בשבע 389: חזון העצמות

הדיון ההלכתי והציבורי הסוער סביב העתקת חדר המיון של בית החולים באשקלון עדיין בעיצומו, ובצד המקל ניתן למצוא רבנים ופוסקים מכלל גווני הקשת הדתית והחרדית.

יואל יעקובי , ח' באייר תש"ע

הכתבה הבאה נועדה לעשות סדר בפרשת חדר המיון של בית החולים 'ברזילי' באשקלון, אבל מראש נאמר כי מכאן תצאו רק יותר מבולבלים, כי המחלוקות הן לא רק הלכתיות, אלא לא מעט גם עובדתיות. בכל זאת ננסה להבין מהן הדעות השונות, ועל מה הן מתבססות.

לפי הדברים שפורסמו בכלי התקשורת, הפרשה האחרונה נולדה כשבית החולים 'ברזילי' באשקלון נדרש למגן עצמו מפני הקסאמים שהחלו להתעופף מעליו. כאשר הוצע מקום לבניית חדר המיון הממוגן החדש, מדרום לבית החולים, התברר כי במקום ישנם קברים. לאחר שהוצע מקום חלופי בצד הצפוני, בית החולים טען כי המקום החלופי יעלה עשרות מיליונים נוספים, הבנייה בו תהיה איטית יותר, ומיקומו יהיה רחוק יותר מאשר במיקום המקורי, מה שעלול לסכן חיי חולים ופצועים במצבים מסוימים. התעקשות ארגון 'אתרא קדישא' וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן על העתקת חדר המיון, נתפשה בעיני הציבור כהחמרה הלכתית שאינה נצרכת ועלולה לגרום סכנת חיים.

מע"צ משתפת פעולה

'אתרא קדישא' הוא ארגון שהוקם בתחילת העשור השני לקיומה של מדינת ישראל ביוזמת הרב יצחק זאב סולובייצ'יק - 'הרב מבריסק', מגדולי התורה של דורו ומהקנאים שבהם. לנשיאי הארגון מונו שלושה מגדולי התורה המרכזיים באותה תקופה: הרב דב בעריש וידנפלד ('הרב מטשעבין'), הרב יחזקאל אברמסקי והרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר. הארגון הוקם לאחר שני אירועי פגיעה בקברים, האחד במתחם קבר הרמב"ם בטבריה והשני בזמן חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בבית הקברות היהודי הגדול מימי המשנה והתלמוד בבית שערים. הארגון נחשב כיום לקיצוני גם בקרב הציבור החרדי ופעילותו שנויה במחלוקת. יש הטוענים שהוא גורר את גדולי התורה, מרצונם או שלא מרצונם, להכרעות מחמירות בתחום פינוי הקברים. למותר לציין שלטענת מנהיגו הבלתי רשמי כיום, הרב דוד שמידל מבני ברק, 'אתרא קדישא' פועל על פי הנחיית גדולי ישראל.

מלבד מאבקיו המתוקשרים נגד הרס קברים עתיקים, הוא עוסק גם בייעוץ ליזמים פרטיים. "היהודי הסטנדרטי אינו רוצה לפגוע בקברים והוא שמח כשמראים לו כיצד ניתן להימנע מכך", אומר הרב שמידל. כמו כן, עוסק הארגון בייעוץ להקמת כבישי כהנים מעל מקומות החשודים בהימצאות עצמות מתים, כשמע"צ, לדברי הרב שמידל, משתפת פעולה יפה.

הרב דוד סתיו, מראשי ארגון רבני 'צהר', פרסם חוות דעת הלכתית בשם הארגון לפיה פינוי העצמות ממתחם 'ברזילי' מותר. ל'בשבע' אמר כי הוא אינו מכיר רב שסובר אחרת. "אני לא מכיר פסק הלכה שאומר שאסור לפנות שם את הקברים", הוא אומר "אני כן מכיר פעילות פוליטית ועסקנית נגד. פסק הלכה זה כשאדם אומר שכתוב בשולחן ערוך כך וכך וזה מתאים למה שאנו רואים בשטח". הרב סתיו אינו מתרשם ממכתב מלפני למעלה משנה בעניין, עליו חתמו שלושה מגדולי הפוסקים - הרב אלישיב, הרב וואזנר והרב קרליץ: "אני לא מקבל מכתבים אלא פסיקות. אתה מספר על כרוזים. החתימו את הרב אלישיב גם על מכתב למען אליאור חן".

