בשבע 388: פראו ובלאו

חני לוז , א' באייר תש"ע

בחודש דצמבר האחרון, נידון מדליף מסמכים מהשמאל הקיצוני לעשרים חודשי מאסר: עו"ד שמאי ליבוביץ, מפרקליטי ההגנה של הרוצח ברגותי. שמאי ליבוביץ הוא נכדו של הפרופ' ישעיהו ליבוביץ שהנפיק את מטבע הלשון האוטו-אנטישמי "יודו-נאצים". שלא כמו ענת קם, ליבוביץ עבר את העבירה במדינה אחרת, ארצות הברית. ליבוביץ הועסק על ידי ה-FBI כמתורגמן בעל סיווג בטחוני גבוה. הוא הורשע בעסקת טיעון בהעברת חמישה מסמכים סודיים לידי מנהל בלוג באינטרנט, שפרסם חומרים על סמך המסמכים.

 זמן קצר לאחר מכן נעצרה ענת קם, ורק לאחרונה פורסם דבר המעצר והחקירה. אולם ההגנה ההיקפית שניתנה, במסגרת הסיקור התקשורתי, לפרשת הדלפת מסמכים הסודיים והמסווגים מפיקוד המרכז, צריכה להדאיג מאוד את מי שחושבים שהתקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה ושלטון החוק.

חייל שהחזיק שלט בלתי מסווג בעליל לעיני המצלמות, זכה למסע צלב תקשורתי והודח מהצבא. אך חיילת רודפת שלום שהדליפה כאלפיים מסמכים מסווגים עד סודיים מצה"ל, זוכה להגנה.

שיקלול הדברים מביא למסקנה כי השימוש שעושה התקשורת במושג "פגיעה בחופש העיתונות" הוא ציני ומעורר מחשבות נוגות אודות היושרה של רבים מהעיתונאים. לא "חופש הביטוי" עמד לנגד עיניה של קם, על כך אני יכולה להעיד. קם עבדה ככתבת תקשורת ב'וואלה'. במשך השנים שלחתי אליה, כמו לשאר כתבי הבראנז'ה, הודעות לתקשורת של תדמי"ת. שלא כמו כתבים אחרים, קם בחרה באופן עקבי ושיטתי להתעלם מהחומרים. האג'נדה הפוליטית שלה היא שהכתיבה את התנהלותה האתית, גם בפיקוד מרכז וגם ב'וואלה'. כתבים הממונים על סיקור תחום מסוים, ומועלים באמון הציבור על ידי העלמת ידיעות שלא עולות בקנה אחד עם האג'נדה הפוליטית שלהם - הם שפוגעים בדמוקרטיה ובערכים שהם מטיפים להם כמו "חופש הביטוי" ו"עיתונות חופשית". ההגנה על קם בשם "חופש העיתונות" היא לא יותר מניסיון נוסף לכפות אג'נדה מסוימת מאוד, בתוספת חגיגת צביעות.