בשבע 394: כלכלה ופרשנות

ידרוש לא רק תוספות שכר. עופר עיני (משמאל) עם שר האוצר יובל שטייני

שלמה פיוטרקובסקי ורפאל קריספיל , י"ד בסיון תש"ע

צורכי ציבור

את שמם אתם ודאי לא מכירים ופרצופיהם לא יאמרו לכם דבר. אולם שני אנשים אלמונים באופן יחסי: הממונה על השכר באוצר אילן לוין ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, הם שישפיעו יותר מכל אחד אחר על שכרם של 700 אלף עובדים בישראל המשתייכים למגזר הציבורי. המשא ומתן על הסכמי השכר במגזר הציבורי החל בימים אלו, כשברור שהשכר יעלה, השאלה העומדת על הפרק היא בכמה. בהסתדרות טוענים כי השכר במגזר הציבורי נשחק באופן ניכר בשנים האחרונות, בעוד באוצר מזהירים כי התרת החגורה תהיה הרת אסון ליציבותו של המשק הישראלי. באוצר מקווים להגיע עם ההסתדרות להסכם שכר דו שנתי, במטרה לחסוך את הצורך להגיע לחדרי הדיונים שנה אחר שנה. זאת בדומה לשאיפתו של האוצר להעביר תקציב דו שנתי ובכך לחסוך את הצורך להתייצב בפני הכנסת בכל שנה.

פרופ' דניאל פסרמן, מומחה לכלכלת עבודה מהאוניברסיטה העברית, איננו רואה באזהרות האוצר מפני הידרדרות למצבה של יוון אזהרות סרק. זאת למרות שכדבריו, "הסדרי השכר במגזר הציבורי בישראל רחוקים מההסדרים שהיו מקובלים במגזר הציבורי ביוון, ואשר היו ככל הנראה אחד הגורמים להידרדרותו של המשק היווני לעברי פי פחת". פסרמן מסביר כי למרות המרחק הרב כיום, חוסר זהירות וחתימה על הסכמים נדיבים מדי, עלולים להביא לפריצת המסגרות התקציביות. פסרמן סבור כי יש להעמיד את תלונותיהם של עובדי המגזר הציבורי אודות תנאי העסקתם בפרופורציה המתאימה, תוך התחשבות ביתרונות שמעניקה העבודה במקומות עבודה יציבים, המאפשרים יציבות תעסוקתית אשר אמנם איננה מתורגמת ישירות לתוך התלוש אולם שווה לעובדים לא מעט כסף.

 

הדלפה ראשונה מחדרי הדיונים הגיעה השבוע דווקא מכיוונו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אשר טען כי האוצר הציע לאנשי ההסתדרות העלאה של 3% לאורך שנתיים. בהסתדרות מסרבים לחשוף את הקלפים מצידם, אולם ככל הנראה המו"מ לא יסתיים בהעלאת שכר של פחות מ-5% לאורך השנתיים הבאות. אולם, כבר בפתיחת המו"מ הבהירה ההסתדרות, כי מבחינתה תוספות השכר הן רק נושא אחד מתוך רבים אשר צפויים לעלות על השולחן. בין השאר טוענים בהסתדרות, כי עם המעבר מקרנות הפנסיה הוותיקות לחדשות ושינוי שיטת חישוב הגמלה, על פי הצבירה בפועל, ההפרשות לקרנות הן מצד העובדים ובמיוחד מצד המעסיקים אינן מספיקות ולא יאפשרו לחוסכים גמלה ראויה עם צאתם לפנסיה.

מוקד מחלוקת נוסף בין הצדדים, הוא הקרן לסיוע למפעלים במצוקה. עובדי המגזר הציבורי זוכרים בוודאי את דמי ההבראה המקוצצים מן השנה שעברה. קיצוץ האמור לחזור על עצמו גם השנה. דמי ההבראה קוצצו גם קוצצו, אולם קרן סיוע טרם קמה, כמעט שנה לאחר קיצוץ הכספים. יו"ר ההסתדרות כבר הזהיר, כי אי הקמת הקרן עד לחודש יולי תסכל את הפעימה השנייה של הקיצוץ.

