיים לאומיים, עברה משפחתו לבני ברק. כשבגר, למד בישיבת 'שבי חברון', אחר כך היה במחזור הראשון של ישיבת 'בית אורות' כשהרב בני אלון עמד בראשה והרב חנן פורת שימש כנשיאה. התקופה בישיבה חיברה אותו לרב פורת, והוא שימש עוזר שלו במשך שנתיים בכנסת. אחר כך נישא, למד פרק קצר ב'מרכז הרב' ונקרא על ידי הרב בלייכר לנהל את 'שבי חברון'. 16 שנים וחצי נמצאת משפחת זעירא במעלה חבר, יישוב המורכב ברובו מבוגרי 'שבי חברון' ומשקיף על נוף קדומים עוצר נשימה. זעירא מעיד שגם הנוף הפנימי-האנושי הוא מדהים ומרווה באותה מידה ו"הקדושה הזורמת ברחובות" כהגדרתו, נותנת המון כוח.

התשובה לשאלה הבלתי נמנעת היא "כן". זעירא היה רוצה לעבור לתל אביב ולא רק להיות מושא לבדיחה ש"אשתי גרה במעלה חבר ואני בתל אביב". זעירא אינו מכחד שהמגורים במקום בו אתה מבקש להשפיע הם משמעותיים ביותר, ואף מנדב דוגמה להמחשה: "בתחילת הדרך חשבנו שאפשר לבוא, לתת הרצאות וללכת. אבל זה לא הולך ככה. אנשים מסתכלים על המודל, על משפחה חיה ותוססת.

"הנה למשל קוד הבמבה", הוא אומר ומסביר שבשבתות שנערכות ביישוב לתלמידי 'ראש יהודי', כשמגיע פרק המשוב והאורחים נשאלים לרגע השיא, קיים דפוס של תשובה: "הם תמיד אומרים 'הכי נהנינו מזה שהבת שלך בת ה-4 פתחה שקית במבה וקודם נתנה לבן שלך בן השנתיים. זה הרס אותנו'. זה שובה אותם. החיים חזקים יותר מכל אמירה". לדברי זעירא, זה מה שמחפשים התלמידים ב'ראש יהודי': לא תשובה לקושיה בתנ"ך אלא להיפגש עם "גודל חיים שהם לא מכירים: לבביות, ענווה של הרבנים, הזוגיות של הרבנים והעוצמה הרוחנית שלהם מעבר למילים".

טוב, מה שאמרת עכשיו רק מעצים את הקושיה על מקום מגוריך הנוכחי.

"אני מת לעבור אבל לא יכול, כי לקחנו אחריות גם במעלה חבר. וצריך להבין שאת העוז לשאוב עולם רוחני של תורה וקדושה אנחנו לוקחים מאזור חברון ומהחינוך של הילדים שלנו, ומהחברים שלנו פה ביישוב. וזו לא סיסמה. מעבר לכך, לא פשוט לילדים לעזוב. ברור שאם היינו זוג צעיר היה לנו יותר קל". בנשימה הבאה קורא זעירא, אב לשמונה, לזוגות הצעירים ללכת להתיישב בגרעינים תורניים.

אבל לזוגות צעירים שאתה מבקש לשלוח החוצה לא תהיה את העוצמה שאתה יכול לשאוב מהמגורים ביישוב.

"הזוגות הצעירים של היום כבר גדלו בקהילות ביו"ש וכבר ינקו את העוצמות מתוך הקהילות התורניות. לדור הזוגות הצעירים של היום יש כבר הרבה יותר כוחות".

אתה לא חושב שיש פערים מאוד גדולים בין חבר'ה שגדלו בתוך קהילה תורנית וביישוב הומוגני וקיבלו חינוך תורני לבין הרחוב התל אביבי?

"נכון, זה מעבר שצריך ללמוד אותו, אבל הוא כל כך טבעי ופשוט. אתה נוחת בלוד, ברמלה, בפרדס חנה, ועומד על הרגליים. אנחנו לא מדברים על שליחות חב"דית להקמת בית יהודי לבד באיזה מקום נידח".

למרות שזעירא מתגורר ביישוב, הוא מתנגד לחממות. בעניין הזה הוא מצטט את הרב של מעלה חבר ואומר ש"בחממות טוב לגדל עגבניות, לא ילדים". התרגום המעשי של זה הוא שגם תושב של יישוב תורני צריך לקחת אחריות על חינוך ילדיו ולא לסמוך על כך שהרחוב הצדיק יעשה את זה. "ולגבי מי שיוצא החוצה - כשאדם משפיע, הילדים גם הם רוצים להשפיע. לא סתם הבטיח הרבי מלובביץ' לתלמידיו שילדי השלוחים לא יהיו דתל"שים".

