בשבע 395: כלכלה- חרם ללא מענה

השבוע בטור- הממשלה צריכה לעשות יותר. הפגנה בירושלים בקריאה להחרמת מוצרי ההתנחלויות, מאת שלמה פיוטרקובסקי. ונתבעתם? כך תמצאו עורך דין מתאים, מאת עו"ד אהוד ילינק.

שלמה פיוטרקובסקי ועו"ד אהוד ילינק , כ"א בסיון תש"ע

"החרם על מוצרי ההתנחלויות" נשמע לרבים בישראל כמו משהו שנוגע לתנובת העיזים בחוות גלעד, או למיץ הענבים המשובח של יקב בית אל. אולם מי שיפתח את הרשימות ויבדוק על אילו מפעלים ומוצרים מדובר, יגלה ששורת המפעלים המוחרמים ארוכה היא ורבה. 'מי עדן' ו'טרה', 'בייגל בייגל' ו'סלטי שמיר', מאפיית 'עבאדי' ורשת 'ביתילי', 'אמגזית' ו'ליפסקי', 'רב בריח' ומפעל הקוסמטיקה 'אהבה' מים המלח, הם חלק קטן בלבד מאותם המפעלים אותם מחרימה הרשות הפלשתינית. מי שחשב שמדובר באקט הפגנתי בלבד, הזדמנות לצילומים יפים לבכירי הרשות, עומדים בסמוך למדורה גדולה בה עולים באש עשרות מוצרים ישראליים, התבדה באופן מוחלט בשבועות האחרונים. תעשיינים מרכזיים אשר מפעליהם ממוקמים באזורי התעשייה בברקן, במישור אדומים, בגולן ובמקומות נוספים, החלו לעכל את המשמעויות הכלכליות הקשות של החרם על פעילותם.

מי שזכו 'לככב' בטקסי השריפה המתוקשרים שערכו בכירי הרשות, היו בין השאר מוצרי 'ליפסקי', חברה ישראלית ותיקה העוסקת ביצור מוצרי אינסטלציה. יהודה כהן, מנכ"ל ליפסקי, מציין כי מכירות החברה בראשה הוא עומד נפגעו באורח קשה מאוד כתוצאה מהחרם, "אנחנו חברה המכוונת למכירות לשוק הישראלי, והשוק הישראלי מבחינתי זה כולל גם את השוק הפלשתיני. אמנם בשנים האחרונות קמו בשטחי הרשות הפלשתינית כמה מפעלים אשר ייצרו חיקויים לתוצרת שלנו, אך העובדה שהתוצרת שלנו איכותית יותר ובעלת תו תקן הביאה להמשך הביקושים משטחי הרשות. מאז תחילת החרם בחודש ינואר 2010 אנחנו רואים ירידה של 20% במכירות, אשר נובעת כולה מהפסקה מוחלטת של המכירות לשטחי הרשות הפלשתינית". כהן מדגיש כי הפגיעה שנגרמה למפעל שלו גבוהה באופן יחסי לעומת הפגיעה שנגרמה למפעלים אחרים. אולם לדבריו, גם ירידה של 10 אחוזים במכירותיו של מפעל עלולה להפוך אותו ממפעל מרוויח למפעל מפסיד ובכך לערער על עצם זכות הקיום שלו.

השבוע אמר סגן שר החוץ, דני איילון, בראיון לערוץ 7, כי הוא אינו מקבל את התחושה ולפיה ידיה הרשמיות של ממשלת ישראל כבולות והיא מסתפקת בהצהרת הצהרות בלבד. "יש הרבה צעדים. אנחנו מעלים את העניין בשיחות הקרבה ודורשים להסיר את החרם הזה", הוסיף איילון וציין כי בין השאר נשקל קיזוז המע"מ אותו מעבירה ישראל לרשות הפלשתינית. כהן איננו מתרשם מדיבורים מעין אלו, ומוחה על התנהלותה של הממשלה מול החרם. "כבר מחודש דצמבר אנחנו עוסקים בעניין הזה. מאז שמענו דיבורים יפים מאוד אך המעשים היו אפס". לדעתו של כהן ישראל חייבת לגלות נחישות בפעולה מול החרם, נחישות שלא תהיה פחותה מהנחישות בה פעלה לדוגמה מול המשט הטורקי לעזה, "היועצים המשפטיים של משרד התמ"ת הבהירו כי מדובר בהפרת ההסכמים עם הרשות, לא ייתכן שמוצרים פלשתיניים יכנסו חופשי לישראל ואת המוצרים שלנו ישרפו ויחרימו, חייבים לפעול בצורה נחושה".

המפקח נגד מחירי הדירות

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, עורר בשבוע שעבר סערה גדולה, כאשר פרסם טיוטת חוזר בנושא המשכנתאות, ועורר עליו את זעמם של רבים, החל מזוגות צעירים החוששים שחלום הדירה מתרחק מהם ועד לחברי כנסת אשר תמהו על מהות הצעד ונחיצותו. נדמה שמרבית הדוברים בנושא זה בימים הראשונים כלל לא הבינו את החלטת הבנק, דבר שגרם להעצמת הבלבול.

