חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

חברת אפריקה-ישראל - בגליון השבוע

מועד קבלת ההכרעה בעניין גירוש המסתננים מאפריקה, מלהיט שוב את הדיון בנוגע ליחסה הראוי של ישראל לאותם זרים.
03/06/10, 08:59
עפרה לקס

מועד קבלת ההכרעה בעניין גירוש המסתננים מאפריקה, מלהיט שוב את הדיון בנוגע ליחסה הראוי של ישראל לאותם זרים: בעוד תושבי הערים והשכונות החלשות בהן משתקעים המהגרים סובלים מפשיעה גואה ומחוסר ביטחון ברחובות, ארגונים נתמכי 'הקרן החדשה לישראל' מזכירים כי גם מדינת ישראל הוקמה כמדינה של פליטים. מי שאחראי לנושא בכנסת – ח"כ יעקב כץ, מציע הקמת מחסומים, כליאת המסתננים לזמן ממושך והעסקתם בסלילת כבישים, אולם בפועל הפתרונות לא מתממשים, שכן "הפוליטיקאים דואגים לתדמית שלהם ולא רוצים להיראות כמי שפוגעים בעובדים זרים", מאשים שלמה מסלאווי, חבר מועצת העיר תל אביב.

האם חשבתם פעם שזכיתם לחיות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות? באוזניכם ההצהרה הזאת עלולה להישמע אולי מעט מופרכת, אבל יש עשרות אלפים בעולם שחושבים כך, והם מוכנים לשלם הרבה כסף ולעבור דרך ארוכה כדי להגיע לכאן. לא מדובר על עולים ציוניים או נמלטי אנטישמיות, אלא על אלפי אפריקאים המסתננים מדי חודש לישראל דרך גבולה הדרומי הפרוץ.

היום מתגוררים בישראל 25-30 אלף איש כאלה, והמספר עולה מדי לילה. בחודשים האחרונים מדובר על קצב של 1,200 לחודש - ולא צריך להצטיין בחשבון כדי להבין מה הצפי המספרי עד סוף השנה, והלאה, לטווח הרחוק. האנשים האלה אינם זוכים לפינוקים מיותרים: לא פעם אין להם היכן ללון או ממה להתפרנס, מקום לחנך בו את הילדים ובכלל, מעמד של קבע. ובכל זאת הם מעדיפים את מדינתו של העם הנבחר. השהייה שלהם כאן מביאה לבעיות לא פשוטות בהווה ובעתיד. ומדינת ישראל? היא מעדיפה לעצום עיניים עד שהכל יסתדר לבד.    

אירופה סוגרת שערים

סליו הגיע לישראל בסופה של דרך מייגעת ומלאת חתחתים מדארפור. לאחר שרצחו את אביו, ושדדו את ביתה של המשפחה, הוא החליט לנוס עם בן דודו וחבר נוסף. לאן? לא ידע, העיקר להתרחק מאימי המלחמה הנוראה. הם נעו בין מדבריות, ברחו מגבול לגבול, אכלו מעט מאוד ושתו מה שמצאו. כעבור שבועות ארוכים הגיעו לגבול במצרים. שם חצו אותו הישר לתוך זרועותיו של צה"ל, שנתן להם שתייה ומזון והכניס אותם לבית מעצר. כעבור תקופה הוא שוחרר והיום הוא עובד משמרות רצופות בבית מלון באילת. לא קל לו, אבל הוא מסתדר. רק הגעגועים לאימו שוברים אותו מדי פעם...

אבל יש גם סליו אחר. זה שהחליט שאיננו רוצה להתגייס לצבא האריתראי ושבכלל, יש מקומות אחרים בעולם ששם המשטר נאור יותר ושאפשר להשתכר פי ארבעה ממה שמשתכרים בו כאן. סליו הזה חסך כסף ורקם תכניות. הוא לווה כספים גם מבני המשפחה הקרובים, תוך שהוא מבטיח שבמדינה אליה יגיע הוא יעבוד בלי הפסקה ויחזיר להם במהרה את החוב. הוא נדד לגבול הקרוב, עלה על מטוס, הבריח עוד גבול, ועוד אחד, תוך שהוא משלם כמה מאות דולרים בכל פעם. כעבור שבועיים כף רגלו כבר דרכה על האוטובוס של צה"ל שהוביל אותו הישר אל בית המעצר 'סהרונים'. הוא הרים טלפון לקרובי המשפחה כששלוש מילים בפיו: 'עשיתי את זה!'.

איזה סליו הוא האמיתי? או בעצם, מי אלה הגונבים את הגבול? זהו סלע המחלוקת בין ארגוני זכויות האדם והתקשורת ובין מעטים אחרים, שמנסים לזעוק שמיעוט הנכנסים נמלטים על נפשם והשאר הם בעצם 'מסתנני עבודה', המבקשים לשפר את תנאי חייהם.

ד"ר משה טרדמן שימש במשך חודשיים מתשאל מטעם משרד הפנים, ובמסגרת הזאת הוא תישאל מאות מסתננים באשר לגילם, מצבם המשפחתי, ארצות מוצאם והסיבה שבעטייה עזבו אותן. טרדמן כותב במסמך של מרכז המחקר של המב"ל (המכללה לביטחון לאומי), שהסיבה העיקרית בשלה הגיעו האריתראים (המהווים את הרוב המכריע של המסתננים לישראל) היא מציאת עבודה ורמת חיים גבוהה יותר. מסע כזה, הוא כותב, עולה לכל אחד בין 1600 ל-2000 דולר.

על פי טרדמן, גם מבקשי המקלט הסודנים, ואפילו אלה שהגיעו מדארפור, לרוב אינם זכאים לקבל את התואר 'פליטים', משום שהם עברו לגור באיזורים אחרים באפריקה לפני פרוץ סכסוך הדמים שם, ולבסוף החליטו להגיע לישראל מסיבות כלכליות ומכיוון שכאן טוב יותר מבמצרים, לוב או סודאן עצמה.

עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא