בשבע 394: מיקרוסקופ

השבוע בטור: גזענות סלקטיבית מאת חני לוז.
שקט, יורים מאת רבקי גולדפינגר.
תעריך למדליף מאת ישראל מידד.
ביקורת הנקרא וחדשות בחדשות מאת עדי גרסיאל.

חני לוז, ישראל מידד,רבקי גולדפינגר ועדי גרסיאל , י"ד בסיון תש"ע

גזענות סלקטיבית

מה קורה כשיהודים עונים לסקר על יחסם לערבים ומסתבר שרבים לא רוצים יחסים קרובים עם ערבים? לפני כשנתיים וחצי פרסמה 'האגודה לזכויות האזרח' דו"ח בעקבות סקר שערכה על יחסם של יהודים לערבים. בכתבה של אבירם זינו בynet-, תחת הכותרת "גזענות 2007: רוב הציבור לא יגור סמוך לערבי", מצאתי את התיאורים הבאים: "הדו"ח השנתי של האגודה לזכויות האזרח חושף גזענות חריפה של הציבור היהודי כלפי המגזר הערבי בישראל. 75 אחוזים לא יגורו עם ערבי בבניין משותף. 61 אחוזים לא יאפשרו לערבי לבקר בביתם". הכתב מאמץ את הטרמינולוגיה של האגודה, בעלת האג'נדה השמאלנית המובהקת. הוא מתאר "עלייה בתחושות השנאה בקרב הציבור היהודי, הצעות חוק גזעניות בכנסת, השפלה בנמלי התעופה, הגבלת חופש הביטוי ואפליה בתקציבי שיקום לישובים ערביים בצפון", תוך שהוא מעניק לגיטימציה לביטויים ולפרשנות של האגודה, ומציין כי "זוהי תמונת המצב בדו"ח השנתי". לא "תמונת מצב על פי הדו"ח", אלא קביעת עובדה, כי הדו"ח הרי רק מצלם תמונת מצב. בעיתון 'הארץ' צוטטו הנתונים עם אימוץ דומה של המשפט "החברה הישראלית רושמת שיאים חדשים של גזענות", תחת הכותרת "דו"ח: עלייה של 100% בשנאה של אזרחים יהודים כלפי ערבים". למה נזכרתי לחפש בארכיונים?  השבוע צדה את עיני כותרת בעניין דומה.  ביום שלישי התפרסמו ב'הארץ' נתונים של "מדד יחסי יהודים וערבים" בעריכת פרופ' סמי סמוכה. הפעם הכותרת היתה עדינה הרבה יותר: "הדו-קיום הולך ונעלם: 29% מהערבים לא רוצים חבר יהודי". הנתונים בגוף הכתבה מדברים על כמעט הכפלה: "אחוז הערבים שאינם מוכנים שיהיה להם חבר יהודי כמעט הוכפל מ-16% ל-29% באותה תקופה". כמו כן "אחוז התומכים בשימוש בכל האמצעים, כולל אלימות, בהפגנות ובפעולות מחאה עלה מ-5.4% ב-2003 ל-14% ב-2009". הפעם, כשמדובר ביחסם של ערבים ליהודים, אין מינוח מוקיע של שלילת חברות עם יהודי כ"גזענות", ואין שום השתמעות של האשמת הערבים בשנאה או באלימות. בתקשורת הישראלית השמאלנית, הערבי יכול להיות קורבן לנסיבותיו העגומות, הוא אף פעם לא אשם. 
חני לוז  

שקט, יורים

אם שמעתם במקרה על הירי על בני משפחתם של יהודה ואילת יפרח, תושבי עמונה שהיו בדרכם למכינה הקדם צבאית בנוה צוף, סביר להניח שאתם מקוראיו הנאמנים של אתר ערוץ 7 או של העלון 'עולם קטן' . אחרת, כנראה שאין לכם שום צורך לדעת על האירוע, לפחות על פי עורכי העיתונות היומית וערוצי החדשות באמצעי התקשורת הישראלית.

משפחה שלמה כמעט נרצחה יחד עם ארבעת ילדיהם הקטנים על ידי חוליית מחבלים באירוע ירי מתוכנן, וכמעט אף מילה. לא דיווח, לא סיקור, לא הבעת דעה - כלום!

מדוע העדיפו העיתונים המודפסים להתעלם מהאירוע?

שמא, בהצגת משפחת 'מתנחלים' המותקפת על ידי מרצחים ייפגע דימוי 'המתנחל הכוחני והאלים' אותו טורחת התקשורת לטפח?

