בשבע 388: דמותרבות

יוני גנוט, מוסיקאי, בעקבות ניהול מוסיקלי של ערב אלטרנטיבי לטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל.

תגיות: דגן ורטמן
עפרה לקס , א' באייר תש"ע

כבר כמה שנים שיוני גנוט, סולן להקת 'בין השמשות', מרגיש שהטקסים בליל יום הזיכרון 'זה לא זה'. בשנה שעברה הוא גם החליט לעשות מעשה וליצור אלטרנטיבה לערב בכיכר רבין. בשבוע הקרוב יתקיים ערב הזיכרון האלטרנטיבי שיזם בפעם השנייה, וכן, יש כוונה להפוך את זה למסורת.

ספר מעט על החיבור שלך למוסיקה.

"גדלתי בבני ברק ולמרות האווירה להורים שלי היה מאוד חשוב שנהיה רחבים תרבותית. למדתי פסנתר קלאסי ומאוחר יותר התחברתי למוסיקה עכשווית יותר. בגיל התיכון מרד הנעורים שלי היה בכיוון של התחזקות דתית ביחד עם פתיחות תרבותית. שירים ממש התחלתי לכתוב בשיעור ב'-ג' בישיבת הגוש. השיר הראשון שאני עומד מאחוריו הוא על אודי חלמיש (שנהרג בלבנון, ע"ל). יש משהו במפגש עם נופלים שגורם לך להוציא מתוכך את האמן שבך".

מאיפה נולד הרעיון לקיים ערב אלטרנטיבי ביום הזיכרון?

"עם כל העוצמה של יום הזיכרון, משהו באווירה תמיד הפריע לי, מין דכדוך כזה וחוסר יכולת להכיל ולהוביל את העצב למקום חיובי. ואז עלה בי הרעיון לעשות ערב אחר ולהביא אותו למקום יותר רוחני ויהודי עם פניה לתפילה. בין כל הפרויקטים שעשיתי אני חושב שזה הדבר שבו הרגשתי שהיתה אליו הכי הרבה כמיהה מצד הקהל. פניתי לדגנית אלטמן מפסטיבל הגיטרה וזה גם התגלגל לעיריית רמת גן וביחד אנחנו מעלים את הערב".

מה הדגשים של ערב כזה?

"לערב יש בעיקר שלושה דגשים: הראשון הוא משהו יותר רוחני ויהודי; השני נוגע למסרים ולאווירה הכללית: הערב מביא לכיוון של תקומה ולתחושה שהמחיר לא היה לשווא. השלישית היא דרך ההגשה, פחות מוכרת ולעוסה - אנחנו משתפים עולמות של פיוט, למשל, שכאילו לא כל כך שייכים למוסיקה הישראלית ומחברים אותם".

מה צפוי להיות השנה?

"יהיו 'המדרגות' שיביאו מהעולם הפיוטי טקסטים של פעם ושלהם וגם קצת נגיעה במזרחי, אביב גדז' שהוא אמן רוק אלטרנטיבי, שדברים שלו נובעים מתהומות של כאב, מיכה שטרית שישיר ישראלי ופיוט, אברהם טל שהוא פליט של 'שוטי הנבואה', ואנחנו 'בין השמשות' שמחפשים לאתגר את עצמנו בתוך זה. אנחנו נביא נוכחות די חזקה של מוסיקה אירית. אביו של רס"ן דגן ורטמן ישא דברים".

בשנה שעברה אזלו הכרטיסים ואנשים הלכו הביתה כי הביקוש היה רב. אתם מתכוונים להתמיד במסורת הזאת?

"יש לנו שאיפה כזאת אבל אנחנו שואלים את עצמנו כל פעם מחדש אם ללכת על זה. אני מקווה שנמשיך בכך וכשיבוא המשיח, אולי לא נצטרך. אני לא יודע אם אז יהיה יום זיכרון".