בשבע 389: כלכלה

שלמה פיוטרקובסקי , ח' באייר תש"ע

נתונים שפרסמה יחידת ניהול החוב הממשלתי בחשב הכללי באוצר בנוגע למצב חובותיה של מדינת ישראל בשנת 2009, מצביעים על איתנותה הפיננסית היחסית של ישראל, בכל הנוגע לגובה חובותיה ולהוצאות מימונם. על פי הנתונים שפורסמו, הגירעון בתקציב המדינה, אותו נהוג למדוד על פי היחס בינו לבין התוצר המקומי, עמד בשנת 2009 על 5.15 אחוז מהתוצר. בנוסף, למרות ההאטה בקצב הצמיחה של המשק, יחס החוב לתוצר בסוף שנת 2009 עמד על 78 אחוזים, גידול של 3 אחוז בלבד לעומת אשתקד. נתונים אלו נראים מרשימים אף יותר, כאשר משווים את מצבנו למצבן של המדינות המפותחות המאוגדות בארגון ה-OECD, אשר רמת החוב הממוצעת שלהן עמדה בסוף 2009 על 90 אחוז מהתמ"ג.

אולם, מצבה הפיננסי האיתן של מדינת ישראל, אשר זוכה לתשבחות מצד גופים בינלאומיים ומנפח בגאווה את חזם של בכירי האוצר, מרשים פחות מומחים שונים, ביניהם כלכלנים, אנשי חינוך וסוציולוגים. אלה מצביעים על הנזקים לטווח הארוך שיצרה מדיניות הריסון התקציבי ההדוק המונהגת בישראל מזה למעלה מעשור. בין התחומים אשר נפגעו באופן ישיר מהמדיניות ניתן למצוא כאלו אשר עלולים להוות בעתיד מכשולים בדרכה של ישראל לצמיחה מאסיבית ולשמירה על יתרונה האיכותי בתחומים בהם הצטיינה בעבר. אחד התחומים אשר נפגע באופן הבולט ביותר הוא ההשכלה הגבוהה. שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מציין כי בעשור האחרון קיצץ האוצר את תקציב ההשכלה הגבוהה בכחצי מיליארד שקלים בשנה. אולם הקיצוץ בא במקביל להתרחבות עצומה בכמות הסטודנטים הלומדים לתארים השונים, כך שלמעשה התקציב הניתן כיום עבור כל סטודנט הוא קטן בהרבה מזה אשר הוקצה אך לפני עשור.

לדברי השר הרשקוביץ, "אם נביא בחשבון את הקיצוץ החד בתקציב האוניברסיטאות, את הגידול המאסיבי במספר הלומדים בהן ואת העובדה שגם ערב הקיצוץ תקציבי ההשכלה הגבוהה היו נמוכים מהרמה הדרושה על מנת לקיים הוראה ומחקר ברמה נאותה, הרי שכיום דרושה למערכת ההשכלה הגבוהה תוספת תקציבית של לפחות מיליארד שקלים בשנה על מנת להתקיים ברמה סבירה". השר הרשקוביץ מסביר כי הקיצוץ התקציבי פוגע בהוראה ובמחקר בכל רמותיו, "הנפגעים הגדולים ביותר הם מדעי הטבע, אשר התקציבים הדרושים להם הם הגדולים ביותר. אולם לא פחות מכך נפגעים גם מדעי החברה ומדעי הרוח, שם הקיצוץ התקציבי מעמיד חוגים שלמים בפני סכנת סגירה".

גם את טענותיהם של בכירי האוצר, לפיהן בעייתה של מערכת ההשכלה הגבוהה איננה חוסר בתקציב אלא ניהול בזבזני, דוחה השר הרשקוביץ, "כמי שבא מתוך מערכת ההשכלה הגבוהה אני יודע שתמיד ישנו מקום לשיפור. אולם לא מדובר במערכת שמתנהלת רע. המערכת חייבת להתייעל, אולם הדבר לא נוגע לכך שיש לתקצב אותה באופן התואם סטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות, על מנת שתוכל לעמוד בשורה אחת עם מערכות מקבילות ולקיים מחקר והוראה ברמה גבוהה".