כאשר בנק מלווה סכום כסף כלשהו כהלוואת משכנתא או כל הלוואה אחרת, הוא 'מרתק' במקביל סכום כסף מסוים, אשר נקבע כאחוז מסכום ההלוואה ואשר נועד לבטח את הבנק מפני מצב של אי יכולת הלווים לעמוד בתנאי ההלוואה. מטבע הדברים, גובה הסכום המרותק נקבע בהתאם להערכת הסיכון הגלום בהלוואה. ככל שההלוואה מסוכנת יותר, יש לרתק כנגדה אחוז גדול יותר מהסכום שהולווה. באופן מסורתי נחשבות הלוואות משכנתא לבטוחות יותר מהלוואות רגילות, וזאת עקב העובדה שהבנק מחזיק בטוחה מצוינת לכספו בדמות הנכס הממושכן. עם זאת, ההנחה על פיה פעלו הבנקים היתה שגובה ההלוואה המובטח באופן 'טוב' על ידי הנכס הוא 70 אחוז מערכו. הסיבה לפער נובעת מההוצאות הכרוכות במימוש נכס, זמן המימוש והסיכון של ירידת ערך הנכס. על כן, עבור הלוואה שגבוהה מ-70 אחוז מערך הנכס היו צריכים הבנקים עד היום לרתק סכום גבוה יותר, וכל מי שלקח משכנתא גבוהה יותר מ-70 אחוז נתקל בעניין הזה. על פי הטיוטה שפורסמה, גם הלוואות העולות על 60 אחוז מערך הנכס יחויבו בריתוק הון מקביל נוסף, בגובה 0.75 אחוז מסכום ההלוואה.

פליקס סנדל, מנכ"ל חברת 'משכנתא-ברוקר' ויועץ משכנתאות ותיק, מסביר כי מגמתו של בנק ישראל היא להקטין את הביקוש לדירות להשקעה. "הצעד בו נקט בנק ישראל יגרום בהכרח לעלייה בעלות של לקיחת משכנתאות. זאת מכיוון שהריבית על משכנתאות אלו תעלה מעבר לריבית על משכנתאות בגובה נמוך יותר. התוצאה המיידית של צעד כזה היא הקטנת סך המימון הקיים בידי הציבור לצורך רכישת דירות, וממילא הקטנת הביקוש. במצב כזה שבו הביקושים לדירות יורדים, ומחירי הדירות יירדו גם הם. לא מדובר בהערכות או בתקוות, מדובר בפעולתם של חוקי הכלכלה, אותם מנסה לגייס בנק ישראל לצורך בלימת הזינוק של מחירי הדיור בישראל".

סנדל מציין כי בשלב זה מדובר בטיוטה, וכי על פי הפרסומים בכוונתו של המפקח לקבוע בהוראות הסופיות כי אלו יחולו רק על רוכשי דירות להשקעה ולא על קוני דירות למגורים. מצב זה ייתן לדברי סנדל העדפה מסוימת לרוכשי דירה למגורים בנוגע ליכולת לגייס מימון, אולם הדבר תואם גם את המלצות הוועדה ליישום תקנות 'באזל', אשר קובעות כי יש להבדיל בין המשכנתאות הניתנות לרוכשי נכס למגורים לבין אלו הניתנות לרוכשי נכס להשקעה. על פי המסקנות, משכנתא לרוכשים להשקעה מגלמת בתוכה סיכון רב יותר, ועל כן יש צורך לייקר את עלותה, על מנת להעניק לבנק הגנה טובה יותר מפני מצב שבו ההלוואה לא תוחזר.

פרשנות

עוד ועו"ד

נתבעתם? כך תמצאו עורך דין מתאים

עו"ד אהוד ילינק

ראשית יש לזכור שבמשפטים, שלא כברפואה, לא קיים תואר רשמי של מומחה. בעיקרון אפוא, רשאי כל עורך דין לייצג כל אדם בפני כל בית משפט. חרף זאת, עקב המגוון הרחב של תחומי המשפט, צוברים עורכי דין רבים ניסיון וידע בתחומים מסוימים ונעשים מומחים באותם תחומים, גם ללא תואר רשמי. במיוחד אמורים הדברים לגבי שני תחומים חשובים, להם הקצתה מערכת המשפט בתי משפט נפרדים. מדובר בדיני עבודה ובדיני משפחה. תחומי משפט אלה מצריכים מומחיות, ידע וניסיון ובנושאים אלה מאוד מומלץ להיעזר בעו"ד מומחה. תחומים נוספים הדורשים מומחיות מיוחדת הם למשל דיני המיסים, המשפט המינהלי, משפט בינלאומי ועוד. ראוי שכל נתבע, בכל תחום שהוא, ימצא עורך דין הבקי בתחום התביעה. הדרך המקובלת והיעילה למציאת עו"ד מתאים היא קבלת המלצות. יש לברר עם חברים, שכנים, מכרים וכו' מי טיפל להם בסוגיה דומה ולבדוק האם הטיפול שקיבלו היה מקצועי, אדיב, יעיל ומוצלח. במקרים מסובכים נתן להיעזר בעו"ד שימליץ על מומחה מתאים. בכל מקרה, יש לבדוק מראש את שכר הטרחה המבוקש ואף לערוך השוואה בין עורכי דין שונים. בהקשר זה חשוב להדגיש שעו"ד המבקש שכ"ט גבוה אינו בהכרח טוב יותר מאחרים, כמו גם שעו"ד המבקש שכ"ט נמוך לא בהכרח יחתן אותו שירות כחברו, הדורש שכר קצת יותר גבוה. יש להעדיף אפוא שיקולי שביעות רצון של הממליצים על פני שיקול השכר. שיקול נוסף הוא התאמת שיטותיו של עורך הדין לאופיו של המתדיין, ומטרותיו. יש המשיג תוצאות בדרך ארוכה ופתלתלה, יש הפועל באגרסיביות ואחר עובד באופן איטי וסבלני.

לסיכום. ראוי לבחור עו"ד מנוסה ובעל ידע, הבקי בתחום הנדון ומתאים ל'כיסו ולכעסו' של הלקוח.

הכותב הוא מייסד ושותף במשרד עורכי הדין הירושלמי ילינק-גרינבוים