חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עמותת קש - בגליון השבוע

פרופ' אליעזר יפה צפה בהתפעלות בגלי העולים מרוסיה ואתיופיה, והחליט לסייע להם באמצעות הקמת קרן הלוואות. היוזמה שהחלה בחדרון קטן, הפכה לעמותה משגשגת.
27/05/10, 11:51
עפרה לקס

פרופ' אליעזר יפה צפה בהתפעלות בגלי העולים מרוסיה ואתיופיה, והחליט לסייע להם באמצעות הקמת קרן הלוואות.היוזמה שהחלה בחדרון קטן, הפכה לעמותה משגשגת שהלוותה בעשרים השנה האחרונות 118 מיליון דולר לאזרחים קשי יום ובעלי עסקים, כמו גם סיוע בסדר גודל לאומי בעתות מלחמה או לעקורי הגוש.כעמותה שרואה ברמב"ם את מתווה הדרך הכלכלי, הם מקפידים לשמור על כבוד הלווים ולהעניק הלוואות ללא ריבית, שגם מחזירות ומכפילות את עצמן בהמשך.

פרופ' יפה, מנהל העמותה: "זה עיקרון שלנו, שאנחנו לא מנהלים ללווים את החיים ולא מתערבים להם. אנחנו לא הופכים את הלווים למקרי סעד. ולכן המשרד תוכנן במשך חצי שנה באופן שלא יבייש איש. כל אחד יכול ליפול ופתאום לא יהיה לו כסף להחזיק את העובד שלו"

אנה כרמי, לווה מהעמותה: "זה שהם מבקשים בחזרה את הכסף, נותן לאדם את ההרגשה שהוא לא נחות. הם בודקים איתך את היעדים שלך לעסק, מבקשים ממך נתונים: כמה אתה מתכוון להכניס וכמה מתכוון להרוויח. זה אולי נשמע ניג'וז אבל זה מכריח אותך לעשות חשבון נפש ולהבין למה אתה בעצם מצפה מעצמך"

בשתי המלחמות האחרונות מיהרה האגודה להציע סיוע לבעלי העסקים שנפגעו ממצב הלוחמה באיזורם. "הקונים לא הגיעו, אבל בעלי העסק היו צריכים לשמור על ציוד והוצאות שוטפות. היינו שם עם מיליונים של דולרים. בזמן המלחמה נתנו יותר מאשר משרד הרווחה"

עוד לפני שעניין המיחזור הפך כל כך מודרני, החליט פרופ' אליעזר יפה – יהודי שומר מצוות מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, למחזר כסף. הוא לא הפך שטרות משומשים לניירות כתיבה ולא גרם למטבעות שחוקים להפוך לתכשיטים. יפה פתח אגודה שמלווה כספים בלי ריבית, קיבל את הכסף בחזרה והלווה אותו שוב. כך, עם הרבה התמדה, הצליח לסייע לאנשים לרכוש ציוד רפואי, לאמץ ילדים מעבר לים או לפתח את העסק. במרוצת הזמן כל דולר שקיבל הפך ל-2,3 ואפילו יותר. את האגודה הוא מנהל בהתנדבות, עם כללים ברורים, ועל הדרך מסביר למה טוב שיש לנו כל כך הרבה עמותות, ולאן צריך לתרום המשקיע הנבון.

הרמב"ם כיועץ כספי

לפני 12 שנים, מעט אחרי שסיימה את הלימודים ב'בצלאל', החליטה הקרמיקאית אנה כרמי להפוך מעוסק זעיר לעוסק מורשה. חבר אמן סיפר לה על האגודה של פרופ' יפה, והיא ניגשה לבקש הלוואה של 16 אלף שקלים כדי להתקין תשתיות חשמל בסטודיו החדש. בהמשך היא ביקשה עוד שתי הלוואות כדי להתרחב. את החזרי ההלוואה האחרונה כבר ניהלה רואת החשבון שלה, שכן העסק התבסס.

כרמי מסבירה שבעובדה שהיא קיבלה הלוואה ולא מתנה, היה משום שמירה על הכבוד העצמי שלה. "זה שהם מבקשים בחזרה את הכסף, נותן לאדם את ההרגשה שהוא לא נחות. הם בודקים איתך את היעדים שלך לעסק, מבקשים ממך נתונים: כמה אתה מתכוון להכניס וכמה מתכוון להרוויח. זה אולי נשמע ניג'וז אבל זה מכריח אותך לעשות חשבון נפש ולהבין למה אתה בעצם מצפה מעצמך". לדברי כרמי, ההלוואה לא רק מעודדת את האדם לצאת ממצב של מצוקה, אלא לקחת אחריות על העסק.

היום היא מעסיקה בעצמה בסטודיו שלה 3-4 אנשים. מעדיפה להרוויח פחות, אבל לעשות את זה בחברה.

"להדיח כלים ביחד, לשתות את הקפה ביחד. זה שמח". המועסקים שלה הם לרוב אנשים בין עבודות, או כאלה שזו עבורם מלאכה תרפויטית. כך מתאפשר גם לה לתת לאחרים בזכות הכסף ההוא, שקיבלה מ'האגודה להלוואות בלי ריבית'.

לפני 20 שנה, החליט פרופ' אליעזר יפה לגשת למלון 'דיפלומט' הירושלמי, הסמוך למקום מגוריו, כדי לחזות בנס קיבוץ הגלויות במו עיניו. הימים היו אז ימי העלייה מברית המועצות המתפרקת ומאתיופיה, ויחד עם בני משפחתו התפעל מהאוטובוסים הפורקים בזה אחר זה יהודים השבים לארצם.

אדם כמו יפה לא היה מסוגל להסתפק בהתפעלות. הוא פנה לחבריו וביצע עימם חשיבה. "חשבנו לסייע בריהוט, אותו נאחסן במחסנים ונוביל במשאיות, אחר כך חשבנו על ביגוד. אבל בסופו של דבר הגענו לרמב"ם עם 8 דרגות הצדקה, כשהדרגה הגבוהה ביותר היא לתת לאדם יד ולעזור לו להתרומם. זה מאוד מצא חן בעינינו. עד היום אנחנו אומרים שהוא היועץ הכספי שלנו. מה שעוד מצא חן בעינינו הוא מנגנון מיחזור הכספים. כשהכסף חוזר אליך, אתה לא צריך כל שנה להתחיל לגייס כספים מחדש".

עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא