בשבע 394:ייצוג נשי תורני בכנסת

שיריון מקום ריאלי לאישה ברשימה דתית-לאומית מאוחדת אולי אינו הכרחי מבחינת הצדק הצרוף, אבל דרוש מבחינה אלקטוראלית.מי תיבחר לעמדה הנשית ברשימת הציונות הדתית לכנסת הבאה?

עמנואל שילה , י"ד בסיון תש"ע

1.הוויכוח המגזרי האחרון, נכון לרגע זה, פרץ סביב ההוראה שהתפרסמה ביישוב אלון מורה על ידי רב היישוב, לפיה אל לנשים להתמודד על חברות במזכירות היישוב. אין לי עניין להתערב בנושא ככל שהוא נוגע לקהילה מסוימת, אלא להרחיב את הדיון למישורים כלל-ארציים ולחזור אל סוגיית הנציגות הנשית ברשימה הדתית-לאומית העתידית לכנסת הבאה.

אין ספק שכמו בפעם הקודמת תעלה גם בבחירות הבאות הדרישה למתן ייצוג לנשים במקום ריאלי ברשימה (או ברשימות). כזכור, בבחירות האחרונות נמתחה ביקורת על מפלגת 'האיחוד הלאומי' בגלל היעדר נשים במקום ריאלי ברשימתה, שהורכבה בחופזה בדקה ה-90. העניין הוצג כדרישה של רבנים, אך כשביקשנו לבדוק את הנושא לא הצלחנו למצוא מיהם אותם רבנים שהטילו וטו הלכתי על כהונת חברת כנסת. אנו ב'בשבע' זכרנו דווקא את הדברים ששמענו מפי הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א, שסיפר בעת ריאיון שערכנו עמו בעבר כיצד גילה פינקלשטיין התייעצה עמו וכיצד הורה לה היתר לכהן כחברת כנסת.

אגב, גם מפלגת 'הבית היהודי', שעשתה שימוש תעמולתי נרחב ויעיל נגד האיחוד הלאומי בעניין הייצוג הנשי, התהדרה לשווא באישה ששובצה ברשימתה במקום לא ריאלי.

2.ומה בעתיד? באופן עקרוני, ובהנחה שווטו הלכתי לא יהיה כאן, אני סבור שמקומן של נשים  ברשימה צריך להיקבע על פי מידת התאמתן לתפקיד ח"כ ולא בשל היותן נשים, בדיוק כמו שגם גברים ישובצו ברשימה על פי מידת התאמתם לתפקיד. כשם שאין לדחוק אישה מהרשימה בשל היותה אישה, כך גם אין לדחוף אותה במעלה הרשימה רק בגלל שהיא אישה. כשמדובר בעניין קריטי כמו איכות תפקודם של שליחינו בכנסת, הציבור הדתי-לאומי חייב לבחור את המתאימים ביותר. ראינו בעבר כיצד טעויות פוליטיות, אידיאולוגיות וערכיות של נציגינו בכנסת עלו במחיר יקר. עם המספר המצומצם של חברי כנסת שיש לציבור הדתי-לאומי, אין הוא רשאי להתפשר על איכות נציגיו מתוך שיקולים מגדריים, עדתיים, פרוטקציונריים או כל שיקול צדדי אחר. לכן, אם האדם המתאים ביותר להנהיג פוליטית היא אישה - תעמידו אותה בראש הרשימה. זה מה שעשו בקדומים, יישוב מלא חכמים וצדיקים, כשהעמידו בראש המועצה פעם ועוד פעם את הדמות שהוכרה כמתאימה ביותר - דניאלה וייס. ואם מסיבות כאלה ואחרות לא נמצאה מועמדת הנמנית בין המתמודדים בעלי הכישורים הטובים ביותר - אין לקדם פוליטיקאית פחות מוצלחת רק משום שהיא אישה.

3.כנגד דברים אלו יש שיטענו שצריך לשריין מקום לנשים משום שהן סובלות מקיפוח של שנים רבות בייצוג הפרלמנטרי. אבל חברות בכנסת איננה שלל או ירושה שכולם זכאים לקבל ממנה חלק שווה, אלא משימה כבדת-אחריות לתועלת הציבור, שיש להטילה על מי שיכול להביא את התועלת המרבית. והרי ממילא מדובר בהטבה שרק אישה אחת או שתיים ייהנו ממנה, אז איזו טובה תצמח מכך לכלל הנשים? האם כלל הגברים הדתיים-לאומיים נהנים במשהו ממנעמי השלטון בגלל שנציגינו בכנסת כיום כולם גברים? האם הח"כים חולקים עמנו את משכורתם, או שמא אבק מהכבוד לו הם זוכים מתפזר גם עלינו?

בכלל, לא ברור מדוע יש מי שסבורים שחבר כנסת מייצג את הגברים, ואילו נשים מיוצגות דווקא על ידי חברות כנסת. האם נאמני ארץ ישראל הגברים לא חשו שגאולה כהן מייצגת אותם? האם שולמית אלוני לא ייצגה את מצביעי מרצ הגברים? האם פרופ' מנחם בן ששון חובש הכיפה מקדימה ייצג את גברי הימין הדתי יותר משמייצגת אותם ציפי חוטובלי מהליכוד?

נראה כי המאבק על שיריון מקומות לנשים הוא בעיקר עניינן של כמה נשים מסוימות בעלות נטייה פוליטית, שמעריכות את כישורי עצמן קצת יותר ממה שהציבור מעריך את כישוריהן. במקום להתמודד מול מועמדים אחרים בתנאים שווים, הן מבקשות להשיג לעצמן יתרון על ידי טענות קיפוח. בסיועם של ארגונים פמיניסטיים הן משכנעות את כלל הנשים כי על כל אישה ואישה להרגיש את עצמה מקופחת כל עוד לא הצליחה אישה דתית-לאומית להיכנס לכנסת. במסגרת מסע התעמולה הכללי לשריון מקומות לנשים נשמעות גם טענות שווא כאילו כל חברות הכנסת הנשים הן פוליטיקאיות טובות יותר מעמיתיהן הגברים. האמת היא כמובן שיש ח"כים טובים יותר וטובים פחות משני המינים (או כמו שאומרים היום: המגדרים). בעבר ניתן היה לטעון שבקרב חברות הכנסת יש פחות אופורטוניזם ויותר תחושת שליחות ערכית לעומת הח"כים. למרבה הצער בקדנציות האחרונות, אולי בהשפעת רוח השוויון בין המינים, גם בזה המצב השתווה.

4.ועל אף כל האמור, נראה שיש להשתדל במיוחד ולמצוא לפחות אישה אחת המתאימה להשתלב ברשימת הציבור הדתי-לאומי בכנסת. לא משום שזהו בהכרח הצדק הצרוף, אלא מתוך שיקולים אלקטורליים. כל מה שנכתב עד עכשיו נוגע לבחירת ח"כים על פי יכולתם לממש באופן אופטימלי את הכוח הפוליטי שניתן בידם. אלא שיש שיקול מרכזי נוסף שצריך להשפיע מי ישולב ברשימה - האטרקטיביות של המועמדים ויכולתם לגייס כוח פוליטי.

מדובר כאן בשני כישורים נפרדים: מצד אחד היכולת למשוך קולות לרשימה ולהביא להצלחתה בבחירות, ומצד שני הכישרון להשתמש במנדט שקיבלת כדי להעביר חוקים, לשאת נאומים משכנעים, להתבטא היטב בתקשורת, לגייס תקציבים, לייצר קואליציות למען הנושאים שציבור שולחיך מאמין בהם ולפורר קואליציות יריבות. אביגדור ליברמן, למשל, הוא גאון בהשגת כוח פוליטי, אך כושל למדיי בניצול כוחו למען המטרות שבשמן נבחר. למרות 15 המנדטים של מפלגתו, לא הצליח ליברמן עד כה להשיג דבר מול החתרנות של ערביי ישראל, שאת דגל המאבק בה הציב בראש קמפיין הבחירות שלו. שילובו של אורי אורבך ברשימת 'הבית היהודי' נעשה קודם כל מתוך מחשבה שמועמדותו תגייס תמיכה ותביא קולות, ולא משום שבעת הרכבת הרשימה מישהו ידע אם הוא צפוי להיות ח"כ מצטיין.

5. לא משנה אם בצדק או לא - באוויר רווי הרעיונות הפמיניסטיים בו אנו חיים, הדרישה לייצוג נשי קנתה שביתה בליבם של רבים, נשים וגברים כאחד. לכן, רשימה דתית-לאומית ללא אישה במקום ריאלי תהיה פחות אטרקטיבית ותקבל פחות קולות. אם אכן תקום רשימה דתית-לאומית מאוחדת, קרוב לוודאי שתהיה בה אישה במקום ריאלי, כפי שהיתה גם ברשימת 'הבית היהודי' המאוחדת בטרם הפיצוץ.

וכאן המקום לפנות דווקא אל אנשי המחנה הקרוב לדעותיו של הרב לבנון מאלון מורה. חברת כנסת דתית-לאומית תהיה ככל הנראה בכנסת הבאה. באופן טבעי היא תקבל בולטות ציבורית ותהיה מקור השראה לכלל הנשים, ובעיקר לדור הצעיר. כדאי מאוד שהיחס ההססני של המחנה התורני לעצם הרעיון של השתלבות נשים בפוליטיקה לא יגרום להפקרת העמדה הזאת, גם לא במסגרת הבנות של תן וקח, לידי הצד היותר ליברלי. כבר עכשיו יש לתכנן כיצד להביא לכנסת אישה שתהיה לא רק פוליטיקאית מוכשרת ויעילה אלא גם דוגמה ומופת לערכיות תורנית.

למעשה, לא צריך לטרוח הרבה בחיפושים. יש היום אחת כזאת שכבר הוכיחה את עצמה גם בחייה הפרטיים וגם בפעילותה למען הציבור. עוד בטרם נבחרה לכנסת היא פועלת שם ומשפיעה לא פחות מח"כים נבחרים. היא ראויה להיבחר לא משום שהיא אישה אלא בזכות  מעשיה וכישוריה המוכחים. היא גרה כבר שנים באחד המקומות הקשים ביותר בהתיישבות, גידלה 11 ילדים, התבלטה בפעילות המקומית ומתוך כך הגיעה לפעילות ארצית וזכתה להצלחה רבה. היא מכבדת את התורה וחכמיה ומצטיינת בצניעותה ובנועם הליכותיה וגם ביכולתה להוביל מהלכים ולהשפיע על חברי כנסת ועל פקידי מדינה. די ברור שאם היו שמים אותה במשבצת הנשית של 'הבית היהודי', הפילוג לא היה מתרחש.

למי אני מכוון? עדיף כרגע לא לפרש. מי שצריך לדעת - יודע.