בשבע 390:עדים זוממים

על פי החשדות המיוחסים להם במשטרה, אף אחד מהמעורבים בפרשת הולילנד וגרורותיה אינו נקי כפיים. החידה הגדולה כעת היא מי מהם יזכה למעמד של עד מדינה.

יאיר שפירא , ט"ו באייר תש"ע

בית המשפט טרם הסיר את צו איסור הפרסום על זהותו של עד המדינה בפרשת הולילנד, למרות שלכאורה כולם יודעים את שמו. כולם יודעים כי מדובר באיש עסקים מפוקפק שניסה לסחוט, על פי הטענות, הרבה מהמעורבים בפרשה. כולם יודעים גם כי בהיותו עד מדינה הוא לא נעצר, למרות שהוא כמובן ציר מרכזי בפרשיות השחיתות הנחקרות. צו האיסור אם כן לא הוסר, לא כדי לכסות על עד המדינה הידוע אלא כדי לפזר מסך עשן במקום אחר. אולי על עד מדינה, או עדי מדינה נוספים.  קצרה היריעה מלהביא כאן את כל המעורבים והנחקרים בפרשה המסועפת, אך ריכזנו עבורכם את קיצור קורותיהם של עמודי התווך בפרשת הולילנד, כדי לנסות ולהעריך מי עתידים להיות עדי המדינה הנוספים. את שמו של עד המדינה הנוכחי ייתכן ותצליחו לנחש בעצמכם.

אהוד אולמרט

נתחיל מא', ליתר דיוק מא"א. נזכיר כי הפרשה יצאה לאור בקול רעש גדול עת ביקש פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, מבית המשפט המחוזי להקפיא את משפטו רב הפרשות של אולמרט. נרמז כי ברקע עומדת להתפרסם פרשה נוספת, הגדולה מכולן. אולמרט אם כן הוא חתן השמחה, ובשלו הסער הגדול הזה. למרות ההלצות שנשמעו פה ושם על כך שאולמרט יכול להיות עד המדינה, כי הרי מי כמוהו יוכל להפליל את כל נותני השוחד, הרי שברור כי כמעט כל מי מהשמות שיוזכרו להלן שיוכל להפליל את אולמרט, יזכה למעמד הנכסף של עד מדינה ויציל את עורו. מכל מקום, יש כאלה שיותר ישמחו לעשות זאת, ויש כאלה שהפרקליטות תוכל להעניק להם מעמד שכזה בלב קל יותר.

שולה זקן

הסיכוי שיד ימינו של אולמרט במשך עשרות שנים תהפוך לעדת מדינה - קלושה. ראשית, עם השנים ופרשות השחיתות המצטברות, זקן הולכת ומאבדת את מעמדה כדג רקק. היא אומנם היתה רק המזכירה ואולמרט היה שר, ראש עיר וראש ממשלה. אך החשד ההולך ומתברר הוא כי היה לה חלק ממשי לא רק בביצוע הפשע, אלא גם בשלל. בפרקליטות היו שמחים להמשיך את המסורת שהחלה בכתבי האישום שהוגשו כנגד אולמרט זה מכבר, ולהעמיד את זקן לדין כתף אל כתף עם הבוס לשעבר. ניסיון העבר מלמד גם כי זקן תעדיף להיות שם ולא לדבר. אחרי הכול, היא יכולה היתה לקנות לעצמה מעמד של עדת מדינה כבר בפרשות הקודמות.

עו"ד אורי מסר

איש סודו של אולמרט במשך שנים כבר דיבר בחקירות הקודמות וגילה טפח וטפחיים מעלילותיו של חברו. אולמרט גמל לו בניסיון לגלגל לפתחו את האחריות לפחות על פרשת המעטפות של משה טלנסקי. הפרשה שברה אז את רוחו של מסר, ונראה כי גם זו האחרונה לא מוסיפה לו חוסן. בחקירות לפני שנתיים הוא שמר בתחילה על זכות השתיקה, אך אז התחיל לדבר. גם הפעם ניסה לשתוק ונשבר מהר. בפעם הקודמת מסר לחוקריו מידע יקר ערך ללא תמורה, והמשטרה המליצה להעמיד אותו לדין. בפרקליטות, בה שירתה אשתו בתפקיד בכיר שנים רבות, חילצו אותו אז מהעמדה לדין בנימוקים משפטיים. אם היתה לו יד בפרשה הנוכחית, החילוץ יהיה כבר קשה יותר. אם יש בידיו אינפורמציה בעלת ערך להפללתו של אולמרט, עד מדינה יהיה עבור הפרקליטות מוצא סביר.