 חברון בצבעים של מר"צ

הרעיון של 'ראש יהודי' נולד לפני 16 שנים בעקבות קמפיין מוצלח שהוביל זעירא, אז מנכ"ל 'שבי חברון', לשינוי דעת הקהל בנושא חברון. היתה זו השנה של רצח גולדשטיין והממשלה עמדה לפנות את היישוב היהודי מעיר האבות. זעירא גייס את אורי אורבך, שטבע את הסיסמה 'חברון מאז ולתמיד', וצבע את המדבקות בצבעים של מר"צ שזכתה באותה תקופה ב-12 מנדטים. חמוש במדבקות, שלטים ובחורי ישיבות, הוא יצא לדבר עם העם. הקמפיין אמנם הצליח אבל זעירא קורא לו 'מכונן' דווקא בשל העובדה שהוא הבין, כמו אחרים שעסקו בפרויקט הזה, שהציבור התורני לא ממש יודע לדבר עם העם.

"ואז החלטנו שהדרך להציל את חברון עוברת בתל אביב", הוא אומר, אך מיד מתקן: "לא בגלל זה אנחנו הולכים לתל אביב. יש את עם ישראל גם בלי קשר לארץ ישראל, אבל ברור שארץ ישראל היא פונקציה של כמה עם ישראל רוצה אותה, ולכן הבדיקות הראשוניות של איך ומה לעשות התחילו אז".

'הבדיקות' כפי שמכנה אותן זעירא, ארכו כמה שנים. במהלכן למדו זעירא והרב (אז אברך) גיא עשת לדבר תל-אביבית ולרדת ממרומי הישיבה אל המקום בו העם, איתו רצו לשוחח, נמצא.

בתחילה הם כתבו מודעות בנוסח "שיעור בתורת הרב קוק", אבל אף אחד לא התקשר. כשהם קראו לשיעור "רוחניות וסודות הקבלה על פי הרב קוק" התקשרו עשרה אנשים והתחייבו לבוא. ואולם, בשיעור עצמו נכחו ארבעה בלבד: המרצה, אביו, אחותו ואדם נוסף. דרך החתחתים נמשכה מספר שנים אבל השניים התמידו והדפו את כל הקולות שכינו את היוזמה 'הזויה', קבעו ש'אין סיכוי' וחרצו ש'רק ברסלב יודעים להחזיר בתשובה'. העקשנות הניבה לאט לאט מוסד שהפך למותג מוכר ופועל כבר עשר שנים במתכונתו הנוכחית.

גולת הכותרת של 'ראש יהודי' היא בית פתוח "שאתה מרגיש נוח להיכנס אליו, אין בו צורך בכיפה או בידע מוקדם ואומרים בו דברים עמוקים אבל בשפה ידידותית למשתמש". ויש להם היום גם מדרשה ללימודי ערב לבנות מתחזקות, אתר אינטרנט מפותח, דוכני הפצות ויוזמות מקומיות נוספות של פעילים עימם הם נמצאים בקשר של הדרכה ומתן חומרים. גם הגרעין ביפו הוא פרי יוזמה של 'ראש יהודי', בכוונה שיהיה גרעין של החזרה בתשובה.

למרות כל האמור, זעירא לא טופח לעצמו או לעושים האחרים במלאכה על השכם. קודם כל הוא עורך לעמותה מבחן כמותי, וסופר כמה חזרו בתשובה דרך 'ראש יהודי': "אני לא חושב שרק מי שחזר בתשובה זה הישג. יש גם תוצרי משנה. יש אלפים שהתקרבו ויש להם כבוד הדת וחיבת הדת, אבל עדיין לא הכרה וקיום (מדרגות ההתקרבות ליהדות עפ"י רב קוק, ע"ל). אבל כשאני סופר כמה אנשים חזרו בתשובה דרך 'ראש יהודי' זהו מדד שאומר כמה אנחנו רלוונטים". ל'ראש יהודי' יש כרגע רשימה שמית של 250 איש שחזרו בתשובה דרכם ומקיימים עימם קשר כזה או אחר. "יש הרבה שאנחנו לא מכירים אותם. הם הגיעו, ספגו והמשיכו הלאה".

הקומץ, כמעט מיותר לומר, אינו משביע את הארי, וזעירא חושב שהיום הגרעינים התורניים צריכים לסמן לעצמם יעד מרכזי אחד והוא החזרה בתשובה. "יש צימאון עצום. כל השאלה היא האם אנחנו יודעים להשקות, לדבר עם הציבור, לקחת אחריות. כרגע אנחנו רק בתחילת הדרך". זעירא אומר שלהשפיע על השכן ולהזמין אותו לארוחת שבת זו לא מטרה קשה להשגה שיש ללמוד אותה שנים ארוכות. "צריכים להיות מכוונים לחולל שינוי. לא צריך לשנות עיר שלימה, מספיק לשנות שכונה, לערוך פעילות קהילתית, סעודות משותפות. אם הגרעינים יחדדו לעצמם את הנקודה הזאת, שנכון שזו מצווה לגור במקומות האלה אבל זה לא מספיק אלא צריך להמשיך הלאה, להאמין בעצמם ולהשפיע, זה יחולל שינוי".

