בשבע 394:למי יש פחות כבוד

חגית רוטנברג , י"ד בסיון תש"ע

באוניברסיטת בר אילן יודעים למי יש יותר כבוד. סדרת האישים שזכו לאחרונה בפרסים ותארי כבוד בטקסים חגיגיים בקמפוס, מתחילה להיראות מזוכיסטית משהו. לאחרונה היה זה שופט העליון בדימוס אהרון ברק, אשר זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה, על אף שהאג'נדה המשפטית שהוביל נוגדת כמעט את כל היקר והקדוש לרבים מהסטודנטים והמרצים.

בשבוע הבא עתיד להינתן פרס מטעם המחלקה לספרות עם ישראל לפרופ' חנה קרונפלד, חוקרת ספרות יהודית מאוניברסיטת ברקלי בארה"ב. תחקיר שפורסם אודותיה מעלה כי חלק לא מבוטל מזמנה של החוקרת המלומדת לא מוקדש לעיון ביצירות מופת ספרותיות, אלא דווקא לפעילות במסגרת תאים אנטי-ישראליים ואנטי צה"ליים בקמפוס בו היא מלמדת. בין השאר היתה קרונפלד מעורבת בקידום חרם על חברות העובדות בשיתוף פעולה כלכלי עם צה"ל, כחברה בארגון 'קול יהודי למען השלום' בברקלי. בהתבטאויות פומביות רבות שלה היא תוקפת את פעילותם של חיילי צה"ל ומביעה תמיכה בצד הפלשתיני.

מדוע בחרה האוניברסיטה להעניק את הפרס דווקא למי שרואה בישראל ובציונות מעשה פשע? "ההחלטה להעניק את פרס עקביהו לפרופ' חנה קרונפלד התקבלה בתחילת השנה בהתבסס על הישגיה האקדמיים הבולטים", מוסר דובר האוניברסיטה, חיים זיסוביץ', "השיקולים להענקת הפרס היו אקדמיים מובהקים ופעילותה הפוליטית של פרופ' קרונפלד לא היתה מוכרת באותה עת ולא היתה רלוונטית בשיקוליה של ועדת הפרס. אוניברסיטת בר אילן מסתייגת מכל פעילות שיש בה לפגוע במדינת ישראל".

לפי ההיגיון שמציג דובר האוניברסיטה, לא ירחק היום בו היא תעניק פרס גם על הישגיו המחקריים המרשימים של פרופ' נועם חומסקי, שנפגש לאחרונה עם נציגי ארגון החיזבאללה. מדינת ישראל אמנם אוסרת עליו לעת עתה להיכנס לגבולותיה בשל פעילותו העוינת, אבל באוניברסיטה הדתית ישנם מספיק מוחות מבריקים כדי למצוא פתרון גם לבעיה הזו. במקרה הגרוע ביותר, יישלח הפרס לחומסקי באמצעות חסן נסראללה.