הלל צ'רני

ירש מסבו את מלון הולילנד והמתחם, יחד עם כמה מיליונים אותם קיבל הסב מממשלת גרמניה כפיצוי על רכושו הרב שהוחרם בידי הנאצים. בתחילה התכוון לקדם את הפרוייקט ברוח סבו המנוח, ולהקים על הגבעה מיזם תיירותי. הוא שכר בין השאר את שירותי משרד הייעוץ של שמואל דכנר (ראו להלן) שחיבר אותו עם קבוצת פולר הבורסאית. המהלך הצליח להגדיל את אחוזי הבנייה הצנועים שאושרו במאות אחוזים, ולהעביר את ייעוד המתחם מענף המלונאות ההפכפך, אל עבר הבניה למגורים, עתירת הרווחים. על השאלה האם ידע צ'רני היאך נעשה הנס, והמתחם של סבו הפך למכרה זהב, נחקר האיש בימי מעצרו. מכל מקום, ידיעותיו ככל הנראה על המסלול אותו עשה הכסף מרגע שיצא מקופת הפרויקט ועד שהגיע על פי החשד לבכירי העירייה, מוגבל ביותר.

אביגדור קלנר

מי שהיה מראשי חברת ההשקעות הבורסאית והמתוקשרת שרם-פודים-קלנר. בין שאר אחזקות הקבוצה היתה חברת פולר השקעות, שקלנר עמד בראשה. החברה מחזיקה נכסים בכל רחבי הארץ, בתוכם גם שותפות עם צ'רני במתחם הולילנד וחווה חקלאית סמוך לחירייה. הוא ניסה והצליח להפוך את הולילנד למפלצת נדל"נית. את החווה ליד חיריה (חוות הזרע, או פרק איילון כפי שקלנר הקפיד לכנות אותה) הוא ניסה אך לא הצליח להפוך למתחם מגורים של למעלה מאלפיים יחידות דיור. המשותף למאמץ לשינוי התב"ע בשני הפרויקטים היה היועץ, מיודענו שמואל דכנר, וסיוע ער של אולמרט בתפקידיו הממלכתיים השונים. קלנר הצליח להסתבך כבר לפני שנים אחדות בחשד למספר פרשיות שחיתות, בעקבותיהן נאלץ לפרוש מהקבוצה הבורסאית, וכנראה שלא נותרו בידיו נכסים משמעותיים. הוא עדיין מסתובב בחוגי האלפיון, בו נותרו לו ידידים רבים, ביניהם גם אולמרט. קלנר הוא איש של קשרים וההשערה היא שהוא יודע הרבה יותר משותפו צ'רני על תולדות אחוזי הבניה במתחם הירושלמי. מכל מקום, נראה כי אם יעמוד לדין בפרשה, העניין עשוי לגבות ממנו מחיר כלכלי וחברתי יקר ביותר.

שמואל דכנר

איש עסקים ותיק מאוד, שבע כשלונות בארץ ובחו"ל. בעל קשרים מצוינים בחוגי השלטון והעסקים בארץ, עליהם נבנה כאשר פתח לפני עשרים שנה חברת ייעוץ בתל אביב. בין שאר לקוחותיו המרוצים היו קלנר, צ'רני וגם דני דנקנר. הוא במידה רבה הציר מסביבו נעו כל הפרשות הנחקרות במקבץ השחיתויות הנוכחי. לדברי המשטרה, הוא היה המוציא והמביא, הקשר בין השלטון להון. דכנר, על פי הפרסומים, שרוי במצוקה כלכלית גדולה והוא נושא עימו חובות כבדים לרבים משותפיו לשעבר ואפילו לשוק האפור.

