בשבע 388: שאלת השבוע- רקע דתי, לא עדתי

האם נכון שרשויות המדינה יתערבו בעניין ההפרדה בין העדות בחינוך החרדי?

משה גרילק עורך 'משפחה' , א' באייר תש"ע

בטרם אענה לגוף השאלה מן הראוי לדייק בעובדות. ראוי הדבר להיצמד לעובדות גם כאשר מדובר בחרדים.

מהשאלה עולה כי הנושא החם של ההפרדה בעמנואל הוא הפרדה על רקע עדתי, ולא היא. ביררתי את הנושא אצל הקרובים לסערה זו, ומתברר ש-30 אחוז מן התלמידות המשתייכות לקבוצה שפרשה מבית הספר הן בנות מבתים ספרדיים. לא העדתיות גרמה להפרדה בבית ספר בעמנואל כי אם פער חינוכי, ובעיקר דתי. בבית הספר נוצר מפגש בלתי אפשרי בין שתי אוכלוסיות בעלות רמות דתיות שונות זו מזו, ועובדה זו מתבטאת גם בהתנהגות היום-יומית של התלמידות בכל המובנים. זו הטענה של הורי התלמידות שפרשו מבית הספר.

הקבוצה שדרשה את ההפרדה ואף ביצעה אותה, אגב שלא על דעת הנהלת החינוך העצמאי, חשה לדעתה בהשפעה ההרסנית שיש לבנות הקבוצה השנייה על בנותיהן, ועל כן ביקשו לשמור על מרחק אלו מאלו. אם צודק הצעד שנקטו או לא – זאת אינו מעניין רשימה קצרה זו. אם כי לדעתנו האישית אפשר היה לפעול בצורה שונה שלא תפגע ב'אחר'. מה שחשוב הוא, כמו שציינו לעיל, שהספרדיות לא 'קופחו' בקבוצה שיצרה את הפירוד והן מצויות בה באחוז די גבוה. כלומר, הן שלמות עם ההפרדה.

התקשורת והפוליטיקאים, אפילו בית המשפט, כמובן מתעלמים מפרט 'קטן' זה. הם רוצים 'לחגוג' על גבם של החרדים ולהדביק עליו את תו הגזענות, ממש כמו  שאומות העולם כיום מדביקים תו מרושע זה על גבה של ישראל כולה. כך שלשאלה, הרי לאור האמור לעיל, התערבותן של רשויות המדינה הינה התערבות כפייתית שלא במקום הראוי. לו היתה ההפרדה עדתית טכנית גרידא, שבה אחד הצדדים יוצא מקופח, אולי היתה להן איזו זכות להתערב. אולם הואיל ומדובר בהפרדה רוחנית מובהקת, בגלל שוני מהותי בגישות חינוכיות היוצרות בפועל התנהגות דתית שונה – מה מבינות הרשויות החילוניות בנושא זה, ומה הזכות שהן נוטלות על עצמן לקבוע נורמות חינוכיות דתיות?