בשבע 388: שאלת השבוע-הפרדה פסולה

האם נכון שרשויות המדינה יתערבו בעניין ההפרדה בין העדות בחינוך החרדי?

הרב אבי גיסר רב היישוב עפרה ויו"ר מועצת החמ"ד , א' באייר תש"ע

מצער מאוד שבתי המשפט ורשויות המדינה מתערבות בנושא כזה. הרי במקום שבו נסגרת הדלת בפני ילד או ילדה על רקע עדתי – ברור שכל אחד מאתנו היה צריך להתערב.

מצב שבו ילדים שהוריהם מבקשים להעניק להם חינוך ליראת שמים, לתורה, למצוות, למעשים טובים ולמידות טובות אינם מתקבלים לבית הספר שבו הם רוצים ללמוד רק בשל ארץ הלידה של סבא וסבתא שלהם – הוא מצב מחפיר ומביש.

אנשים טובים, ובוודאי אנשי חינוך, צריכים להיות נקיים לחלוטין ממחשבת פסול של מיון ואפליה כאלה. ואם קהל ההורים והמורים מועדים לתוך בורות – חייבים אנשי התורה, ראשי הקהל ובראשם הרבנים מורי הדרך להוכיחם תוכחה נאמנה, ולמצוא דרך שבה יוכלו ללמוד על ספסלי בית המדרש בנים ובנות מקהלים שונים, ממוצאים שונים ומחצרות חסידים שונות, מבתי מדרש אחרים וממסורות הלכתיות שונות.

בית הספר הוא המקום המרכזי שבו על ישראל להיות ערבים ומעורבים זה בזה. זאת ועוד, האמירה שמדובר במנהגים שונים ובמסורות שונות פשוט לא נכונה. הרי במקרים שלפנינו אין מדובר בהורים ממוצא אחד שרוצים לכוף את מסורת אבותם על הורים אחרים בעלי מסורת אחרת, אלא להפך – בדר"כ מדובר בהורים ששמחים שילדיהם ילמדו במקום שיש לו קו ידוע ומסורות הלכתיות מסוימות שההורים מקבלים על עצמם. כלומר, אין כאן אלא מיון חברתי מכוער.

אנחנו מבדילים בין קודש לחול ובין אור לחושך, וכל הבדלה אחרת בין יהודים היא הבדלה פסולה. במקום שבו נכשלו אנשי התורה וראשי הקהל, במקום שבו החברה משלימה עם התופעה, במקום שפוגעים בילדים על רקע עדתי מתוך התנשאות והתבדלות – במקום כזה נאלצות רשויות המדינה להתערב. דא עקא, שבדרך כלל הרשויות לא מסוגלות לפתור את הבעיות המורכבות הללו, ולכן על גדולי התורה וראשי הקהל שלא להתנער מאחריות, ויפה שעה אחת קודם.