ה'עליהום' התקשורתי נגד החלטת סגן השר ליצמן חייב את אנשי 'אתרא קדישא' לחזק את חומת ההסכמה הפנימית בציבור החרדי, והם הפיצו 'פשקוויל' בריכוזים החרדיים שמציג את עמדת הארגון בנושא.

מעבר לנושאים ההלכתיים, נאמר שם ביחס לטענה כי הבנייה במקום החלופי תארך זמן רב יותר כי "תכנית בניית חדר המיון מונחת על השולחן מזה זמן רב, כ-12 שנה, ועד עתה לא נעשה מאומה. גם מאז שנתגלו הקברים, לפני כארבע שנים, נמשכת הסחבת, וכבר יכלו מזמן לברך על המוגמר". בעניין העובדה שהמרחק לחדר המיון ארוך יותר במיקום החדש המוצע, אומרים אנשי 'אתרא קדישא' כי ניתן לתכנן שהמרחק לא יהיה ארוך יותר באמצעות שינויים מסוימים בתכנון. לדבריהם "בתכנית המקורית לא תוכננה הדרך הקצרה ביותר, למרות חשיבות הדבר", ובבתי חולים אחרים הדרך ארוכה יותר.

הפשקוויל שם ללעג גם את הטענה ששינוי התכנית יעלה הון רב, וטוען שכל הזמן עלות שינוי התכנית מקבלת מימדים מפלצתיים יותר ויותר, כשהמניע, לטענתם, שקוף: "להשניא וללבות את האש נגד ההתנגדות החרדית". לדבריהם, גם אם עלות הבנייה החלופית גבוהה יותר הרי זה בגלל שחדר המיון שייבנה שם יהיה גדול יותר, יכיל 320 מיטות במקום 235 ו-12 חדרי ניתוח במקום 10. כותבי הפשקוויל תוהים מדוע כשבחו"ל רוצים מסיבות כלכליות להפוך בית עלמין יהודי לנכס נדל"ני קמה על כך זעקה מצד ישראל, ואילו כאן מסיבות כלכליות מוכנים לפנות קברים. ועוד הם טוענים: "האם בעת שסללו את כביש 6, לא בנו מנהרות בשווי של מיליוני שקלים ללא פוצה פה ומצפצף, אך ורק כדי שאיילים וצבאים יוכלו להמשיך לרוץ בטבע?! האם לא שינו מתווה בקרית אתא בעלות של מאתיים מיליון שקל עקב ממצאים ארכיאולוגיים במערות קבורה מהתקופה הרומאית?! האם לא מוכר לנו הסיבוב בכביש ירושלים תל אביב בשער הגיא עקב קברו של שייח (הכוונה לפיצול בכביש, במקום בו בדיעבד הונחו גם שרידו משורייני תש"ח, בין מחלפי שער הגיא ושורש. י.י)?! אזי מדוע נגרע חלקם של קברי ישראל?!".

"גלי השנאה דווקא מעוררים לתשובה"

לאור הטענות החריפות שמעלה 'אתרא קדישא', נשאלת השאלה מדוע בעצם התנגד בית החולים להעתקה? בעיתון 'המבשר' הועלתה השערה לפיה בית החולים התחייב לפצות את היזם בקנס כספי גבוה באם התכנית תשונה. בית החולים חושש שהסכם זה, שהיה 'מאחורי גבו' של משרד האוצר, יתגלה. הסבר אפשרי נוסף קשור אולי לדברים שמובאים בשמו של מנהל בית החולים, ד"ר שמעון שרף, במסמך שחובר על ידי מרכז המידע של הכנסת, ולפיו כמה מן התורמים הביעו מורת רוח מהכוונות לשנות את מיקום חדר המיון החדש, ואף הודיעו כי הם שוקלים לחזור בהם מתרומתם. ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג את תגובת בית החולים 'ברזילי' לא צלחו עד סגירת הגיליון.

הרב שמידל אומר כי הוא אינו חושש מחילול ה' שייווצר כתוצאה מהפרשה, להיפך. "תמיד בעקבות גלי שנאה כאלה, כמו שהיה בפרשת יוסל'ה שוחמכר, החלו להיווצר גלי תשובה. אירועים כאלה מעוררים אנשים רציניים לחשוב. כמה וכמה בעלי תשובה הגיעו אלינו כתוצאה מאותם אירועים".

