בשבע 388: שחקני אופי

שני שחקנים מצוינים וטקסט שנון בחרוזים הופכים את 'משנה המידות' לחוויה משובבת וגם חינוכית.

אמציה האיתן , א' באייר תש"ע

ידועה אמרתו של ר' ישראל סלנט, על כך שיותר קל ללמוד ש"ס גמרא, מאשר לשנות מידה אחת בנפש. אבל יש מי שלא מתייאש, ומנסה להשפיע אפילו בכיוון הזה. אינני מכיר שיטה יותר טובה להשפיע על ההמון מאשר סרט, ועדיף שיהיה סרט טוב. מה לעשות, ובשביל שסרט באמת יהיה טוב, חייבים להשקיע – בתסריט, במשחק, בצילום ובעריכה. אז הנה לכם דוגמה לסרט מושקע מאוד, שיכול לעניין את הילדים ואפילו את המבוגרים.

'משנה המידות' יצא ע"י 'ניצוצות של קדושה', והוא מביא את סיפורו של ליצן החצר שיצא למסע שינוי המידות. זהו מסע מפרך ומאוד משעשע, בו הוא צריך לתקן את כעסו של מוכר הכפתורים ואת יצר הגניבה של הגנב המפורסם בממלכה. המאבק בין ליצן המלך לבין השר החשוב, מוביל לתחרות על מידותיהם של אנשי הממלכה, שבעצם מסמל את מאבק היצר הטוב ביצר הרע, על כל מרכיביו.

בסרט מספר לא מבוטל של דמויות, והדבר הכי מרשים הוא העובדה שכל הדמויות משוחקות ע"י שני שחקנים בלבד – יואב עמיר ומיכאל וייגל, שגם מביים את הסרט. הכניסה שלהם לתוך הדמויות השונות (ולעיתים אף הפוכות זו מזו) מרשימה ביותר, ולא אתפלא אם חלק מהצופים כלל לא יזהו שמדובר באותם שחקנים. הם שרים, רוקדים, עושים קסמים, פונים אל הצופה (החלטה מערכתית מאוד נכונה, לטעמי) ואפילו די מתפרעים על המסך.

רענן זיו כתב את התסריט, ולא תאמינו – הכל כתוב בחרוזים. אני מתאר לעצמי שכתיבת התסריט ארכה לפחות פי שניים מהרגיל, בגלל ההשקעה בחרוזים, אבל התוצאה בהחלט משובבת ומתוחכמת.

כבר תקופה ארוכה שסרטי 'ניצוצות של קדושה' מצולמים בטכנולוגיה של כרומקי (באנגלית זה נשמע יותר טוב), כאשר הכל מצולם באולפן ירוק, ובעריכה מכניסים רקעים ונופים. בדרך כלל זה יוצא בסדר גמור, ואפילו מרשים, אך לעיתים הטכנולוגיה מגיעה כבר לגבולות האבסורד. מסכן העורך שהיה צריך להדביק את הצמח הירוק והגבוה לעציץ שהשחקן מזיז, ולעקוב אחרי כל תנועה קלה של ידיו. כמעט ואי אפשר לעשות זאת מבלי שהפער בין העציץ לבין הצמח שעליו, ייראה לעיניו של הצופה. בפעם הבאה, אנא צלמו את העציץ כשהצמח כבר בתוכו, כך תחסכו שעות עריכה רבות.

בסה"כ, 'משנה המידות' הוא סרט איכותי, שמומלץ לכל הגילאים, ואם תתקנו מידה אחת שלכם, לאחר הצפייה, כבר היה שווה כל המאמץ.

seret@etrog.tv