בשבע 388: מי צריך דמוקרטיה

הרחק מעין התקשורת, בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי ומסייע לנתניהו לבטל את הבחירות למרכז הליכוד.

יאיר שפירא , א' באייר תש"ע

הרחק מעין התקשורת, בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי ומסייע לנתניהו לבטל את הבחירות למרכז הליכוד. מפרשת הולילנד אפשר ללמוד להיכן צריכים להיות מופנים מרבית משאבי חקירת השחיתות בישראל. מתי סוגרים תיק ומתי מגישים כתב אישום? הסנגוריה הציבורית מאלצת את התביעה לחשוף את מדיניותה

בחסות עומס החדשות המסעירות הניתכות עלינו כמעט מידי יום, מנסה ראש הממשלה נתניהו לפתור לעצמו כאבי ראש קטנים, כמו בחירות דמוקרטיות בליכוד. למרבה הפלא הוא קיבל לאחרונה סיוע לא צפוי ומעט משונה מבית המשפט העליון.

בחירות למרכז הליכוד לא נערכו כבר שמונה שנים. חוקת הליכוד קובעת כי בחירות שכאלה אמורות להתקיים שנה לאחר הבחירות הכלליות לכנסת, והשנה הזו עברה זה מכבר. נתניהו דאג לכנס את המרכז ולהביא להחלטה כי הבחירות יתקיימו בעוד כשנתיים, שלוש שנים לאחר הבחירות הכלליות. לבד מהעובדה שההחלטה סותרת את חוקת המפלגה, הרי שההחלטה מנציחה למעשה את המרכז הקיים, מרכז אוהד במיוחד לראש הממשלה. חוקת הליכוד קובעת כי לא ייערכו בחירות למרכז בשנה שלפני בחירות כלליות, והמציאות הפוליטית בישראל מורה כי בחירות לכנסת נערכות לכל היותר בהפרשים של שלוש וחצי שנים. חשבון פשוט מלמד כי החלטת המרכז לא מותירה אף מועד בו ניתן לערוך בחירות.

מספר חברי ליכוד חשבו כי החלטה שכזו אינה סבירה. כך חשב גם שופט בית המשפט לענינים מנהליים בתל אביב, השופט המחוזי יהודה זפט. בעקבות החלטת השופט התכנס המרכז שנית וקבע כי הבחירות למרכז יתקיימו באמצע חודש אייר. אנשי נתניהו ערערו לבית המשפט העליון. ההפתעה היתה רבה כאשר השופט אשר גרוניס פנה אל אנשי נתניהו בראשית הדיון ושאל אותם כמה זמן דרש להם לשנות את חוקת הליכוד. הם ביקשו וקיבלו ארבעה שבועות כדי להפוך, בהחלטה רטרואקטיבית, את הליכוד למפלגה שלמעשה אינה דמוקרטית.

שחיתות בדרג ב'

לא רק אורי בלאו נופש באירופה, גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לא ממהר לחזור ארצה. לא רק ענת קם טעתה לחשוב שיש בישראל עבירות פליליות שלא נהוג להתייחס אליהן בחומרה, גם שורה ארוכה מאוד של פקידים ואנשי עסקים סברו כך.

פרשת הולילנד מסתמנת כקו פרשת המים בתולדות השחיתות הציבורית בישראל. בשנים האחרונות הוציאו רשויות החוק משאבי עתק כדי לתהות על קשריהם של בכירי הפוליטיקאים עם אילי הון מחו"ל: עייזר וייצמן והמיליארדר אדוארד סרוסי; אהוד ברק, יצחק הרצוג והעמותות; משפחת שרון, סיריל קרן ומרטין שלאף; אביגדור ליברמן, שלאף ואוליגרכים רוסים; וכמובן אהוד אולמרט ופרשיותיו. אלה ועוד ריתקו חלק ניכר מכוח האדם של יחידות העילית של המשטרה בהאזנות סתר בעייתיות ובחיקורי דין מסובכים בחו"ל. אך השחיתות המשמעותית יותר, זו המצויה בדרג נמוך יותר בין בעלי הון מקומיים, פקידים וראשי רשויות, זו שהיקפה גדול עשרת מונים משחיתויות הצמרת, זו שחונקת בישראל כל חלקה טובה, היא לא קיבלה את המשאבים הראויים לה. עיני הכול נשואות אל המונומנט המכוער של פרויקט הולילנד, אך צו איסור הפרסום שהוציאה המשטרה מונע בינתיים את חשיפת מלוא היקף החקירה. כבר עתה הרחיקו החוקרים הרבה מעבר לפרויקט הירושלמי, והרוח הנושבת מחדרי החקירות מורה כי החוטים מובילים אל עוד ועוד פרשות דומות.