פינוי קברים הינו דבר האסור על פי ההלכה, אפילו מקבר בזוי למכובד. ההסבר הנפוץ לאיסור הוא משום 'חרדת הדין' שמתעוררת אצל המתים כשפותחים את קבריהם והם חוששים שהגיע כבר יום הדין הגדול. זכר לכך יש במקרא בסיפור שאול ובעלת האוב. אולם הרדב"ז דחה טעם זה, וטען כי הוא אינו מופיע בגמרא. טעמים אחרים שהוזכרו הם כבוד המת או ביזוי המת. טעם נוסף שהוזכר הוא ביטול זמני של מצוות הקבורה. גם הרב שמידל מודה כי הדעה השלטת היא שהמדובר הוא באיסורי דרבנן, "אבל גם על איסור דרבנן אנו שומרים".

בסוגיית פינוי קברים נידונו מספר שאלות. השאלה הראשונה נוגעת לעובדה שלמרות האמור ישנן מספר מציאויות בהן מותר לפנות קבר. אחת המציאויות המובאת בגמרא ונפסקה להלכה בשולחן ערוך היא של "קבר המזיק את הרבים". הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, מוכיח במאמר שכתב ב'תחומין' לפני כשתים עשרה שנה, שלדעת פוסקים רבים גם צורכי ציבור נחשבים כ'היזק'. הרב רוזן מביא את תשובתו של הרב שאול ישראלי, שאף בניית פארקים ציבוריים נחשבת כצורכי ציבור לעניין זה.

הרב שמידל דוחה טענות אלו ואומר כי קבר המזיק עליו דיברו הפוסקים הוא אחד מן השניים, "או שיש לו ריח רע (במקרה של קבר חדש) או שהוא מפריע מצד הטומאה". לדבריו, נדיר מאוד למצוא היום קבר שעונה על ההגדרות הללו.

שאלה נוספת שנידונה הרבה, בעיקר מצד העובדות בשטח, היא זהות הקברים שנמצאו. רשות העתיקות פרסמה כי הקברים הם של עובדי אלילים. עיון מדוקדק בדו"ח אחר, מפורט יותר, מעלה כי הזיהוי אינו ודאי. ישנם לעיתים סימנים המעידים באופן חד משמעי על זהות הנקברים. סימנים כאלה קיימים, כמו למשל: צלב במקרה של נוצרים או מנורת שבעת הקנים במקרה של יהודים, אך לא במקרה זה. גם הטענה כי הימצאות שרידי ארונות שיש ועופרת מלמדת כי מדובר בקברי גויים אינה נכונה, שהרי בבית שערים ניתן למצוא ארונות שיש ועופרת שנקברו בהם בוודאות יהודים. עיקר טענת רשות העתיקות מתבססת על כך שבאזורים סמוכים למתחם בית החולים נמצאו ארונות שיש המשוייכים בוודאות לגויים. מובן שאין הדבר מחייב כי גם כאן נקברו גויים. טענה נוספת, שהועלתה גם על ידי רבה של אשקלון, הרב יוסף חיים בלוי, היא שבאשקלון לא גרו מעולם יהודים. הרב שמידל דוחה את הטענה ואומר כי מדברי המשנה במסכת גיטין עולה כי אשקלון היא עיר ממנה הגיעו גיטין לבית הדין, משמע – גרו בה יהודים.

לטענת הרב שמידל, העיקר צריך להיות כדברי המשנה במסכת אהלות, הגורסת כי אם מצא שלושה מתים 'מושכבין כדרכן' צריך לחשוש לכך שמדובר בבית קברות ואסור לפנות את המתים. 'מושכבין כדרכן' – להוציא מקרה בו המת מונח בקבר בצורת ישיבה מכווצת. קבורה כזו מלמדת בוודאות שמדובר בגוי, כי יהודים אינם קוברים כך. "כלומר, אם המת שוכב", אומר הרב שמידל "גם אם אין סימן אחר שמאשר שמדובר ביהודי, והרי גם גויים קוברים כך לפעמים, צריך לחשוש לכך שזהו קבר של יהודי. השלדים שנמצאו באשקלון קבורים כפי שקוברים גם היום בהר הזיתים ובכל בית קברות יהודי אחר".