רואה את הקדושה בעיניים

באותה עת בה יצא זעירא לתל אביב, הוא גם הקים חברה ליזמות ושיווק נדל"ן לציבור הציוני דתי. החברה שלו 'באמונה' מובילה כרגע 8 פרויקטים, מהם במקומות יוקרתיים יותר (ארמון הנציב) ומהם פחות (פרדס חנה). בשנים האחרונות, אומר זעירא, היוזמה העסקית והיוזמה האידיאולוגית שלו התלכדו. 'ראש יהודי' הקימה את גרעין יפו ו'באמונה' רצה למכרז על בניית דירות באזור.

איפה אתה מעביר את הקו בין אידיאולוגיה לבין עסקים?

"קודם כל אנחנו חברה נקודה, וחברה צריכה להרוויח. אבל אנחנו משתדלים שהפרויקטים שלנו יהיו ציוניים, וציונות בעיניי היום זה הגרעינים התורניים. אנחנו בונים גם במקומות שהם עדיין חלשים ובתחילת דרכם, שהיו נמכרים טוב יותר לציבור החילוני. אנחנו מתעקשים לשווק את זה לציבור הדתי ומאמינים שמי שירכוש ירוויח".

השכונות שבונה זעירא מיועדות לציבור הדתי ולו בלבד. אבל הוא לא רואה בהן שכונות סגורות או מסתגרות. "השכונות לא צריכות להיות סגורות בשום פנים. אתה בונה כדי ליצור תשתית: מקווה, בית כנסת ובית ספר. צריך עוצמה של ביחד. תורה ולכידות קהילתית יביאו להשפעה על הערים הגדולות".

אני לא בטוחה שמי שבא לקנות ממך, חושב כמוך.

"אני חושב שהדגל שאנחנו מרימים, גם אם הוא לא נאמר כמשנה סדורה, הוא מאוד באוויר ואני חושב שמי שקונה ביקנעם או בפרדס חנה, יודע שהוא נחשון בן עמינדב". 

לא תצליח למכור את הפרויקטים האלה כשתגיד 'ציונות'. המכירה תתבצע כשתודיע לכולם שזו עסקת חייהם.

"שטויות במיץ עגבניות", קובע זעירא בנחת "אתה צריך לדעת שאתה עושה ציונות ובאותה נשימה שזו עסקת חייך. אתה צריך לדעת שכשאתה עושה משהו נחשוני, אתה לוקח סיכון. אבל אם אחריך באים עוד הרבה אנשים, אז אתה עושה עסקה טובה. כששיווקנו את פרויקט המגורים הראשון בלוד, אמרתי לאנשים שזה מעשה אידיאליסטי וגם שדירה שהם קונים היום ב-400 אלף תהיה שווה תוך כמה שנים 800, ושזו תהיה גבעת שמואל. בינתיים הדירות כבר שוות 800 ואני אומר היום שעוד מעט הן תהיינה שוות מיליון. לוד היא עדיין לא גבעת שמואל, אבל עוד כמה שנים היא תהיה".

לא רק בפרויקטים עליהם הימר זעירא עלו המחירים. מחירי הנדל"ן קפצו בשנים האחרונות לבלי הכר בכל הארץ, באופן שמקשה מאוד על זוג צעיר לרכוש דירה. "זו אכן בעיה קשה מאוד", הוא מסכים "וזה עוד יותר מדגיש את הנקודה שמשתלם להיות אידיאליסט, ללכת למקומות זולים להצטרף לגרעינים תורניים בפרויקטים חדשים ובעיירות פיתוח - להשפיע ולהרוויח".

לאן ילכו מחירי הנדל"ן? זעירא לא אוהב להתנבא: "יש מחסור בקרקע זמינה. אם אריאל אטיאס (שר השיכון) יציף את הארץ בקרקעות לבנייה כפי שהוא התחיל לעשות, המחירים יירדו".

זעירא לא שוקט על השמרים. חוץ מהמשך העבודה על הוצאת הספרים (ראה מסגרת), הוא מחפש כרגע משקיע להקמת ערוץ טלוויזיה ציוני. הוא דווקא מעריך את ערוץ 'הידברות', שבו צופים מדי יום כ-17 אלף איש, אבל מאמין שערוץ ציוני יכול לתת מענה רחב יותר. "אני אוהב אותם, פגשתי כבר כמה חילונים שחזרו בתשובה דרך הערוץ, אבל הם אינם מסוגלים לדבר על כל מרחבי החיים. הם לא מדברים על צבא, מדינה וכלכלה, ולא על ספרות ותיאטרון קדוש, כי זה לא שייך אליהם".