לאן יגיעו החוקרים? ועל שם אילו פרויקטים ייקראו הפרשות הבאות? ידידי, עורך דין פלילי חכם וצנוע, נוהג לומר כי כדי לאתר שחיתויות אין צורך בחיפוש אחר מסמכים מוחבאים או מסלולו של כסף שחור. מספיק לבחון את קו הרקיע העירוני ולראות אותן מזדקרות אל מול עיניך.

קשרים משפחתיים

שתי הערות שלא יכולות שלא להיאמר בשולי אותה פרשה.  בכיר הפרשה, לפחות עד תום החופשה בספרד, הוא עו"ד אורי מסר, מקורבו ואיש סודו של אולמרט. הסודות של אולמרט הביאו את מסר פעמיים אל ספו של כתב אישום חמור. פעם אחת בפרשת מרכז ההשקעות, בה היה איש מפתח, ובפעם השנייה בפרשת טלנסקי, שם על פי החשד שימש כנאמן לכספי שוחד. בשני המקרים נחלץ מסר מהעמדה לדין, כאשר הפרקליטות מנפקת הסברים דחוקים.

ההסבר האלטרנטיבי למזלו של מסר הוא שירותה של אשתו, עו"ד דוידה (דידי) לחמן-מסר, בתפקידים בכירים במשרד המשפטים במשך שנים רבות. לחמן-מסר פרשה מהמשרד לפני כשנתיים אחרי 26 שנים, מתוכן 12 שנים כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אומנם מעצרו הממושך של עו"ד מסר מגובה כרגע בידי הפרקליטות, אך יש לפקוח עין שברגע האמת לא יקבל מסר הנחות נוספות.

הערה נוספת היא שפרשת הולילנד לא נחשפה היום. כבר לפני שנתיים פרסם העיתונאי החוקר יואב יצחק חומרים שהגיעו אליו בעניין שהצביעו על החשדות. יצחק העביר את החומרים שהיו ברשותו ליחידה לחקירות הונאה והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. התנהלותו של יצחק בשנים האחרונות לא חפה מטעויות, אך ההישגים העיתונאיים יוצאי הדופן של האיש ותרומתו הנדירה למלחמה בשחיתות, היו אמורים לספק לו במה מרכזית יותר מאתר החדשות העצמאי שלו ומגיחות אורח קצרות אל אולפני הטלוויזיה.

סנגוריה בשירות הציבור

הסנגוריה הציבורית מנהלת בימים אלה את אחד הקרבות הקשים והחשובים שידעה אל מול פרקליטות המדינה. חשיבות המוסד הזה, שהוקם אך לפני עשור וחצי בידי פרופ' קנט מן, אינה רק בהענקת ייצוג משפטי לחשודים ונאשמים חסרי אמצעים. התיקים הרבים שעוברים דרכה בכל שנה, בצירוף היותה גוף ציבורי, מאפשרים לה להתריע ולהיאבק בעוולות מערכתיות של אנשי החוק.

העוול הנוכחי הוא סירובה של הפרקליטות לחשוף בבית המשפט את מדיניות הגשת כתבי האישום בנושאים שונים. נאשמים רבים טוענים בבית משפט להגנה מן הצדק, כאשר הם מועמדים לדין במקרים בהם התביעה לא נוהגת להגיש כתבי אישום. כדי להוכיח את הטענה מתבקשת הפרקליטות לחשוף את כל התיקים בהם החליטה התביעה שלא להעמיד לדין אזרחים בשל אותה עבירה. במקרים רבים, הפרקליטות פשוט מסרבת למסור את האינפורמציה. מספר שופטים מחוזיים נדרשו לאחרונה לעניין, בעיקר ע"י הסנגורים הציבוריים, ופסקו כמובן שעל הפרקליטות למסור את המידע הנדרש. השבוע היה זה השופט עאטף עיילבוני מבית המשפט המחוזי בנצרת, שדרש מהמשטרה ומהפרקליטות למסור לפרקליטיו של צעיר מהצפון את השיקולים של אי העמדה לדין של מעסיקיו. נגד הצעיר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות באש, לאחר שפעלולי אש שנהג לעשות על הבר בעידוד מעסיקיו הסתיימו בפציעה. אחד מבעלי הפאב הוא אחיו של קצין משטרה בצפון, והמדינה סירבה למסור לסנגורו של הצעיר את נימוקי ההחלטה שלא להעמיד את המעסיק לדין בשל אותה עבירה.