צורות קבורה לא יהודיות

לעומת דברי הרב שמידל, מסמך שהגיע לידינו מלפני כשנה, מביא את חוות דעתו של הרב יעקב רוז'ה, רב זק"א וחברא קדישא בתל אביב, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ומומחה בעל שם לזיהוי חללים בצה"ל ובאזרחות. לטענת הרב רוז'ה: "1. צורת הקבורה שונה מהמקובל ביהדות, דהיינו באחד הקברים בנויה צורה של כיפה מוארכת. 2. כיוון מנוחת המתים אינו כמקובל אצלנו בסדר של שורות, אלא כל קבר פונה לכיוון אחר. 3. מצאנו קברים המונחים מצפון לדרום – 'מכה' – הקדושה לאיסלאם", ומסיים: "כל זאת ראינו בעינינו". במסמך זה מופיעות טענות נוספות על קבר במתחם קרוב בו נמצא תליון צלב, ועל פיצוץ בקבר שייח סמוך, שנעשה על ידי צה"ל לאחר קום המדינה, שהעיף את עצמות המוסלמים הקבורים באזור למתחם בו נמצאות העצמות כיום. רצינו לברר עם הרב רוז'ה האם הוא עדיין עומד מאחורי דברים אלו, אולם הוא סירב לשוחח בנושא.

שאלה נוספת היא האם יהיה מותר כעת לפנות עצמות מתים יהודים, לצורך פיקוח נפש שעתיד להיות אם חדר המיון לא ייבנה במקומו המקורי. בכרוז הנזכר, נכתב על ידי הרב ניסים קרליץ והרב שמואל וואזנר כי באשקלון מדובר על פיקוח נפש בדבר עתידי בלבד, והיתר פינוי העצמות כעת, מבלי שההצלה קשורה ישירות ומיידית לפינוי העצמות, הוא "סילוף שיש בו עקירת התורה". אמנם היו שתמהו על דברים אלו, שהרי ביום הכיפורים מותר לחולה לאכול גם אם כעת עדיין אינו במצב של פיקוח נפש. הרבנים שדנו בנושא, הרב הראשי הרב יונה מצגר והרב יצחק ברנד מעמנואל, הביאו את דעת החזון אי"ש שגם פיקוח נפש עתידי בדבר מצוי נחשב כפיקוח נפש שיכול לדחות מצוות, והרי בבית חולים כזה יכול להיות מקרה בו עבור פצוע מסוים יהווה המרחק העודף סכנת נפשות.

הראשון שככל הנראה דן בפרשה זו מראשיתה הוא חה"כ הרב חיים אמסלם מש"ס. הרב אמסלם, מלבד היותו איש ציבור, הוא גם תלמיד חכם ופוסק הלכה. בתשובה שכתב הוא מונה שבעה טעמים להקל, ואף שכנע את חברי מועצת הרבנות הראשית בנכונות הדברים. רבו, הרב מאיר מזוז, מחשובי תלמידי החכמים בדורנו, אישר את הפסק. הרב אמסלם הזכיר בדבריו גם את מנהג חכמי מרוקו להקל בסוגיה זו בשעת צורך גדול. אחריו דן בנושא באריכות בימי מבצע 'עופרת יצוקה' הרב הראשי הרב יונה מצגר, שעל פסק ההלכה שלו חתמו כל חברי מועצת הרבנות הראשית, ובכללם הראשון לציון הרב שלמה עמאר. לדברי אנשי לשכתו, הרב מצגר שוחח בנושא גם עם פוסקים שונים שצידדו בפסיקתו. לא נמסר מיהם הפוסקים, אך השמועות מזכירות רבנים חרדים בולטים, כמו בית דינו של הרב ניסים קרליץ, כשהרב קרליץ עצמו חתום גם על פסק הפוך.

הרב ישראל רוזן, ראש מכון 'צומת', אינו מכיר את פרטי הפרשה הנוכחית, אך באופן כללי דעתו, כפי שהסיק במאמר הנזכר ב'תחומין', הינה להקל. לאחר שפרסם את מאמרו בנושא החליט שר החינוך דאז הרב יצחק לוי למנותו להיות חבר במועצה לארכיאולוגיה, גוף ציבורי שאמור לייעץ לרשות העתיקות, על תקן 'איש ציבור'. הרב רוזן ניסה במשך השנים להביא להקמת ועדה שתטפל בנושא הלכה וארכיאולוגיה, בדומה לוועדות דומות שקמו בעבר בנושאים כמו השתלת איברים וקביעת רגע המוות, והצליחו להשיג הסכמה רחבה למדי סביב מסקנותיהן. הרב רוזן אומר כי בעוד שמנכ"ל רשות העתיקות המנוח אמיר דרורי הביע עניין ביוזמה, הרי ששוקה דורפמן, היושב ראש הנוכחי, מתנגד, בטענה שאינו רוצה להיכנס לפוליטיקה, והוא מעדיף להימנע ממלחמות עם 'אתרא קדישא'. עם פרוץ הפרשה החדשה החליט הרב רוזן להעלות שוב את הצעתו זו, אולם שוב נדחה. בעקבות זאת החליט להתפטר מהמועצה בהפגנתיות, גם כמחאה על האנמיות שלה, כדבריו, בסוגיות ציבוריות חשובות אחרות, כמו ההרס בהר הבית ובתל חברון (תל רומיידה) והעדר התייחסותה לתופעה המתרבה של שוד עתיקות. לדבריו, הוא קיבל ברכות על צעדו מחברים אחדים במועצה, המורכבת ברובה מאנשי מדע בתחום. תגובת רשות העתיקות על טענות אלו לא התקבלה עד סגירת הגיליון.