קריאה אחרת של זעירא מופנית אל ראשי הישיבות התיכוניות והעל תיכוניות, והוא מציע להם לחנך את תלמידיהם להגשמה דרך השפעה. "אם הרב יחנך שהאתגר של התלמיד הוא להשפיע, אז בוגרי הישיבות ישפיעו על עצמם, על הילדים שלהם, על החברים במילואים, על החברים בחברת ההי טק. זה יהפוך לדבר טבעי שבן תורה אומר דברי תורה בלי המשפט הדבילי שהיו אומרים פעם: לא הגעתי להחזיר אף אחד בתשובה אבל אני אגיד דבר תורה".

ולמרות שאתה עוסק בהשפעה, מה בכל זאת למדת בכל השנים מהציבור החילוני?

"למדתי חירות מחשבתית, יצירתיות, מקוריות, דרישת אמת מאוד גדולה. אני גם כל הזמן לומד ענווה כי אתה פוגש אנשים בעלי מידות נאצלות שיש להם קדושה בעיניים, וכשאתה רק חושף אותם לתורה הם נהיים הצדיקים הכי גדולים, כי המידות הטובות של עם ישראל נמצאות בהם כבר קודם. סגולת ישראל ממש".

הרב קוק לעם

אחד הדברים שהפיק ומפיק 'ראש יהודי' ושזעירא ללא ספק גאה בו, הוא מפעל הספרים שתפקידו להנגיש את תורת הרב קוק לעם. במסגרת הזאת יצאו כבר כמה וכמה ספרים, בהם 'ניצוצות', 'פסיכולוגיה של מעלה' ו'אורות התשובה' - כולם ליקוטים מדברי הרב קוק שמלווים בביאורים. רעיון הוצאת הספרים הגיע בעצם כצורך למענה לתלמידים. "בא אליי תלמיד ואמר: 'טוב, הייתי אצלכם שלושה שיעורים. מה ללמוד?' אתה רוצה שהוא ילמד את תורת הרב קוק, אבל כל הספרים של הרב קוק זה סינית. אז מה תאמר? תלמד רבי נחמן?" לא במקרה מזכיר זעירא דווקא את ברסלב. בנושא הספרות ה'מקצועית' הוא מרבה ללמוד מהם, החל מתרגום דברי הרב לשפה מובנת יותר ("כמעט כל הספרים שכתב רבי נחמן בעצם נכתבו על ידי רבי נתן וגם זה מתורגם לעברית, ואף אחד לא שם לב") וכלה בנושא ההפצה: "כבר עשרות שנים הם דוחפים את הספרים שלהם. אז על כל מיליון ספרים פותחים רק עשרת אלפים, אבל גם זה מספר. אחד מחשובי התלמידים ב'ראש יהודי' סיפר שפעם מישהו דחף לו ספר של רבי נחמן. הספר שכב אצלו שנתיים בלי שייגע בו אבל כשהיה לו הרהור תשובה הוא פתח אותו, מכיוון שזה ספר הקודש היחיד שהיה לו בבית. זו הסיבה שהוא קודם בחן את ברסלב". לדברי זעירא, יש להניח את תורת הרב קוק על שולחן בית המדרש, מה שיאפשר את התרחבות והתבססות תנועת התשובה. "ברגע שיהיה לנו ציר מרכזי שהיא תורת הרב קוק: חיה, קיימת, בועטת, מחייה אותנו ומלאת עוצמה, ממילא היא תתפשט אל מרחבי ציבור ואני חושב שהיום עם ישראל בשל לשמוע את התורה הזאת". התגובות בינתיים, לפי עדותו של זעירא, חיוביות ביותר: "לאנשים נפתחים עולמות מדהימים".

הספרים של 'ראש יהודי' אינם מכוונים רק לחוזרים בתשובה או למחפשי דרך. זעירא בהחלט מייעד אותם לתלמידי ישיבות תיכוניות שלדעתו גם הם צריכים לדעת ללמוד הרב קוק ולהפנים שמתורתו אנחנו נבנים. "אם בחור בישיבה תיכונית יידע ללמוד הרב קוק, יש סיכוי שבשיעור ב' הוא גם ירצה ללמוד את זה עם חברותא חילוני. אם הוא לא יידע ללמוד, הוא יציע לחברותא שלו ללמוד יחד פרקי אבות. אני לא נגד פרקי אבות, אבל אם אתה רוצה להביא בשורה שעוברת מהפרט אל הכלל וללמד דברים של גאולה, של ארץ ישראל - זה הרב קוק".

ofralax@gmail.com