חיסכון נכון

בשבוע שעבר יצאה לדרך מהפכה באופן ניהול כספי חסכונות הציבור לפנסיה. שר האוצר, יובל שטייניץ, החליט לאמץ את מסקנות דו"ח ועדת חודק, והממונה על שוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג, פרסם טיוטת חוזר ברוח המלצות הוועדה. החוזר יחייב מעתה את הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הציבור בקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, לסטנדרטים חדשים בכל הנוגע להשקעת הכספים. עם אימוץ מסקנות הוועדה אמר שר האוצר כי הוא מהווה "צעד משמעותי לשיפור ההגנה על החוסכים לפנסיה ולקידום שוק האשראי החוץ בנקאי להתנהלות על בסיס נורמות הקיימות בשווקים המפותחים בחו"ל".

לתומכים באימוץ המסקנות מצטרף גם ד"ר זיו רייך, דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה, אשר מסביר כי הקמת הוועדה נבעה מצורכי השוק, בעקבות המשבר העמוק שפקד את שוק ההון בעולם ואשר השפיע גם על שוק ההון בארץ. עם פרוץ המשבר צנחו באופן חד מחירי אגרות החוב הקונצרניות, אגרות חוב אותן מנפיקות החברות השונות, דבר אשר ביטא את משבר האמון העמוק שנוצר בשוק. "בעקבות המשבר החליט הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון למנות ועדה בראשות עו"ד דוד חודק אשר תבחן את מבנה ההנפקות בשוק ההון הישראלי, כאשר שורש הבעיה הוא עומק הבדיקה שעורכים הגופים המוסדיים לחברות המנפיקות, לפני ההנפקה ואחריה", מציין ד"ר רייך.

לדברי רייך, "הוועדה הסיקה שחברות החיתום, אשר אחראיות על תהליך ההנפקה, הינן חברות קטנות אשר אינן לוקחות אחריות על ההנפקה, אלא רק מפיצות אותה לגופים השונים, ולכן אינן בודקות את החברה המנפיקה לעומק". בעקבות זאת העבירה הוועדה את נטל הבדיקה לידי הגופים המוסדיים עצמם. על פי ההמלצות, יחויבו הגופים המוסדיים לסטנדרטים שיספקו מסגרת נאותה לבדיקה מעמיקה. בין הסטנדרטים עליהם המליצה הוועדה, ניתן למצוא בדיקה מעמיקה של כל הנפקה, סיווגה לפי סוג החוב, חובת עמידה באמות מידה פיננסיות ומשפטיות לפי טיב החוב (כולל חובת דיווח של החברה עצמה על עמידתה באמות המידה), תנאי מינימום להנפקה ואיסור על משקיעים מסוימים להשתתף בהנפקה. ההוראות שפרסם בשבוע שעבר הממונה על שוק ההון, יחייבו מעתה את הגופים המוסדיים מעבר לקיומן של ועדות ההשקעות הקבועות, פורום החוב וועדות האשראי השונות. גופים מוסדיים יחויבו בשורה של הוראות נוספות. בין השאר יחויב גוף מוסדי לקבל מידע על ההנפקה לפחות 7 ימים מראש. הגוף יהיה חייב להכין אנליזה לפני רכישת אג"ח, ולהטמיע את השימוש ביחסים פיננסיים ככלי לבקרה ומעקב של הגוף המוסדי אחר החברה הלווה. החוזר כולל גם הוראות הנוגעות לקביעת מדיניות השקעות ולהתייחסות לשינוי השליטה בחברות שאגרות החוב שלהן נרכשו.

על אף הביקורת שנשמעה על ההמלצות, סבור ד"ר רייך כי "אין כל ספק כי יישום המלצות הוועדה ישפר בצורה ניכרת את פעילותם של גופי החיסכון הפנסיוני בישראל וישפר את רמת ההגנה של החוסכים בחיסכון הפנסיוני בישראל".