מאיר רבין

אם יש איש שהמדינה תשמח מאוד להפוך לעד מדינה, הרי זה האיש. רבין הוא בוגר מוכשר של ישיבת חברון, איש עסקים ממולח ואמיד המקושר היטב אל מרכזי שלוש המפלגות הגדולות. לפני כמעט עשרים שנה עזב את הישיבה ואומץ עסקית בידיו המיומנות של דכנר, שהכניס אותו אל סודות החלל הצר והרווחי שבין הון לשלטון. הוא היה יד ימינו של דכנר, על פי החשד זה שהעביר בפועל את הכסף מאנשי העסקים לאנשי השלטון. המשטרה משוכנעת כי בכל הפרשות הנחקרות רבין הוא עד מפתח שיודע את התשובה כמעט לכל שאלה שנשאלים הנחקרים האחרים. בניגוד לעד המדינה הרצוץ, רבין משדר אמינות ולו היה הופך לעד מדינה, התיקים כולם היו נשלמים לשביעות רצון הפרקליטות. אלא שרבין התגלה, לפחות על פי פרקליטו, כאגוז קשה לפיצוח. אף על פי שהוא העצור הוותיק ביותר בפרשה, הוא אינו משתף פעולה עם חוקריו. הוא יושב ושותק כבר שלושה שבועות.

יעקב אפרתי

מנהל רכבת ישראל כיום. נשא בתפקידים רמים במינהל הציבורי, בין השאר כמנכ"ל משרד הפנים, וכמנהל מינהל מקרקעי ישראל. מקורב מאוד לאולמרט, שכיהן בין השאר מעליו כיו"ר מועצת המינהל. אפרתי הוא גם דודו של מאיר רבין הנזכר לעיל. על פי החשדות, אפרתי, בתיווכם של דכנר ורבין, העניק לאנשי עסקים קרקעות במחיר מציאה. בין השאר לאיש העסקים, יו"ר בנק הפועלים עד זה לא מכבר, דני דנקנר, שייצג את משפחתו בפרשת תעשיות מלח. ככל הידוע, אפרתי לא קשור כלל לפרשת הולילנד עצמה. ההערכות הן כי שמו עולה בחקירה בהקשר לפרשיות נוספות. מכל מקום, אם במשטרה יבססו חשדות כנגד פקיד כה בכיר, בפרקליטות יעדיפו לראותו מאחורי סורג ובריח.

דני דנקנר

אחד מבני הדודים למשפחת אנשי העסקים עתירי הממון. במשך שנים רבות היו בריכות המלח שחכרה המשפחה בעתלית מהמינהל, ליבת העסקים של המשפחה. אך עסקי המלח לא יכולים להשתוות לרווחיות הגלומה בנדל"ן, ודנקנר ניסה לקבל מהמדינה את הקרקע ולשנות את ייעודה לבניה למגורים. תמיכה נלהבת של אפרתי ושל אולמרט בתפקידיו השונים קידמה את העסקה, על פי החשד בתיווכם של דכנר ורבין, למרות מחאות נמרצות של מבקר המדינה והיועץ המשפטי. הללו טענו שהמדינה מוסרת נכסים לדנקנר כמעט בחינם. שנים קשות עוברות על דנקנר. בלחץ בנק ישראל הוא התפטר מראשות בנק הפועלים, ולאחרונה המשטרה פתחה נגדו בחקירה בחשד לניגוד עניינים חמור עת כיהן כיו"ר הבנק. גם הוא נחשב בפרקליטות לדג שמן שיש להעלות ברשת, אטרקטיבי הרבה יותר מאנשי העסקים האחרים שהסתבכו בה.

אורי  לופוליאנסקי

מי שנחשד בקבלת שוחד בהיותו סגן ראש עיר, ומאוחר יותר ראש עיר בעצמו, בוודאי לא יוכל להיות עד מדינה. אך במשטרה מעוניינים פחות בראשו של לופוליאנסקי, שככל הנראה לא נטל לעצמו כספים משמעותיים. עניין רב מגלים במשטרה דווקא בכספים שזרמו על פי החשד מהיזמים אל מוסדות חרדיים. שם מקווים ללמוד יותר על זרימת הכסף השחור, המתעתע בין עסקי ציבור לעסקים פרטיים, המקובלת במגזר. לצורך זה לא ברור כי הם יזדקקו ללופוליאנסקי עצמו, אלא ייתכן ויסתפקו בעצורים חרדים זוטרים יותר.