בשבע 389: שלוש המלצות לסיום

אבי סגל , ח' באייר תש"ע

א. מבזק די-וי-די: צפיתי בגרסה המדובבת לעברית של סרט האנימציה המצליח 'למעלה' (UP), שהיה מועמד השנה לחמישה פרסי אוסקר וזכה בשניים. זהו סרט מבדר עם מוזיקה מענגת, אבל עלי להזהיר: הוא לא מיועד לילדים בגיל חד-ספרתי, ועשרים הדקות הראשונות בו הן מהעצובות ביותר שתראו אי פעם בקולנוע המצויר.

ב. שנה אחרי שהתאכזבתי קלות מהסרט 'נער החידות ממומביי', קראתי את המקור הספרותי, שממנו נותר בסרט הרעיון הכללי בלבד. ולמרות השוני העלילתי, הספר והסרט כמעט זהים באיכויותיהם. בשני המקרים מדובר באוסף אפיזודות מרהיב, צעקני וחסר אמינות, מעין אופרות סבון נוסח בוליווד, שבו צועד הגיבור באמצעות תושייה ושרירותיות ספרותית (ותסריטאית) לעבר הפרס הטלוויזיוני הגדול. מיועד בעיקר לאנתרופולוגים חובבי הודו, כלומר לא בשבילי.

ג. והדיסק המשותף של אחינועם ניני ומירה עוואד, לקט דואטים וביצועים נפרדים של השתיים שיצא בעקבות האירוויזיון הקודם, נעים לעתים להאזנה (בעיקר שירי הסולו של עוואד) אך גדוש בקלישאות דו-קיום מביכות החוזרות על עצמן ללא בושה בוואריאציות שונות.