בשבע 389: מרבה פקידים – מרבה שחיתות

כדי להילחם בשחיתות יש לצמצם את מספר הפקידים וסמכויותיהם ולהגביר את השקיפות של החלטות הביורוקרטיה.

עו"ד יצחק בם , ח' באייר תש"ע

איננו יודעים מה יילד יום בפרשת הולילנד, ולא נדע אם לאחר כמה שנים של הליך משפטי ההר יוליד עכבר. אולם עוד פרשת שחיתות שאיש צמרת של ממשלת 'ההתנתקות' מככב בה הנה רקע טוב לשלוש הערות על שחיתות.

ראשית, כל שלטון משחית ובמקום בו השלטון – שם השחיתות. בכל מקום בו לפקיד, לחבר מועצה, לשר יש שיקול דעת, נפתח הפתח לשחיתות. כאשר הציע יתרו למשה לקחת "אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת ושונאי בצע" להיות שרי עשרות ושרי מאות ושרי אלפים, לא היה צריך אישור של אף אחד כדי לבנות בית בישראל, לחרוש שדה, או לשווק תוצרת חקלאית. אולם, ככל שהחיים נהיים מורכבים יותר, כך גדל תאבונה של המדינה להסדיר כל פרט בחיינו באמצעות אלף אלפי חוקים ותקנות. כיום אין אדם יכול לעשות פעולה משמעותית כלשהי מבלי להיתקל בפקיד, ממנו צריך לקבל רישיון, או אישור, או לו צריך לדווח. אין תחום משמעותי בחיינו שאינו מפוקח בידי המדינה. בלי אישור אי אפשר לבנות בית, לפתוח עסק, או לעסוק במגוון ההולך וגדל של מקצועות 'מוסדרים'. ככל שגדל ההסדר וככל שמתרחב הפיקוח של המדינה, כך נפתחים פתחים לשחיתות.

לכן, כדי לצמצם את השחיתות צריך לצמצם את ההסדרה, לצמצם את הביורוקרטיה, לומר למדינה לתחוב פחות את אפה לכל תחומי חיינו. במקום בו לא צריך אישור, לא צריך פקיד ולא צריך לשלם לו שוחד. במקום בו אין תעסוקה ממשלתית, אין פרוטקציוניזם בוטה. במקום בו מחלקת כספי תמיכות, תמריצים והטבות, גמלאות וקצבאות, יש פחות העדפת מקורבים. מרבה פקידים – מרבה שחיתות.

שנית, במדינה מודרנית אי אפשר בלי פקידים בכלל ובלי הסדרה בכלל. גם אם נצמצם את הפיקוח הממשלתי ואת הפקידות על למינימום ההכרחי, עדיין תהיה לנו מלוא כל הארץ פקידים. כדי לסתום את הפתח לשחיתות אין צורך לשלוח שרים שהורשעו בשוחד לארבע שנות מאסר, כי במקום בו הסיכוי להיתפס אינו גבוה הענישה אינה מרתיעה. כדי למנוע שחיתות צריך להגביר את הסיכוי לגילויה.

שחיתות לרוב כוללת סטייה מן השורה ומתן יחס מיוחד למקורב או למשלם. כדי לצמצם את השחיתות צריך לדעת מהי השורה (כלומר מהי ההתנהגות המצופה מפקיד, או מהי התנהגותו השגרתית) ומהי התנהגותו בכל מקרה נתון. כשיודעים מהי השורה ומה נעשה במקרה קונקרטי, ניתן לבחון אם יש חשד לסטייה מן השורה. כדי לגלות מהי השורה ולדעת מתי סטו ממנה כל מעשיהם של פקידי השלטון, בכירים כזוטרים, צריכים להיות גלויים לציבור. כל ההנחיות והכללים המנחים את הרשויות צריכים להיות גלויים ומפורסמים. ההחלטות צריכות להיות גלויות ומנומקות. פרוטוקולים של ועדות וכיוצא באלה צריכים להתפרסם בדרך שגרה. כי במקום שיש שקיפות יש פחות שחיתות.

שלישית, בהקשר הלאומי, שחיתות שלטונית נושאת בחובה סכנות מדיניות קשות. שחיתות מעבירה מנהיגים על דעתם. המוקד של המלחמה בשחיתות נמצא בפרקליטות המדינה, וההחלטה על עומק החקירה מצויה בידי צמרת הפרקליטות. לבכירי הפרקליטות יש שיקול דעת רחב באיזו שחיתות להילחם וכיצד, את מי להעמיד לדין ואת מי לא. כאשר גורלו של מנהיג מושחת נתון בידי הדרג המשפטי, אזי עומק העקירה כעומק החקירה. שחיתות היא סכנה בקנה מידה לאומי, אך הדרך להיאבק בה אינה עוברת בהכרח במסדרונות הפרקליטות, אלא בצמצום ההסדרה והגברת השקיפות.