בשבע 393: שאלת השבוע- עושקים ובוכים

כיצד יש להתמודד עם התגברות החתרנות בקרב גופים רדיקליים של ערביי ישראל?

ד"ר דוד בוקעי, בית הספר למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה , י"ד בסיון תש"ע

התופעה של ערבי ישראל היא ייחודית. אין בכל המזרח התיכון קבוצה אתנית שיש לה את מרב הזכויות המוקנות לאזרחים במדינה דמוקרטית ואין לה כמעט שום חובות אזרחיות. יתר על כן, ערבי ישראל הם היחידים מכל הערבים במזרח התיכון שהם אזרחים החווים את החוויה הנפלאה של דמוקרטיה ואזרחות.

צריך לציין כי לא מדובר בהתייחסות קיבוצית, אלא בניתוח דברי ופעילות מנהיגיהם - בכנסת, בערים ובמועצות, ובעמותות העצומות במספרן הקיימות. כל אינדיקציה אחרת איננה קיימת.

בינתיים, עד שהמטרה תושג, הם עסוקים מאוד בשיתוף פעיל וצמוד של גורמים יהודים אנטי-ציוניים, חלק מהם אנטישמיים ממש, ב'תסמונת עושקים ובוכים': לעשוק את המדינה, ולזעוק בקול גדול על קיפוח, עוני ואומללות.

היכן הבעיה? קיים יחס ישיר בין אי-קיומה של מדיניות ממשלתית מזה ארבעים שנה, פוליטיקאים פחדנים שאינם רוצים להתמודד עם התופעה אלא עסוקים בכיבוי שריפות ומתן 'דמי חסות' להשתקתם, לבין עליית והעצמת הניכור, התביעות והקריאה לאלימות.

מנהיגי ערבי ישראל לסוגיהם הרבים והמגוונים מותחים את הקו יותר ויותר, בסיוע צמוד של בג"ץ, ורואים לשמחתם כי הוותרנות גדלה יותר. זהו תהליך שסופו אסון, משום שפייסנות רק מגדילה את התוקפנות, וקניית שקט רק מגבירה את התיאבון. זה מצב בלתי נסבל שנעשה חמור יותר ויותר, עקב חוצפתם ועזות המצח שלהם לפעול בגלוי ולהתריס כנגד כל מה שקדוש ויקר לעם היהודי ולמדינת ישראל.

מה צריך לעשות? ראשית, הרתעה. מדיניות שכר ועונש; עלות מול תועלת. שנית, התניית חובות לעומת זכויות. כל הזכויות רק עם מימוש כל החובות, כולל גיוס לצבא, כולל תשלום מסים אפקטיבי, כולל נאמנות מוחלטת למדינה, שהיא אבן יסוד לאזרחות. שלישית, חקיקה ברורה וחד-משמעית שתמנע את ההפקרות שבה הם נוהגים, בהצהרות, במפגשי חוץ, בהסתה נוראה. רביעית, מערכת שיפוט אפקטיבית ואמיצה, נגד ההפקרות והאלימות, מתעבורה ועד הפעילות בכנסת. חמישית, הוצאה מחוץ לחוק של המפלגות הקוראות לחיסול המדינה, ובאופן מוחלט: בל"ד והתנועה האסלאמית. בדיקה מחדש של פעילות כל העמותות הרבות כל כך, וסגירת אלו הנוגדות את קיום מדינת ישראל. שישית, הקפדה מדוקדקת על שמירת זכויות הרוב המופקר לעומת המיעוט האלים בכל תחומי החיים.