חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מיקרוסקופ - מיקרוסקופ

13/05/10, 09:19
חני לוז, ישראל מידד, נילי בן גיגי-וולף, עדי גרסיאל

סמן ימני (1)

השחיטה הקבוצתית שמבצעת התקשורת ביישוב יצהר מזכירה ימים חשוכים של ציד מכשפות. השם יצהר הפך למטבע לשון נתעב, המזכיר את הפגיעה האנושה שביצעה אותה חבורת תקשורתנים במרגלית הר-שפי. ההתנחלויות ויצהר הן כמו חובשי הכיפות ויגאל עמיר: מתוך קבוצה דחויה נמצא היחיד בו אפשר לנעוץ ציפורניים עד הסוף, עד זוב דם.

אצל הקיצונים מקרב מאמיני השמאל, כל המתנחלים הם בלתי לגיטימיים וראויים לשנאה קולקטיבית. החידוש הוא אצל אלה מהשמאל הפחות קיצוני, שנדמה היה שכבר התפכחו קמעה. הללו החלו לשיר כמקהלה אחידה: המתנחלים הם בסדר, אפילו איכותיים מאוד, רק תשנאו איתנו את אנשי יצהר". אחד מצמד השדרנים בן כספית ועמנואל רוזן ב'רדיו ללא הפסקה' אמר לפני כשבוע: "אם הייתי חי ביהודה ושומרון, הדבר הראשון שהייתי עושה - הייתי מחסל את יצהר".

השבוע קידם הממסד השלטוני את המאבק התעמולתי נגד יצהר, ופקחי המנהל האזרחי תלו צווי הריסה על מבנה ישיבת 'עוד יוסף חי' ביישוב. מדובר במבנה גדול שהושקעו בו כספים ממשרדי ממשלה שונים, אשר הוקם לאחר שפורעים ערבים חיללו והרסו את המבנה המקורי בו שכנה הישיבה - ציון קבר יוסף בשכם. צווי ההריסה הגיעו באופן פתאומי, כחלק ממארג מתוחכם של צעדים משפטיים ותעמולתיים שננקטו כדי לשרת את מסע הדה-לגיטמציה המתנהל נגד היישוב. 

ב-ynet נכתב בכותרת המשנה על "עימותים קשים" שידעה יצהר מול כוחות הביטחון. בתמונה שבחרו עורכי האתר להציב עם הכיתוב "עימותים בין תושבי יצהר לכוחות הביטחון", נראים אנשים שלווים ביותר עומדים ומדברים. 

הרוח הגבית לה זוכה השנאה ליצהר נושבת, כמובן, מהתקשורת הישראלית. אפשר לכתוב ספר שלם על הרדיפה התקשורתית של יצהר, שאולי רק עיר היישוב היהודי בחברון זוכה להתייחסות דומה.

רזי ברקאי מטפטף אגבית למאזינים שהישיבה נבנתה בניגוד לחוק. כמה אירוני שלמחרת  התקיים דיון בכנסת על חוקיותם של תשדירי החסות בתחנתו (ראו בהמשך).

חני לוז

סמן ימני (2)

הנה הכותרת מעיתון 'מעריב' בשישי שעבר: "רועה בלי עדר: בשבוע שעבר אלמונים גנבו את העדר". כך צריך לכתוב כותרת. הגנבים עדיין לא נתפסו, המשטרה לא הודיעה כלום, ולכן אין כל בסיס לרמוז לכיוון מסוים. בחדשות יש להביא עובדות, ובסיפור הזה אין עדיין שום זיהוי של האשמים בגניבה, גם אם העדר נגנב ממושב פטיש שבנגב ומישהו יכול לשער שיש אוכלוסייה מאוד מסוימת שאולי יכולה להיות קשורה לעבירה הזאת.  במקרה זה התנהג 'מעריב' בצורה אתית ומקצועית. לכן אני מתפלא שבשבוע שעבר היה מקרה של הצתה, וגם כאן אין שום אינפורמציה ברורה, אבל כמעט כל העיתונים, בארץ ובחו"ל, נכשלו ופרסמו בכותרותיהם זהות ודאית של האשמים: מתנחלים. ולא סתם מתנחלים אלא מתנחלים מיצהר. מה קרה כאן? האם הכתבים ידעו משהו שחוקרי המשטרה לא יודעים?