אירופה במשבר, אנחנו לא

אם בימים הראשונים קיווינו ש"אולי זה רק משבר קטן וזה חולף", הרי שהימים והשבועות החולפים הוכיחו שהמשבר היווני-אירופי עוד רחוק מנקודת הסיום. נייר הלקמוס של הכלכלה הוא בראש ובראשונה שוקי ההון, אלו הממהרים להיכנס למשבר אולם גם הראשונים המסמנים את היציאה ממנו. טל ברוקמן, סמנכ"ל פיתוח עסקי באקסלנס קרנות נאמנות, לא מקל ראש במשבר, אולם מבהיר כי בכל הנוגע לישראל מדובר במשבר שהוא יותר פסיכולוגי מאשר כלכלי. "כשמסתכלים על משבר בשוקי ההון חשוב להפריד בין הפסיכולוגיה לבין הנתונים הכלכליים הריאליים. בשוקי ההון הפסיכולוגיה משחקת תפקיד נכבד מאוד, אולם אסור לשכוח כי בניגוד למצבן של מדינות רבות בעולם, ביניהן כמה מהכלכלות החזקות ביותר, מצבה של ישראל הוא פנטסטי. כמעט כל מדד אפשרי בו נבחנת ישראל מעמיד אותה כיום בשורה הראשונה של הכלכלות היציבות", מסביר ברוקמן. 

מצבה של ישראל, יחד עם אופיו של המשבר האירופי, אשר לא מתגלגל בשלב זה לשווקים הפיננסים, גורם לברוקמן להציג תחזית אופטימית. "בטווח הבינוני סביר להניח שנחזור לשפיות. צריך לזכור שהמשבר האירופי לא התפתח למשבר פיננסי, כפי שקרה בארה"ב, ועד היום לא ידוע על מוסדות פיננסיים באירופה שאיתנותם נמצאת בסכנה. חבילת הסיוע האירופית שגובשה לטובת יוון גם היא עשויה לפעול את פעולתה, זאת למרות שבשלב הראשון לא סיפקה את המשקיעים, ולא בלמה את גל ירידות השערים בבורסות באירופה ובעולם כולו". ברוקמן מתרגש פחות מירידות השערים והרבה יותר מתנודתיות השווקים, אשר מכונה בשפה המקצועית "מדד הפחד". ככל שהמשקיעים בשוק חוששים יותר לכספם, כל ידיעה חיובית מזניקה את המדד בחדות וכל ידיעה שלילית גורמת לצניחתו. בניגוד לשוק מאוזן שבו התנודות היומיות במסחר מתבטאות בשברי אחוזים, בשוק משברי תנודות יומיות של למעלה מאחוז כלל אינן חריגות.

אחת התוצאות המעניינות ביותר של המשבר, באה לידי ביטוי בשוק המט"ח. המגמה ארוכת הטווח של היחלשות הדולר, שנמשכה למעשה החל משנת 2003, אז הגיע הדולר לשיא כוחו, קיבלה תפנית חדה, אשר באה לידי ביטוי בהתחזקות של 10 אחוז מול האירו מאז תחילת השנה. לדעתו של ברוקמן, התמשכות המשבר באירופה עשויה להביא להתחזקות נוספת של מגמה זו, "החששות לגורלו של המטבע האירופי המשותף, הנובעים מהתמונה הבעייתית שנחשפה בעקבות המשבר, מפחידים את המשקיעים וגורמים לתופעה המוכרת של 'חזרה הביתה'. בעיתות משבר נוטים המשקיעים להוציא את כספם מהשקעות מגוונות ובלתי מוכרות, ולבחור באפיקים הידועים והמוכרים, גם אם חסרונותיהם ידועים ושקופים. חלק מהתופעה הזו באה לידי ביטוי בביקוש הגבוה לאגרות חוב של ממשלת ארה"ב, דבר היוצר באופן טבעי התחזקות של הדולר". השלכות התחזקות זו על המשק הישראלי אינן חד משמעיות לדעתו של ברוקמן, "ההתחזקות של הדולר מול השקל היא מינורית באופן יחסי, ואכן מועילה ליצואנים. אולם מה שטוב ליצואנים רע ליבואנים ולצרכנים, כך שההשלכות על מצב המשק אינן חד משמעיות".

פרשנות

יד שנייה ברגל ימין

טיפים לקנייה מוצלחת של רכב משומש

רוכשי רכב משומש נהנים ממבחר גדול ומהנחה משמעותית מזה של המתעניינים ברכב חדש. ניתן למשל לבחור מכל הדגמים ששווקו בארץ, אבל גם כאלה שלפני שנה או שנתיים כבר ירדו מפס הייצור ומחירם צנח לכן עוד יותר, מחיר הרכב החדש בעצם 'נשחק' כבר על ידי קונה אחר. זאת ועוד, לחברות המוסדיות כושר קנייה גדול יותר לעין ערוך משל הלקוח הפרטי,  ואתם מרוויחים מכך באופן ודאי.

