בשבע 395: האם חילול השבת יעוגן בפקודה?

הפורום המשפטי עתר נגד חילול השבת בגלי צה"ל בניגוד לפקודות, אז בצה"ל החליטו לשנות את הפקודות. עורכי הדין נערכים להפעיל שוב את משוב השופטים, בתגובה להחלטת הנהלת בתי המשפט על סדרי דין שיפגעו בפרנסתם.

יאיר שפירא , כ"א בסיון תש"ע

הפורום המשפטי עתר נגד חילול השבת בגלי צה"ל בניגוד לפקודות, אז בצה"ל החליטו לשנות את הפקודות. עורכי הדין נערכים להפעיל שוב את משוב השופטים, בתגובה להחלטת הנהלת בתי המשפט על סדרי דין שיפגעו בפרנסתם. ד"ר חנה קהת קיבלה השבוע מכתב פיטורין ממכללת 'אורות ישראל', אבל הכול תלוי בתוצאות הערעור בבית הדין הארצי לעבודה.

נחי אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, אומר שהוא לא מצטער על העתירה לבג"ץ בקשר לפעילותה של תחנת הרדיו גלי צה"ל בשבת.

על פי הסיכומים ההיסטוריים בין ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, למנהיגות הציונית-דתית בראשית שנות המדינה, צה"ל נמנע בשבת ובמועדי ישראל מכל פעילות שאינה מבצעית. הסכמה זו, שהיתה נדבך משמעותי בהפיכתו של הצבא הצעיר לצבא העם, עוגנה בפקודות מטכ"ל ונשמרה בקפידה במשך שנות דור.

לפני 24 שנים החלה התחנה הצבאית לעבור על הפקודות ולחלל את השבת. תחילה שודרו בשבת בעיקר תוכניות מוקלטות, וכך חילול השבת היה מצומצם והקיף בעיקר טכנאים, אך הגדר נפרצה. היום מפעילה התחנה בשבתות דסק חדשות חלקי ומעבירה תוכניות בשידור חי. כתבים, עורכים, מפיקים וטכנאים, חיילים בסדיר ובקבע ואזרחים עובדי צה"ל, מחללים את השבת בניגוד לפקודות. לפחות לעת עתה נראה כי מפקדי התחנה מכתיבים מדיניות מתחשבת בחיילים שומרי המצוות המשרתים בה, והללו אינם נדרשים למאמץ מיוחד כדי להימנע מעבודה בשבתות. חשוב לציין כי רוחב הלב שבשחרור החיילים הדתיים בשבתות מתאפשר בין השאר עקב חלקם הצנוע יחסית של שומרי המצוות בתחנה. הניסיון מורה כי מערכות שחלק מפעילותן מתבצע תוך חילול שבת, נוטות שלא להעמיס על עצמן מספר משמעותי של עובדים דתיים.

מכל מקום, לפני מספר חודשים פנה הפורום המשפטי אל גלי צה"ל בדרישה להקפיד על פקודות הצבא ולא לשלוח חיילים לחלל שבת בפקודה. הם נענו בתגובה של היועץ המשפטי של התחנה, אשר הסביר כי התחנה אכן אינה ממלאה אחר הפקודות, אלא אחר נוהג השידורים בשבת המקובל זה שנים רבות. "לא רצינו להיכנס לעימות, אלא דווקא למצוא פתרון לעניין שיהיה מקובל על כל הצדדים" אומר נחי אייל, שיזם פגישה עם מפקד התחנה יצחק טוניק ועם ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי. אייל ואריאל ניסו להציע פתרונות שונים, כמו שידור בשבת רק על ידי אזרחים או שידורים מוקלטים. הצד השווה שבהצעות היה שטוניק לא ידמים את התחנה, אך חיילים לא יישלחו לחלל שבת שלא לצורך מבצעי. טוניק הבהיר שהוא מעדיף עימות משפטי, וזה הגיע בצורת עתירה לבג"ץ שהגיש חבר הפורום עו"ד יצחק בם.