חלק גדול מבין כלי התקשורת השונים גם נמנעו מלהזכיר שרק לפני כשלושה חדשים, למרות מעצרים וחקירות והבאת חשודים לפני המצלמות באזיקים, לא הוגשו כתבי אישום נגד אף מתנחל. דיווח על זה במסגרת רקע היה אולי סותר את הכותרות, אבל זה היה המעשה התקשורתי הנכון לעשות. אז מדוע קרה ההיפך - השתלחות בלתי מרוסנת של העמדה לעמוד הקלון? האם אפשר להבחין במקרה זה בחוסר הגינות או בהבעת עמדה פוליטית במקום דיווח עובדתי? האם התקשורת בארץ ובחו"ל כל כך לא אתית וכל כך לא מקצועית, וכן - כל כך מגויסת?  כנראה שכן.

ישראל מידד

ונעבור לפרסומות, בפקודה

השבוע התקיימה ישיבה של ועדת הכלכלה בכנסת בנושא הארכת הוראת השעה בעניין שידורי חסות ותשדירי שירות בגלי צה"ל.

לפני שמדברים על הארכת הוראת השעה עצמה, כדאי להקדים כמה מילים על עצם קיומן של פרסומות (למה לשחק במשחקי לשון) בתחנת רדיו צבאית, המכניסות לה 17 מיליון שקלים מתוך סך של 40 מיליון הכנסות.

הציבור הרחב משלם אגרות לרשות השידור ומממן במיסיו את תקציב גלי צה"ל. מדוע הוא אינו זכאי ליהנות בתמורה משידורים נטולי פרסומות? שידור תשדירים ופרסומות על ידי התחנה הצבאית מהווה גם תחרות לא הוגנת לזכייניות הרדיו האזורי, אשר אינן נהנות, כמו התחנה הצבאית, ממקור מימון אחר.

זאת ועוד, במיוחד בגלי צה"ל - אשר חיילים משרתים בה את שירותם הצבאי, ישנה בעיה מוסרית ואתית שחייל ישמש למעשה כוח אדם בגוף מעין מסחרי עם אינטרסים כלכליים.

ואם כל זה לא מספיק, אולי כדאי להזכיר, כי גלי צה"ל נהנית כיום מהיעדר כמעט מוחלט של פיקוח ציבורי. אמנם אלו כספי מדינה, אבל אופן ניהולם זוכה למעט מאוד שקיפות.

גם המחוקק הכיר בבעייתיות שבמצב המתואר, וניסח הוראת שעה אשר בין היתר מתנה את המשך קיומם של ה'תשדירים' בהתוויית תקנות ופיקוח על הנושא. זה היה לפני 5 שנים. האם יש כללים? ניחשתם נכון - אין. השבוע היתה זו ההארכה השלישית של 'הוראת השעה'... 

הלוואי והייתי יכולה לספר לכם כיצד געש אולם הדיונים של ועדת הכלכלה, איך כל אותם חברי כנסת המלינים על התנהלות גל"צ ניצלו את המעמד כדי להשמיע את ביקורתם, ועד כמה התקוממו אבירי המינהל התקין. אולם הח"כים היחידים שנכחו בדיון היו יו"ר הוועדה אופיר אקוניס, וכן ישראל חסון ויוליה שמאלוב-ברקוביץ שאכן הפליאו בנציגי התחנה את ביקורתם, אולם בסוף אישרו להם הארכה. רק לעוד שנה אחת בלבד, כמובן.

נילי בן גיגי-וולף

חדשות בחדשות

בית הדין של מועצת העיתונות מתח ביקורת קשה על העיתון 'ידיעות אחרונות' על שלא ביקש את תגובת שרה נתניהו בפרסום על פרשת תביעת עוזרת הבית נגדה. בית הדין קבע כי העיתון עבר על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, וחייב אותו לפרסם את ההחלטה במוקם בולט. 'גלובס' דיווח כי 'ידיעות' אינם מתכוונים לפרסם את החלטת בית הדין, כנדרש.

אלמוני תקף את מאייר הקריקטורות השבדי לארס וילקס, שהתפרסם בשל קריקטורה המציגה את הנביא מוחמד ככלב. כך דיווח ynet.

עדי גרסיאל.

ביקורת הנקרא

המושבה הראשונה שהוקמה בארץ היא פתח תקוה, ולא ראשון לציון כפי שנכתב בטעות (תיקון טעות במוסף 'הארץ')

אהה, אז בגלל זה לימדו אותנו ביסודי שקוראים לה "אם המושבות"?!

"השמאל, הרבה לפני כל ערכיו הנאורים באמת, לא סובל מתנחלים" (7 ימים, ידיעות אחרונות)

יאיר לפיד מגלה את אמריקה בסיור ביו"ש

"דוח מבקר המדינה קובע: כך דואגים לקרובים בצמרת מדינת ישראל" (מעריב)

ספרו לנו משהו שאנחנו