בשבע 388: גאוות ישיבה-ההסדר הופסק המאבק נמשך

חיילים מישיבת הר ברכה נשפטו למאסר ולריתוק לאחר שסירבו להיכנע לאולטימטום של צה"ל לעזוב את הישיבה, ונשלחו לשירות של 3 שנים גם תלמידי הישיבה נאלצים לחתום על מעבר לישיבה אחרת.

חגית רוטנברג , א' באייר תש"ע

כמעט שלושה חודשים יושב החייל אחיה עובדיה בבסיס צה"ל בבקעה, לומד תורה ושובת מכל מלאכה צה"לית. עובדיה, תלמיד ישיבת הר ברכה ואחד משני מניפי השלט בהשבעת חיילי 'שמשון' ברחבת הכותל, הודח משירות קרבי ולאחר מכן גם ממסלול ההסדר. בתחילה ניאות לשלם את המחיר – כל עוד הדבר לא פגע בלימוד התורה שלו, אולם ההוראה להעבירו למסלול של שלוש שנים לא היתה מקובלת עליו בשום פנים, והוא פתח בשביתה. למפקדיו הודיע כי מבחינתו קיימות רק שתי אפשרויות: או שהוא חוזר לשרת במסלול ההסדר במסגרת הישיבה, ולא – הוא אינו משרת בצה"ל ומוכן לעלות מיד למשפט ולהיכלא, אם כך יוחלט.

 "חפשו אותי בישיבה"

כאמור, שלושה חודשים לא ידעו המפקדים כיצד לנהוג בחייל העיקש, שאהוב על חבריו בבסיס ואף היה ידוע כחייל טוב עד לאותו טקס השבעה. מדי פעם איימו עליו במשפט, ולמרות שעובדיה כמעט התחנן להישפט – ולו רק כדי שלא יישב בטל ויוכל לעבור לשלב הבא בצבא או בישיבה – נמנעו משום מה הדרגים הגבוהים מלטפל בו. אחרי החג ניגש עובדיה למפקדו ודרש משפט: "אני לא רוצה להמשיך כך, או שתחזירו אותי לשרת כחייל בהסדר או שתשפטו אותי". על אף האיומים שקיבל במאסר בכלא צבאי, עובדיה לא נרתע: "בסדר, זה לא מפחיד אותי", חזר ואמר "אני רוצה לדעת מה איתי. אני אשרת רק במסלול הסדר". משהחלו העניינים להתנהל שוב בעצלתיים, הודיע עובדיה למפקדו כי הוא לא יחשוש לערוק לישיבה אם לא יחול שינוי במצבו: "עוד מעט מתחיל שוב ה'זמן' בישיבה. תחפשו אותי שם כשתרצו לשפוט אותי. אני לא יכול להישאר פה במצב כזה. שם לפחות יהיו לי חברותות ללמוד איתם". מפקדו ניסה להשיג פשרה מולו, אך עובדיה לא ויתר. כמעט בעל כורחו של הצבא, נשלח עובדיה בשבוע שעבר למשפט אצל הסמח"ט ונידון ל-20 יום בכלא. "עכשיו אולי סוף סוף תיפתר הבעיה", אמר לפני שנכנס למאסר, "או שיחזירו אותי להסדר או שאשלח מהצבא ואחזור לישיבה".

בעקבות נחישותו של עובדיה, פתחו השבוע ארבעה חיילים נוספים תלמידי הישיבה במאבק ברוח דומה והחלו בשביתה. הארבעה סירבו להיכנע לאולטימטום שהציב צה"ל בפני חיילים תלמידי הישיבה, הקובע כי במידה ולא ייאותו לחתום על מעבר לישיבה אחרת יודחו ממסלול ההסדר וייאלצו לשרת שלוש שנים מלאות. כל אחד מהם נענש השבוע על ידי מפקדיו באופן שונה, לאחר שסירב לעבור ישיבה ומאידך לשרת במסלול שנכפה עליו: חיים יהודה גרינוולד, תושב בית אל וחייל בשריון, נשפט ביום א' ל-28 יום בכלא. גרינוולד הודיע למפקדיו כבר ביום חמישי כי הוא פותח בשביתה איטלקית, החזיר את נשקו ולמעשה נמנע מכל פעילות. אמו של גרינוולד, רבקה, מספרת כי המהלך היה בשיתוף והתייעצות איתה ועם בעלה. "אנחנו מגבים אותו מאוד. הוא לא רוצה לעזוב את הישיבה, הוא מקשיב לרבנים שלו. זו גם הרוח שמנשבת בחינוך כל ילדינו. אף אמא לא שמחה שהבן שלה הולך לכלא, אבל אנחנו שמחים בהחלטתו לא לוותר, וגאים בו".

