בשבע 389: לתגבר את רשויות האכיפה

מה ניתן לעשות כדי לשרש את נגע השחיתות במינהל הציבורי בישראל?

יואב יצחקי עיתונאי ובעל אתר 'חדשות מחלקה ראשונה' , ח' באייר תש"ע

כדי לשרש את נגע השחיתות במינהל הציבורי בישראל יש להקצות עוד משאבים לראשיות החקירה והאכיפה. כמו כן, למשימות מיוחדות, כגון תיקים שכבר בתחילה רואים שהם כבדים, יש למנות שופטים בדימוס, כדי שהם יעמדו בראשי צוותי החקירה, יהיו אחראים על ביצוע מהלכי החקירה המבוקשים וילוו את התיק עד שהחקירה תסתיים. לאחר מכן המשטרה או רשויות האכיפה האחרות, כגון מס הכנסה, רשות המסים או ניירות הערך, יגישו סיכומי חקירה שאף הם יעברו עין בוחנת של ראש הצוות. ראש הצוות יאשר את הסיכומים ואלה יעברו לפרקליטות. השופט בדימוס יפקח על המהלכים המבוצעים בפרקליטות עד להכרעה בשאלה של הגשת כתב אישום.

זאת ועוד, בכל אחד מהגופים החוקרים, כגון משטרה, הממונה על ההגבלים העסקים, הרשות לניירות ערך, יש למנות מבקר פנים שתפקידו לבדוק כל הזמן את העבודה של הצוותים. יש לפתח באופן שוטף סדר קבלת החלטות וסדרי עדיפויות, ולוודא שצוותי החקירה עושים את עבודתם בזמן וללא מורא ובלי שתהיה סחבת מתמשכת, כמו שלצערנו הדברים מתבצעים כעת.

אם יישמו את הרעיונות הללו, אני סבור שרשויות האכיפה יוכלו לבצע את עבודתן ביתר יעילות ולהיאבק טוב יותר בנגע השחיתות.

לגבי כלי התקשורת, אני חושב שאנו נמצאים במציאות שבה התקשורת נוטלת חלק פעיל בשחיתות. מדובר בתקשורת מושחתת שפועלת במקרים מסוימים כדי לכפות על אנשים, ובמקרים אחרים כדי להפליל אנשים על לא עוול בכפם, והכול מתוך שיקולים זרים ומסחריים. אני מצפה מהציבור להגיב לזאת, ואם מדובר בעיתונים, מן הראוי שהציבור יימנע מלרכוש עיתונים שפועלים מתוך שיקולים זרים.

 מעבר לרעיונות שהעליתי, רבים וטובים יכולים להציע רעיונות אחרים. אבל כך או כך ברור שיש לבצע רפורמה מקיפה ויסודית בכל עבודת רשויות האכיפה.