בשבע 388: הדד-ליין של אמא

לא הכל מלוטש בפרה של מלי גרין, אולם הוא מצליח להעביר את תחושותיה של אם לחמישה המתמודדת בין עבודה עיתונאית תובענית למשפחתה.

עפרה לקס , א' באייר תש"ע

יעל קורן-גלצנברג היא קצת בת דמותה של מלי גרין, כותבת הספר ובעלת הטור 'עשרה בעקבות אחת', וקצת פסיפס של נשים שפגשה בדרך. ואולם חוסר הישע של הגיבורה בתחילת הדרך והבחירות שלה בסופה, משבשות מעט את תדמית האוטוביוגרפיה של הספר.

העלילה מתחילה בכאוס. הבלאגן השולט בחיי היומיום של קורן-גלצנברג, אם לחמישה, כמעט בת 30, מגיע לנקודת שפל שממנה, כך היא חושבת, יש רק דלת יציאה אחת: מציאת עבודה. אחרי תעייה קצרה היא מגיעה לעולם העיתונות שמחבק אותה חיבוק אמיץ, אך גם שולח אותה לדד-ליינים מטורפים, הידחקות לתוך שמלת ה'אם' וה'עובדת' בעת ובעונה אחת ואפילו לתוך שאלות מוסריות.

בתחילת הספר יעל אינה שלמה עם עצמה. היא אמנם איננה עובדת בחוץ, אך גם לא מסתדרת עם מטלות הבית, המשפחה הקטנה והמורחבת או חברת הנשים בגינה. אחרי שהיא מוצאת עבודה השלווה עדיין רחוקה ממנה, אבל הדימוי העצמי עולה ועימו יכולת ההתארגנות, העדפות המוסריות וגם יכולת הקבלה את האחר.

בסופו של הספר יעל מוכרחה לעזוב את עבודתה מסיבות בריאותיות, וזה מתיישב יופי עם משבר שיש לה עם מעסיקיה. ההכרח גורם לה לגלות מחדש את הבית ולהשלים סוף סוף עם אהבתה של אימה שאינה מופיעה כפי שקורן-גלצנברג היתה רוצה.

יעל אינה בטוחה שתשוב לעבודה העיתונאית אחרי חופשת הלידה. הרוגע שניכפה עליה משקף לה את העובדה שהיא נגעה בפסגה אבל לא שם היה טמון האושר שלה, אלא הוא מצוי בבית, בפרטים הקטנים, בהתקדמות האיטית. קורן-גלצנברג מבטיחה לעצמה שתשוב לעשות קריירה, אך הדבר נשאר תלוי באוויר. מחברת הספר, לעומת זאת, מתנהלת בקצב אחר. חלק נרחב מהספר אמנם מתאר את חייה של אם ועיתונאית, אבל גרין כותבת בבמות רבות, אם לעשרה וגם יוצרת ספרים ולא נראה שהיא עומדת לעמוד ברמזור אדום כלשהו בזמן הקרוב.

 הספר מטעים את הקוראות בחוויות שהן מכירות אבל מקצין אותן. הוא מעט מאכזב בכך שהחלק של הכאוס נמתח על פני עמודים רבים ואינו מתקדם לשום מקום. הספר גם מביא פרקים שנכתבו כבר במקומות אחרים על ידי גרין. אכזבה נוספת היא מכך שיעל אף פעם לא עוצרת: היא מעולם לא מעבירה שיחה עמוקה באמת עם בעלה, או למשל מקדישה מחשבה נוספת על רצף ילדיה הצפופים, למרות שהיא איננה מצליחה לעמוד בשום יעד גם בלי לעבוד. מנגד, הספר מספק הצצה לעולמה של עיתונאית ואם, ומוביל את הקוראות במסלול של תדמית אישית לקויה, אל סוף טוב או לפחות כזה המעורר מחשבה.

ofralax@gmail.com