חייל נוסף, אלעד סלע, נשוי ואב לבת המתגורר בהר ברכה ומשרת בחטמ"ר שומרון, נשפט ל-21 ימי ריתוק. שני חיילים נוספים מגדוד 'שמשון', תושבי רעננה ורחובות, יועברו משירות קרבי בבסיסם לתפקידים בחטיבה, ללא משפט. החיילים הסבירו את צעדיהם בכך ש"איננו יכולים לשרת בצבא שלא מאפשר לחייל לשרת על פי מצפונו והכרתו התורנית, הכוללת את האיסור לציית לפקודה לגירוש יהודים. זה מה שעומד בבסיס סגירת ההסדר עם הישיבה שלנו, ואנו מצפים מהרבנות הצבאית ומאישי הציבור לעמוד על זכותם של החיילים הדתיים לשרת על פי אמונתם. אנחנו דורשים או שירות במסגרת הסדר בישיבת הר ברכה או שחרור מצה"ל".       

נזכיר כי ההוראה לגבי העברתם של ארבעת החיילים לשירות בן שלוש שנים ניחתה עליהם לאחר הפסח, בתום הליך שימוע שהתקיים לכלל חיילי ישיבת הר ברכה העושים כעת את שירותם הסדיר. החיילים, כ-25 במספר, זומנו לפני פסח לשיחות ושימועים בבקו"ם, בהם הוצב בפניהם אולטימטום המורה להם לעבור לאלתר לישיבה אחרת או שייאלצו להשלים מסלול שירות של שלוש שנים.

בצה"ל ניסו לרכך בעיניהם את ההחלטה לעזוב את הישיבה, והסבירו כי מדובר בחתימה פיקטיבית בלבד, ללא טפסים או ביורוקרטיה רשמית. בהדרגה ניאותו עוד ועוד חיילים לחתום על מעבר, כשלנגד עיניהם האופציה הבלתי סבירה של הכפלת תקופת השירות על חשבון שנות הישיבה. בסיומו של ההליך, נותר כאמור גרעין קשה של כחמישה חיילים שהחליטו ליטול על עצמם, גם במחיר אישי כבד, את משימת העמידה האיתנה מול שר הביטחון, שהכריז ככל הנראה מלחמת חורמה בישיבה ותלמידיה.

"שוברים את החיילים הנאמנים"

מלבד תלמידי שיעורים ה' וא' בישיבת הר ברכה, הנמצאים מחוץ למסגרת צה"ל, כל האחרים עומדים תחת דרישה נחרצת של מערכת הביטחון לחתום על מעבר לישיבה אחרת, לאחר ביטול ההסדר עם הישיבה. פני הדברים נכון לעכשיו לגבי תלמידי שיעורים ב' וד', הנמצאים בישיבה, הם כי מרביתם חתמו על מעבר לישיבת אלון מורה וישיבות נוספות, וייתכן כי חלק אחר ייאבק על זכותו להמשיך ללמוד בישיבה בה בחרו לכתחילה.

הישיבה מצידה מחבקת את הנאבקים כמו את העוברים. בהודעה שהוציאה השבוע לתקשורת, מפרטת ישיבת הר ברכה את עמדתה והחלטותיה באשר להתפתחויות האחרונות: "נוכח מסע האיומים והלחצים של משרד הביטחון על תלמידי ישיבת הר ברכה, החליטה הנהלת הישיבה לסייע לתלמידים להירשם בישיבה אחרת הקרובה ברוחה, כדי שיוכלו לסיים בהצלחה את מסלול ההסדר בצה"ל. אנו בטוחים שהקשר האמיץ עם התלמידים לא ייפגע והם יבואו לבקר, ללמוד ולשאוב מרוחה של הישיבה ומאור תורתה. הם כולם אהובים ורצויים בבית מדרשנו". אלו שהחליטו להיאבק, הן החיילים והן התלמידים, מהווים מקור של גאווה לישיבה: "אותם התלמידים שהחליטו שלא לקבל את הפתרון שהוצע על ידינו ולהישאר בישיבה תוך נכונות להקרבה במאסר ממושך, מקדשים במעשיהם שם שמים. אשריהם שהם נתפסים על דברי תורה, ואשרינו שיש לנו גיבורים צעירים כאלה. הם עתיד האומה".

