בשבע 388: על סדר היום

מעצר של אורי בלאו ירתיע עיתונאים ויפגע בתדמית המדינה.השופטת בדימוס דליה דורנר.נשיאת מועצת העיתונות

רוני ארזי , א' באייר תש"ע

תהיות רבות בענייני חופש הביטוי וגבולות הדמוקרטיה עלו בשבוע האחרון, בעקבות פרסום החשדות נגד העיתונאית ענת קם. גם המאמצים הנואשים של שירות הביטחון הכללי לקבל בחזרה את המסמכים המסווגים שמסרה קם לעיתונאי אורי בלאו מ'הארץ', מעלים חשש להתנהלות מנומסת מדי מצד רשויות החוק. אך לא פחות תמוהה היתה התמיכה לה זכה השבוע בלאו מצד עיתונאים בכירים ומצד נשיאת מועצת העיתונות, שופטת העליון בדימוס דליה דורנר. בהודעה שפרסמה, קראה דורנר לרשויות "שלא לעצור את העיתונאי, במידה וישיב את המסמכים לידי רשויות הביטחון". בשיחה עם 'בשבע' מסבירה דורנר את עמדתה ואף רומזת כי הסכם שונה היה יכול להביא לסיום חלקו של בלאו בפרשה.

"אחד הכללים החשובים ביותר בתקנון האתיקה אוסר על עיתונאי לחשוף את המקור שלו ודורש ממנו אפילו לשבת בכלא, אם לוחצים אותו. זה עניין חיוני לעיתונות חופשית, משום שהמקור יכול למצוא את עצמו מועמד לדין כ'מדליף' כאשר ילכדו אותו", אומרת דורנר. "בנסיבות הקיימות, כאשר ענת קם ויתרה על החיסיון כמקור, ברור לגמרי שבלאו צריך להחזיר את המסמכים, אם הוא מחזיק בהם. לא כאיזו פשרה, אלא כחובתו. יחד עם זאת, אם הוא ייעצר יש לכך משמעות מאוד רצינית שאינה נוגעת רק לו, כיוון שהעיתונות החופשית מעוגנת בהדלפות ומעצר כזה ירתיע עיתונאים מלמלא את תפקידם וגם יפגע בתדמית המדינה כמדינה דמוקרטית. באשר לשאלת ביטחון המדינה – חשוב לנו להגן גם על כך, אז יש לנו את הצנזורה שתפקידה לאזן וגם הצנזורה עצמה כפופה לביקורת שיפוטית, כדי שלא ייעשה שימוש לא נכון על ידי סיווג ביטחוני גבוה באופן שונה מהצורך האמיתי בהגנה על ביטחון המדינה".

האם ויתור על מעצר במקרה כזה, אין משמעותו כיפוף של החוק?

"לא. נשיאה ה-16 של ארצות-הברית, אברהם לינקולן, אמר שאם רוצים להוכיח שחוק הוא גרוע אז אוכפים אותו בצורה מלאה. יש כאן עיתונאי שנהג כפי שעיתונות חופשית נוהגת, הגם שפורמאלית יש בכך עבירה על סעיף זה וזה. הרשויות מבינות זאת ולכן שומרות גם הן על חופש העיתונות, כי שמירה על חופש העיתונות היא לא רק אינטרס של העיתונות, היא אינטרס של מדינת ישראל. יש בהסדרים החוקתיים שלנו שיקול דעת להפעיל חוק וכיצד להפעיל אותו. ואכן גם עמדת שירותי הביטחון שניהלו משא ומתן וחתמו על הסכם עם העיתונאי, לוקחת בחשבון את חופש העיתונות ונכון הם עשו. הדבר הסתבך, אבל עדיין אנחנו צריכים לשים לנגד עינינו את הצורך שלנו בעיתונות חופשית. עיתונאים רבים, כפי שאני למדה ממאמרים שהם כותבים ומעצומות שהם חתומים עליהן וגם מקריאת עיתונים, מצטטים חומרים שמגיעים ממקורות, כאשר המקור עצמו אסור היה לו להעביר את החומר".

מערך השיקולים של הרשויות לא צריך להביא בחשבון את רמת הסיווג החריגה של המסמכים?

"בהסכם שנחתם עם בלאו, ניתן לו שיקול דעת בעניין הזה. הוטל עליו להחזיר את המסמכים שלדעתו פוגעים בביטחון המדינה, תוך ציון שהדבר אינו מהווה היתר להחזיק במסמכים. אין חולק על כך שעיתונאי שמחזיק במסמכים מסווגים עובר עבירה. השאלה היא האם אני מפעילה את החוק נגדו. אני הצעתי לא לעצור אותו וקראתי לו להחזיר את המסמכים. זהו המשטר החוקתי שלנו, שיש בו איזונים".

לגבי אותו הסכם שעשה עיתון הארץ מול השב"כ - אולי נכון היה לדרוש קודם כל את חזרתו של בלאו ארצה ואת מסירת המסמכים, ורק אחר-כך לנהל איתו את המשא ומתן על חתימת ההסכם?

"בעניין הזה יש לשאול את שירות הביטחון הכללי. קראתי את ההסכם והוא משקף את העמדה של רשויות הביטחון, שלוקחת בחשבון את היותנו מדינה דמוקרטית. ההסכם הזה נערך במסגרת העמדה הנכונה של הרשות, שאני המלצתי עליה כאשר אמרתי – תחזיר בבקשה את המסמכים מפני שהסיבה להחזקתם כבר אינה קיימת. בעיתון נכתב שהבעיה שלו היתה ההגנה על המקור. האם אפשר היה להבטיח את ההגנה על המקור בצורה אחרת? אפשר שכן, כי בהסכם נכתב שהמסמכים שהוא כן מסר לא ישמשו נגד המקור".

לסיום, את מדליקה השבוע משואה בטקס יום העצמאות, לכבוד שימת דגש על זכויות הפרט וחופש הביטוי בשנותייך בבית המשפט העליון, כפי שהגדיר זאת משרד ההסברה והתפוצות.

"אנחנו מתקרבים ליום העצמאות ונתכבדתי להדליק משואה. אני מאוד נרגשת. זה יום הולדת של המדינה וצריך גם לומר כמה דברים טובים על המדינה שלנו, הגיע הזמן. עם כל הציניות והבעיות שלה, אנחנו גם צריכים לראות את חצי הכוס המלאה. ביום הולדת צריך לדבר רק טובות על המדינה, לראות את התמונה בכללותה ולהתייחס למשטר הדמוקרטי שלנו באיזון נכון ולא בקנאות ובשנאה".