בשבע 390:על סדר היום-"התעשייה ביהודה ושומרון אינה שונה מכל מקום"

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.

רוני ארזי , ט"ו באייר תש"ע

השבוע הכריז ראש הממשלה נתניהו מספר פעמים על שאיפתו לחדש את המשא ומתן עם הפלשתינים כבר בשבועיים הקרובים (ראו ידיעה נפרדת). עם זאת, נראה כי ברשות מעוניינים דווקא לחבל ביחסים ההדדיים והפעם – במישור הכלכלי. יושב הראש, אבו מאזן, חתם השבוע על צו נשיאותי המחייב את הפלשתינים להחרים מוצרים שמקורם בהתיישבות היהודית ברחבי יהודה ושומרון. הצו קובע כי מפרי ההוראה ייקנסו והמוצרים שברשותם יוחרמו. בעקבות כך, פנה יושב ראש מועצת יש"ע, דני דיין, לשר האוצר שטייניץ בדרישה לפצות את המפעלים שיינזקו כתוצאה מ"הטרור הכלכלי", לשון המכתב. במקביל, פרסם יושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הודעה לעיתונות בה תקף את הצו וכינה אותו "החלטה מצערת". בשיחה עם 'בשבע' מזהיר ברוש: "לא ניתן לפלשתינים את הלחי השנייה".

כיצד לדעתך עלול הצו הפלשתיני לפגוע בכלכלה הישראלית ובזו הפלשתינית?

"קרוב לחצי מהעובדים בשטחי יהודה ושומרון הם פלשתינים. הם עובדים בשכר ובתנאים זהים לעובדים הישראלים, גם מבחינת שכר המינימום וגם מבחינת שעות עבודה ומנוחה. מדובר בעובדים שמצבם טוב הרבה יותר מחבריהם שעובדים בשטחי הרשות. חרם על המוצרים הישראלים שמיוצרים ביהודה ושומרון למעשה מקטין את הביקושים באותם מפעלים מוחרמים וממילא יחייב פיטורי עובדים – ישראלים ופלשתינים כאחד, וזה מהלך שמזיק באופן ודאי גם לכלכלה הפלשתינית. מזה קרוב לשמונה שנים אני מעורב בניסיון להביא לשיתוף פעולה בין אנשי עסקים פלשתינים לעמיתיהם במדינות כמו טורקיה, צרפת, אמריקה, אנגליה, גרמניה ושבדיה. זאת מתוך הבנה ששתי הישויות - ישראל והרשות - צריכות לחיות ברמה דומה ואי אפשר שבאחת רמת החיים תעמוד על 35 אלף דולר לנפש, ובשנייה - אלף דולר לנפש".

אם ההחלטה הזו כה מזיקה לרשות ולכלכלתה, מדוע לדעתך נקטו בה?

"אולי מדובר באינטרס פוליטי. אני לא יושב ליד יושב ראש הרשות בשביל לדעת מה מנחה אותו. מה שברור הוא שהמהלך הזה אינו באינטרס של הכלכלה הפלשתינית ושאסור לערב כלכלה ופוליטיקה. העתיד של השטחים ייקבע במשא ומתן סביב השולחן, ומה שיוחלט יוחלט ועד אז לא צריכים לערב בזה את הכלכלה ולא לפגוע במקומות עבודה של אנשים ולא להפריע לכלכלה הפלשתינית לצמוח. כאמור, אני בין אלה שעוסקים בהידוק היחסים הכלכליים כבר שנים ארוכות, מתוך הבנה עמוקה שהכלכלה היא כלי לטובת השלום, ולא להיפך. אני וחבריי מנסים לעזור לכלכלה הפלשתינית מתוך אמונה גדולה שזה יסלול את הדרך לשלום בר קיימא ולא להסכם ריק מתוכן והצו הזה הוא סוג של מקל בגלגלים".

רמזת בהודעתך שאם ההחלטה לא תשונה, ישראל עשויה לנקוט צעדים דומים מול הרשות הפלשתינית. אתה צופה שמהלך כזה אכן יתרחש בקרוב?

"בלי ספק, מדינת ישראל לא תישב ותיתן לרשות הפלשתינית את הלחי השנייה. כאשר נותנים לך מכה אתה מגיב. אם הצו הזה לא ישונה, מחר בבוקר הישראלים יחרימו את המוצרים הפלשתינים, ואז למי הם ימכרו? המהלך הזה הוא מקל שיש לו שני קצוות והוא פוגע בכולם. אבל אני מאוד מקווה שזה לא יגיע לידי זה, אני לא רוצה לעודד את זה, כי זה בדיוק ההפך ממה שצריך לקרות".

באופן כללי, התעשייה ביהודה ושומרון סובלת מאפליה או מקשיים מיוחדים?

"התעשייה באזור הזה אינה שונה מהתעשייה בכל הארץ. יש שם מפעלים מכל הסוגים - מתכת, פלסטיקה, אלקטרוניקה, מזון ועוד. אנחנו באיחוד התעשיינים עוזרים לכל אחד איפה שהוא לא יהיה, בין שהוא במטולה ובין במעלה אדומים, בירושלים וביהודה ושומרון. אין כל שוני באספקט הכלכלי".

אנחנו עדים מדי פעם להחרמות מוצרים מיו"ש מצד גורמים באירופה ובמדינות ערב. עד כמה מזיקה הפעילות הזו לקשרי המסחר של ישראל?

"יש החרמות מפעם לפעם באירופה ואנחנו מטפלים בהן עניינית בעזרת משרד החוץ ומשרד התעשייה. אני יכול להגיד שבגדול עד היום לא היו השפעות גדולות על המסחר בישראל, כי גם ההחרמות הללו הן מקומיות וברוב המקרים אנחנו מצליחים לטפל בהן".

בתחילת השבוע נדחתה ההצבעה בועדת השרים לחקיקה בעניין החוק המבקש להגביל את שכר הבכירים במשק. ראש הממשלה מינה ועדה שתבחן את הנושא. מה עמדתך?

"אני חושב ששכר הבכירים אינו סוגיה שצריכה להיות מטופלת בחקיקה. אני חושב שצריך לטפל בנושא באמצעות הדירקטוריונים של החברות, משום שאסור לנו להגביל את היוזמה החופשית בארץ הזו. אני לא מתנגד להחלטת ראש הממשלה, אבל אני חושב שעדיף שהדברים יידונו במקומות המתאימים".