כמו כן, הודיעה הישיבה כי מעתה תהפוך לישיבה גבוהה לכל דבר: "הנהלת הישיבה החליטה שמעתה ואילך מסלול הלימודים בישיבה יהיה כבכל הישיבות הגבוהות, והננו שלמים עם עמדתנו הציבורית למרות המחיר הכבד שהישיבה משלמת". המחיר, אגב, כולל גם נזק כלכלי כבד, העומד על סכום של כ-800 אלף שקלים בשנה, עם הפסקת התקצוב של משרד הביטחון. עוד אומרים בישיבה: "אנו מקווים שעם הזמן, יתחלפו האישים במשרד הביטחון או שישובו בתשובה, ואז תוכל שוב ישיבת הר ברכה להציע לתלמידיה לשאת בגאון את השירות הצבאי גם במסלול ההסדר".

ההודעה חותמת ואומרת כי "אנו תפילה שלמרות המשבר, בזכות עמדתה האיתנה והבהירה של הישיבה, היא תשגשג ותפרח בקליטת תלמידים ובהרחבת השורות ומסלולי הלימוד בישיבה". יצוין בהקשר זה כי קרוב ל-30 תלמידים כבר נרשמו לשיעור א' של הישיבה בשנה הבאה, עוד טרם סיום מועדי ההרשמה.

זמיר דור חי, תושב תל אביב שבנו נמנה על קבוצת תלמידי הר ברכה שהועמדו בפני האולטימטום הצבאי, דווקא המליץ לבנו להיעתר ללחצי הצבא ולעבור ישיבה. דור חי סבור כמובן שמדובר בצעד לא הגון של הצבא, אולם מאידך חושב שבנו צריך לסיים מסלול הסדר כרגיל: "הילד שלי משרת עם מוטיבציה גבוהה. בהתחלה הוא באמת היה בגרעין הקשה שסירב לעזוב את הישיבה, אבל אני ריככתי אותו והוא שינה את החלטתו. הוא נכנס לצבא כהסדרניק וכך הוא צריך לגמור. לא ייתכן שיתפסו אותם כך באמצע השירות, תנו להם לגמור כמו שהתחילו! זה דבר לא הוגן. הם לא נכנסו מראש על דעת זה שהם משרתים שלוש שנים. חבל ששוברים את רוח החיילים הנאמנים בדבר כזה".

התעמרות, כוחניות וחוסר תום לב

גם נציגיו בכנסת של הציבור המאכלס את ישיבות ההסדר, מתקוממים נגד התנהלותו של שר הביטחון בפרשה. ח"כ אורי אריאל אומר כי "משרד הביטחון מתנהג בכוחניות ובחוסר תום לב. מן הראוי היה, לכל הפחות, לאפשר לחיילים שהתגייסו דרך ישיבת הר ברכה לסיים את לימודיהם שם, ולא לנסות לפגוע בישיבה על חשבון עתידם הרוחני. אני מקווה שראש-הממשלה יורה לשר הביטחון לרדת מהעץ, ולהניח לחיילים מצוינים אלו לנפשם".

חברת הכנסת ציפי חוטובלי אומרת בשיחה עם 'בשבע' כי אותה מכעיסה במיוחד הציניות בה מתנהל ברק על גב החיילים המסורים: "החלטת שר הביטחון בעניין חיילי ההסדר של הר ברכה משנה את כללי המשחק לחיילים שכבר משרתים, דבר שהוא פסול מעיקרו. עדיף שברק ייאבק במשתמטים ולא בלוחמים הטובים שמוכנים למסור את נפשם למען המדינה, ומתנדבים ליחידות הקרביות ביותר מתוך מוטיבציית שירות גבוהה". חוטובלי מכנה את החלטתו של ברק "התעמרות בחיילים", ואומרת כי "החלטת שר הביטחון פוגעת בלוחמים, נובעת משיקולים ציניים פוליטיים ועל כן אינה ראויה".

ביום רביעי שעבר קיבלה ישיבת הר ברכה חיזוק פוליטי מכיוון נוסף, לאחר שח"כ הרב חיים אמסלם, מבכירי סיעת ש"ס, הגיע לסיור בשומרון ובמסגרתו נועד גם עם הרב אליעזר מלמד בישיבת הר ברכה. ח"כ אמסלם העדיף שלא להתראיין לכתבה בעניין.

