בשבע 389: האחוזון העליון

עדי גרסיאל , ח' באייר תש"ע

"זהו ערב יום העצמאות", פותח רענן שקד חליפת מכתבים חגיגית במוסף העצמאות של 'ידיעות' בינו ובין יאיר לפיד, שני ישראלים אולטימטיביים, בעיני עצמם לפחות. "ואני", הוא מוסיף, "אזרח ישראלי במפרט הסטנדרטי ביותר - חילוני, גוש-דני, שכיר, נשוי, ילד, עובד, מתפרנס, חופשה בשנה, משכנתה ל-25 שנה - אני מרגיש פחות עצמאי מאי פעם". מיד אחר כך הוא פוצח בתלונות הרגילות נגד הכפייה הדתית, ביבי, ליברמן, ליצמן וכו'.

מכיוון ששקד טרח לאפיין את עצמו כאזרח סטנדרטי ברזולוציה גבוהה במיוחד, כדאי אולי לעשות אחת ולתמיד את החשבון ולראות כמה מאזרחי ישראל אכן עונים למפרט 'הסטנדרטי' שלו: חילוני, גוש-דני, שכיר, נשוי עם ילד, משכנתה ל-25 שנה (עשינו לו כמה הנחות, כמו למשל שכולם נופשים בדיוק פעם בשנה). ובכן, על פי נתוני השנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לישראלים בגילאים הרלוונטיים, 43.4 אחוזים הגדירו עצמם 'חילונים', 41 אחוזים גרים בתל אביב או במחוז המרכז (גוש-דן), 87.3 הם שכירים, 15.5 אחוזים נשואים עם ילד (משק בית בן שלוש נפשות) ו-70 אחוז הם בעלי דירה (נניח שלכולם משכנתה בדיוק ל-25 שנה). כדי למצוא את החיתוך, מספר האנשים שמקיימים את כל התנאים הללו, יש להכפיל את האחוזים. התוצאה היא 1.7 אחוז. אם כן, על פי הנחות מקילות למדי, 'הסטנדרט' של שקד הוא בסך הכול אחד מתוך כל 60 ישראלים.

לא היינו נדרשים לחשבונאות קטנונית כזו, אלמלא העובדה שחלקים רחבים בתקשורת הישראלית לא מצליחים להבין את התלונות על ההומוגניות המוגזמת שלה, ומשוכנעים כי הם הם הישראלי המצוי.

יפה עשה אפוא יאיר לפיד שסנט בשקד בתשובה, שהוא "מייצג את עמדתו הוותיקה של שבט השמאל הליברלי, שמופתע בכל פעם מחדש מכך שמדינת ישראל אינה קדה בהכנעה בפני ערכיו האוניברסליים הנאורים". אבל על פי החישוב שערכנו, נראה שגם המילה 'שבט' קצת גדולה עליו.