אגב, השאלה עד כמה ניתן לסמוך על קביעותיהם של ארכיאולוגים בכל הנוגע למסקנות הלכתיות קיימת גם בשאלות טעונות הרבה פחות. כך למשל השאלה האם יישוב מסוים נחשב לעיר מוקפת חומה מימות יהושע לעניין קריאת המגילה. הרב רוזן סבור כי אפשר להחיל כאן גדרים מוכרים בהלכה. לדבריו, ניתן אולי להשתמש בכלל ההלכתי של 'אומן לא מרע אומנותיה', לפיו האומן לא ישקר בדברים שאפשר לבדוק אותו בהם, לדוגמא בשאלה אם נמצא צלב או כלי קטורת המלמדים על מקום לא יהודי. "אני מתייחס לכך כמו רפואה, שצריך רופא דתי כדי שיעזור להחליט בעניינים הלכתיים, למרות ששום רב לא יגיד שרופא חילוני אינו נאמן".

מחכים לרב עובדיה

למרות היתרו ההלכתי העקרוני, הרב רוזן סבור כי ייתכן וועדה מעין זו שהציע היתה מגיעה למסקנה שאסור לפנות את הקברים, מחשש לא הלכתי אלא מדיני, שמא הגויים בחו"ל ילמדו שמותר לפנות קברים ויפנו בתי קברות יהודיים אצלם. "ייתכן ואם יחליטו לקבור מחדש את העצמות במקום סמוך מאוד, לא יהיה יותר חשש זה", הוא אומר. הרב מזוז, אגב, ציין בשולי פסק ההלכה של הרב אמסלם כי אין חשש שהגויים ילמדו מפרשת ברזילי, "כי אשקלון שאני (=שונה), שכל הזמן מופצצת בטילים בעוונותינו הרבים, ובניין זה הוא פיקוח נפש".

פיתרון אפשרי נוסף אותו מנסה הרב אמסלם לקדם הוא העלאת העצמות לירושלים, שלדבריו הוא מותר כי הוא לטובת הנפטרים, וכך הפינוי יהיה מקובל על כולם. בימים האחרונים מנסה הרב אמסלם, שזכה גם בעניין זה להסכמת הרב מזוז, לקדם הצעה זו דרך שליחתה לרב עובדיה יוסף, שעד עתה נמנע, יהיה מי שיאמר בהפגנתיות, מלהביע את דעתו בפרשה.

פיתרון אחר אפשרי הוא שכל הרבנים, המתירים והאוסרים, יתכנסו ויגישו עובדות מוסכמות על כל הצדדים בפני אחד מגדולי הדור (אולי הרב אלישיב), וכך אולי לפחות לגבי העובדות שמוצגות בפני הרבנים לא יהיו מחלוקות. בינתיים ראש הממשלה הכריע, ובעקבות הלחץ הציבורי החליט להורות על בניית חדר המיון במיקומו המקורי. אולם גם החלטה זו כנראה שאיננה סוף פסוק בסוגיה.

'אתרא קדישא': "האם בעת שסללו את כביש 6, לא בנו מנהרות בשווי של מיליוני שקלים ללא פוצה פה ומצפצף, אך ורק כדי שאיילים וצבאים יוכלו להמשיך לרוץ בטבע?! האם לא שינו מתווה בקרית אתא בעלות של מאתיים מיליון שקל עקב ממצאים ארכיאולוגיים במערות קבורה מהתקופה הרומאית?! אזי מדוע נגרע חלקם של קברי ישראל?!"

הרב רוז'ה טען כי מדובר בקברי גויים: "1. צורת הקבורה שונה מהמקובל ביהדות, דהיינו באחד הקברים בנויה צורה של כיפה מוארכת. 2. כיוון מנוחת המתים אינו כמקובל אצלנו בסדר של שורות, אלא כל קבר פונה לכיוון אחר. 3. מצאנו קברים המונחים מצפון לדרום – 'מכה' – הקדושה לאיסלאם"

yoelyya@gmail.com