ראש ישיבת ההסדר בקרית ארבע, הרב אליעזר ולדמן, מדבר בכאב רב על הפרשה. הרב ולדמן ביקש להוביל לכתחילה קו של מאבק נחוש בהחלטתו הדרקונית של ברק, אולם היה במיעוט מול רוב ראשי ישיבות ההסדר בשעתו. את פירות הכישלון ההוא, סבור הרב, רואים היום בדחיקת צה"ל את רגלי התלמידים באין מפריע. "אני מבין את התלמידים שרוצים להישאר במסגרת הישיבה שהם בחרו בה", תומך הרב בתלמידים שסירבו לחתום, אך אינו אופטימי: "אם הם רוצים להיאבק אני לא יכול לומר להם לא לעשות זאת, אך לצערי איני יכול להבטיח שיצליחו".

לדבריו, חששו של איגוד ישיבות ההסדר מפני דרך של מאבק עיקש לא היה מוצדק: "האיגוד לא נתן את הגיבוי כפי שהיה צריך לתת. החלטת שר הביטחון לנקוט צעד חד צדדי נגד הישיבה היתה חסרת תקדים ולא מוצדקת, לכן לא היה צריך להסכים ולקבל אותה והיה צריך להיאבק נגדה. הרי לא מדובר במלחמת אחים חלילה, אלא במאבק צודק ומכובד ועמידה על דרכי פעולה מוסכמות במשך עשרות שנים. במיוחד שידוע שמדובר באג'נדה פוליטית של שר הביטחון, כדי לספק את צרכי הצד השמאלי של מפלגתו. לא היה צריך להרשות להוציא את התלמידים מההסדר".

הרב ולדמן מצפה מהאיגוד לשאת באחריות לטיפול בתלמידים, שכן גם אם יש חילוקי דעות בין ראשי הישיבות לגבי צעדיו של הרב מלמד, הרי לאיגוד יש אחריות לכלל הישיבות: "הרי אם נאפשר את זה, כל יום יכולה להיות איזו החלטה של שר הביטחון שלא יסכים לביטויים או דיבורים, ובצעד חד צדדי יוציא ישיבה אחרת מההסדר. זה מסוכן, לא מוצדק ולא מוסרי, והאחריות היא על אלה שלקחו על עצמם לטפל בעניין". בהקשר זה נזכיר כי גם עמיתו של הרב ולדמן בראשות הישיבה, הרב דב ליאור, פרסם גילוי דעת התומך בחיילים שסירבו לחתום ומחזק ידיהם במאבקם.

 הרב דוד סתיו, דובר איגוד ישיבות ההסדר, מודה כי אמנם דרך ההידברות בה ביקש האיגוד לנקוט נחלה כישלון, אולם עדיין הוא אינו רואה כל אופציה אחרת. לדבריו, הקונסטלציה המדינית אליה נקלעו שלא בטובתם, גורמת לכך שהדבר האחרון שנתניהו זקוק לו כעת הוא עימות מול שר הביטחון בנוגע לישיבות ההסדר. עם זאת, הוא מבקש להדגיש כי למרות סיכויי ההצלחה הקלושים, ממשיכים ראשי האיגוד במגעים עם בכירים במשרד הביטחון ומשרד רה"מ כדי לנסות לשנות או לפחות להקפיא את המצב. "בוודאי שמבחינתנו כל המצב הזה אינו תקין. כל ההחלטה לבטל את ההסדר עם הישיבה אינה מוסרית ואינה ראויה, אין פה שאלה בכלל. הבהרנו את עמדתנו זו גם לראש אכ"א ושר הביטחון", מבהיר הרב סתיו. 

להתאחד מאחורי הישיבה

 הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, סבר גם הוא עוד בתחילת הפרשה כי על הציבור להתאחד כולו מאחורי הישיבה. גם כיום, לנוכח ההתפתחויות האחרונות, הוא ממשיך באותה קריאה: "צריכים להגיד שכולנו הר ברכה. הציבור היה צריך להיות כאיש אחד בלב אחד מאחורי הישיבה. אני חש בושה שהצליחו לפגוע בישיבה. אבל זה עוד שלב במאבק. צריך ללמוד לא לתת למפלגה של ארבעה מנדטים ששר הביטחון בראשה, לפגוע בציבור כל כך משמעותי בעם ישראל".