חשוב להבין כי ברכישת מכונית (חדשה או יד שנייה) מדובר בהוצאה ולא בהשקעה, על כן, בשלב ראשון, יש לקבוע תקציב, בבחינת: "תן לרכב לעבוד עבורך ולא אתה עבור הרכב".

בשלב שני יש לקבל החלטה על הקטגוריה: משפחתית, קטנה או גדולה, ספורטיבית לכביש או לשטח, מספר מקומות ישיבה ועוד. בכל מקרה, מאחר ומדובר בהוצאה משמעותית,היא חייבת להתאים לצרכים שלכם בדיוק רב. חשוב לבחון מספר פרמטרים דוגמת בטיחות, אמינות (רכב יפני/אירופאי), נוחות וכיו"ב.

משהחלטתם על קטגוריית הרכב המתאים לכם, רצוי לבדוק היטיב מהיכן אתם רוכשים את הרכב (המלצות של חברים לא יזיקו). קנייה דרך גורם ממוסד, לרוב תהיה בטוחה יותר מבחינת זהות בעל הרכב.

לאחר שבחרתם את הרכב, חשוב לבצע בדיקה של הרכב באחד משלושה אופנים: באמצעות דו"ח מסודר של היסטוריית הטיפולים של הרכב - גילוי נאות על הרכב. באמצעות מכון בדיקה מורשה ומוסמך, אותו תבחרו בעצמכם – חשוב, רצוי לא לעדכן את המוכר לאיזה מכון בכוונתכם לקחת את כלי הרכב לבדיקה, או באמצעות מוסך מורשה (כולל התחברות למחשב המתאים לדגם הרכב). שלב נוסף וחשוב בבדיקה: התאמת רישיון הנהיגה לזהות בעל הרכב ולמספר השלדה.

לאחר ביצוע הבדיקות לעיל, מומלץ לערוך נסיעת מבחן, בה תוכלו להתרשם מחוויית הנהיגה ומהתאמת הרכב לצרכים שלכם. אם אתם הורים לילדים קטנים, חשוב למשל לבדוק פיזית  התאמה של כסאות התינוק וגודל תא המטען.

ברכישה מגוף ממוסד ניתנת בדרך כלל אחריות, ככל שהאחריות ארוכה ומקיפה יותר (לא רק על מנוע וגיר) ניתן להסיק כי החברה מתחזקת את כלי הרכב בצורה נאותה, ועומדת אחרי התחייבויותיה ללקוח. מנגד, ברכישה מלקוח פרטי לא ניתנת אחריות כלל, ומרגע ביצוע העברת הבעלות אין אחריות מצד המוכר.

לפני העברת הבעלות יש לבדוק שעבוד, משכונים (ברשם המשכונות) ועיקולים, לפני קניית הרכב, זכות הקניין היא זכות בסיסית וראשונית, על כן יש לוודא, ללא פשרות, כי בקניית רכב משומש, במעמד התשלום למוכר, הרכב מועבר על שמכם כדין ובאופן מיידי (העברת הבעלות היא על חשבון הקונה).

רפאל קריספיל, הכותב הוא סמנכ"ל חב' אוטו סנטר מבית הרץ.

מבזקי כלכלה

המשטרה עצרה שלושים מעובדי ובעלי חברת 'בר גאון אנרגיה' בחשד למהילת דלק. על פי החשד, מהלה החברה את הדלקים שמכרה בשמנים, וכך הרוויחה מיליוני שקלים. מהחקירה עולה, כי החברה מכרה סולר כ"ידידותי לסביבה", למרות שהכיל חומרים ממוחזרים, וגרם לזיהום חמור יותר מסולר רגיל.

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, פרסם טיוטה של חוזר הדורש מהבנקים לבצע 'ריתוק הון' נוסף, עבור הלוואות משכנתא שגובהן עומד על למעלה מ-60 אחוז מערך הדירה. בבנק ישראל מסבירים, כי מטרת המהלך היא לצנן את שוק הדירות להשקעה, הנקנות עם הון עצמי קטן ביחס.

הכנסת אישרה את הצעתו של שר האוצר על פיה יונהג כלל פיסקאלי חדש שייקבע את שיעור הגידול בהוצאותיה של הממשלה, העומד כיום על 1.7 אחוז. על פי הכלל החדש הגידול בהוצאות יקבע באמצעות נוסחה ייחודית, אשר תאפשר לדוגמה בשנת 2011 גידול תקציבי של 2.6 אחוז.