דבר נוסף, אותה חוליית מרצחים עדיין מסתובבת בשטח, וייתכן שממש ברגעים אלו היא מתכוננת לניסיון רצח של הקורבן הבא. נראה שעל ידי פרסום אותו אירוע קשה ניתן היה לתרום לשיח הציבורי ולחשיפת המציאות ביו"ש בפרט ובמדינת ישראל בכלל. אולי יש צורך להזכיר לאלה היושבים להם בביטחה במגדל השן שזכות הציבור לדעת הינה ערך יסוד בעשייה העיתונאית.

אה, וישנו גם צדיק אחד בסדום, לא אחר מאשר עיתון 'הארץ', אשר פרסם בכל זאת את אירוע הירי. לא כידיעה חדשותית, חלילה, אלא עמוק בתוך מדור דעות.

רבקי גולדפינגר

תעריף למדליף

'האומה' האמריקני הוא כתב עת בעל עמדות ליברליות רדיקליות (כלומר: לא אוהד את ישראל כלל) שנמצא בחוב שוטף של מיליון דולר. לא נשמח לאידו בפומבי, אבל נביא בפניכם תעריף תקשורתי מעשי. 'האומה' מבקש תרומות מהציבור, וכדי להבהיר לנדבנים את משמעות הדולרים שהם מבקשים, הם יצרו טבלה מעניינת. הנה כמה דוגמאות ממנה: תרומה של 35 דולר תאפשר לכתב לארח מקור מדליף לארוחת ערב בניו-יורק; 75 דולר יכסו את שירותיו של מתורגמן באפגניסטן; 150 דולר יממנו כרטיס רכבת לוושינגטון כדי לראיין איש קונגרס, וכן הלאה.  אין לי מידע בדוק אם אפשר להרכיב טבלה דומה לצורך עבודה עיתונאית בארץ, אבל אני מרשה לעצמי לנחש שבנוגע להדלפות, אין כל צורך לשלם עבורן. הן זורמות חינם.
ישראל מידד  

ביקורת הנקרא

הרופאים נגד מקדונלד'ס: "קמפיין שקרי ומסוכן"ynet

נו טוף, מכיוון שבעל הרשת בישראל הוא איש 'שלום עכשיו' עמרי פדן, הוא בטח רגיל לקמפיינים כאלה

הקייטנה הסתיימה

מעריב

סיכום קצר ולעניין של ההחלטה להרע את תנאי העצירים הביטחוניים

הפילוסוף הנודע הרב פרופ' ישעיהו ליבוביץ'

'הארץ'

בהרבה תארים התעטר ישעיהו ליבוביץ' במרוצת חייו. התואר 'רב' נוסף לו כנראה בעולם הבא

ביום ראשון שעבר אריאל זילבר הופיע במעוז התל-אביביות... מצער לדעת שדווקא כאן, במבצרה של הנורמליות, הוא מצליח לזכות בלגיטימציה מחודשת

דורון ברוש, זמן ת"א וגם אנרג'י

ואנחנו חשבנו שכל הרעיון של התל-אביביות הוא פתיחות וליברליות, גם כלפי חוזרים בתשובה

חדשות בחדשות

חגי הוברמן, הכתב הצבאי של 'המבשר' (שגם כותב ב'בשבע'), פוטר לאחרונה ממשרתו בעיתון החרדי. ההסבר שניתן להוברמן הוא שהעילה לפיטורין היא מאמר שפרסם בעלון השבת 'מצב הרוח' ובו מתח ביקורת על ח"כ ליצמן שבניגוד לתפקודו בפרשת בי"ח ברזילי, הוביל את מפלגתו לממשלת שרון כדי שזו תוכל לעקור את גוש-קטיף, כולל בית הקברות במקום.

עם פתיחת משפטה של בתה, תקפה אמה של ענת קם את עיתון 'הארץ' וכתבו אורי בלאו. "הטעות הכי גדולה שלה היא שהיא האמינה במי שלא היתה צריכה לתת בו אמון, והמבין יבין" אמרה האם. מקורביה אישרו למעריב כי מדובר בבלאו.

הפורום המשפטי למען א"י פנה ליועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין בדרישה לחקור את אילנה המרמן בעקבות כתבה שפרסמה ב'הארץ', שכותרתה "יום עם שלוש צעירות פלשתיניות שהוזמנו ליום כיף בתל אביב". לטענת הפורום, עולה מהכתבה כי הסעתן והכנסתן של הנערות לשטחי מדינת ישראל בוצעה ללא האישורים המתאימים, ובניגוד לחוק.