לגבי מאבקם של ארבעת החיילים אומר הרב אליהו כי "כולם היו צריכים לעשות כמותם. לא מדובר במאבק מיותר. ברור לחלוטין שאם נכנעו פה, יעשו זאת אחר כך גם נגד ישיבה אחרת. מישהו מבשל פה את ריסוק הרוח ושבירת חוט השדרה של כולנו. מול עיני שר הביטחון עומדת לא רק ישיבת הר ברכה, אלא כל האחרים, ועל זה המאבק".

גם מקרב ראשי ישיבות הסדר שאינם ממוקמים בגב ההר, מתקבלים שדרים של תמיכה בישיבה ובמאבקה. הרב יחזקאל יעקובסון, ראש ישיבת שעלבים, אומר בשיחה עם 'בשבע' כי הוא "מאוד מעריך את הדרך בה הלך הרב מלמד, ואת נכונותו לעמוד על האמת ולא להיכנע, תוך נכונות לשלם את המחיר". על הצהרתה של הישיבה כי תהפוך החל מהשבוע לישיבה גבוהה, הוא מיצר בעיקר בשל ההפסד שינחלו מכך לדבריו שאר ישיבות ההסדר: "חבל לישיבות ההסדר שדמות כמו הרב מלמד וישיבתו, שיש להם תרומה גדולה לכלל ישראל, לא נרגיש אותם כעת בישיבות ההסדר. כואב לי שהישיבה יוצאת מההסדר, אבל שר הביטחון לא השאיר להם הרבה ברירות. אני מקווה שתיפתח להם הדרך לחזור, כי יש לרב ותלמידיו תרומה גדולה לתת לנו".

האם הרב סבור כי מאבקם של החיילים אכן רלוונטי לשאלה האידיאולוגית של סירוב לפקודת גירוש יהודים?

"אני מאוד מקווה שלא נגיע לשאלה של פינוי, אבל אני בטוח שאם חלילה נגיע לשאלה כזו, עמדת כלל רבני ישיבות ההסדר תהיה תקיפה הרבה יותר ממה שהיה בגוש קטיף, כי למדנו לקח. המאבק הזה של הרב מלמד ותלמידיו מלמד את הצבא באזהרה חמורה שלא לתת פקודה כזו. בגוש היינו תמימים, וזה לא יקרה שוב. הרב מלמד יצר אזהרה כלפי הצבא שלא להביא את כלל ישיבות ההסדר לעימות הזה. הרב מלמד משלם על זה מחיר, אבל הצבא הפנים גם הוא את המסר".

הרב יחזקאל יעקובסון, ראש ישיבת ההסדר בשעלבים: "המאבק הזה של הרב מלמד ותלמידיו מלמד את הצבא באזהרה חמורה שלא לתת פקודת גירוש. בגוש היינו תמימים, וזה לא יקרה שוב. הרב מלמד יצר אזהרה כלפי הצבא שלא להביא את כלל ישיבות ההסדר לעימות הזה. הרב מלמד משלם על זה מחיר, אבל הצבא הפנים גם הוא את המסר"

ח"כ חוטובלי: "החלטת שר הביטחון בעניין חיילי ההסדר של הר ברכה משנה את כללי המשחק לחיילים שכבר משרתים, דבר שהוא פסול מעיקרו. עדיף שברק ייאבק במשתמטים ולא בלוחמים הטובים שמוכנים למסור את נפשם למען המדינה, ומתנדבים ליחידות הקרביות ביותר מתוך מוטיבציית שירות גבוהה"

החיילים הסבירו את צעדיהם בכך ש"איננו יכולים לשרת בצבא שלא מאפשר לחייל לשרת על פי מצפונו והכרתו התורנית, הכוללת את האיסור לציית לפקודה לגירוש יהודים. זה מה שעומד בבסיס סגירת ההסדר עם הישיבה שלנו, ואנו מצפים מהרבנות הצבאית ומאישי הציבור לעמוד על זכותם של החיילים הדתיים לשרת על פי אמונתם"

ישיבת הר ברכה: "אותם התלמידים שהחליטו שלא לקבל את הפתרון שהוצע על ידינו ולהישאר בישיבה תוך נכונות להקרבה במאסר ממושך, מקדשים במעשיהם שם שמים. אשריהם שהם נתפסים על דברי תורה, ואשרינו שיש לנו גיבורים צעירים כאלה"