בצה"ל פקפקו אם הטיעון אודות הנוהג המנוגד לפקודות ישכנע את השופטים. גם טיעון נגד הפרת הסטאטוס קוו בשידורי התחנה יכול להישמע כבעייתי בפיהם של מי שבעצמם הפרו את הסטאטוס קוו. על כן הודיעו שלטונות צה"ל לבג"ץ כי הם עומדים לשנות את הפקודה הצה"לית ההיסטורית, ולאפשר חילול שבת שלא לצורך מבצעי במסגרת שידורי גל"צ. "הנוסח הסופי של טיוטת הוראת הפיקוד העליון הועבר לסבב הערות בין הגורמים הרלוונטיים בצבא. סבב ההערות הסתיים, ובימים הקרובים צפוי להתחיל סבב החתימות הנדרש על מנת שהוראת הפיקוד העליון תקבל תוקף", כתבה המדינה בהודעה לבג"ץ לפני כחודש. עו"ד בם אומר כי אם אכן תשונה הפקודה, הרי שהעתירה עתידה להימחק. הוא ייאלץ להגיש עתירה חדשה נגד שינוי הפקודות, אבל לזו סיכויים קלושים להתקבל. ספק רב אם הרב הצבאי הראשי, הרב רפי פרץ, שנכנס לפני ימים לתפקידו, יצליח לעמוד בפרץ ולהוביל קרב בלימה בנושא. ספק רב גם אם ירצה להתעמת עם ברק ועם התקשורת, בהתחשב במה שאלו עוללו לקודמו בתפקיד.

המאבק מגיע אם כן לכנסת ולממשלה. ואכן ח"כ אריאל ייפגש עם שר הביטחון ברק וידון עמו בנושא בימים הקרובים. גם חבר הכנסת מוזס מיהדות התורה נכנס לעובי הקורה. הלובי הדתי בכנסת צפוי להתכנס ולדון בעניין בימים הקרובים. אך ללא לחץ של ממש מצד השותפות הקואליציוניות בממשלה, ספק רב אם נחי אייל לא יצטער על שהעז להיאבק במשמעת הצבאית הרופפת של גל"צ, ובכך להוביל להפיכת חילול השבת בתחנה לחוקי ורשמי.

נשק יום הדין

שוב נפתחת הרעה אל שופטי ישראל ממחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. עו"ד אפרים נווה, ראש ועדת האתיקה הפעלתני של מחוז תל אביב וחבר הנהלת לשכת עורכי הדין, יביא בימים הקרובים להצבעה בהנהלה את חידוש משוב השופטים, שהופסק לפני כחמש שנים.

המשוב הונהג לראשונה בראשית העשור שעבר, וזכה להתנגדות עזה מצד ראשי השופטים והנהלת בתי המשפט. עשרות אלפי עורכי דין העניקו ציונים בכל שנה לשופטים בקטגוריות שונות, במשוב שתוצאותיו פורסמו פעם בשנה. התמונה שעלתה מן המשוב נחשבה לאמינה, אך השופטים, שלא מורגלים בביקורת ציבורית שכזו, החרימו בתגובה את פעילות לשכת עורכי הדין עד לביטולו. לאחרונה שוב עלתה המתיחות בין השופטים ללשכה, לאחר שנשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, הורתה לשופטים לקיים דיונים פליליים ברצף, ולמעט בדחיית דיונים גם במשפטים אזרחיים, על אף שהדחייה מוסכמת על שני הצדדים. המדיניות החדשה של בייניש טובה לכלל האזרחים המתדיינים בבית המשפט ואף מיטיבה עם עשיית הצדק, אך היא פוגעת בפרנסת עורכי הדין, שחוסר גמישות בלוח הזמנים של בתי המשפט ייאלץ אותם לעבוד על פחות תיקים במקביל. למרות מחאות עורכי הדין גילתה בייניש נחישות, ואף קיבלה לאחרונה רוח גבית משר המשפטים ומהיועץ המשפטי לממשלה. לעורכי הדין לא נותר אלא לשלוף את נשק יום הדין - משוב השופטים.

מכתב פיטורין על תנאי

השופטת אורנית אגסי מבית הדין האזורי בירושלים דחתה לפני כחודשיים את תביעתה של ד"ר חנה קהת, מרצה לתנ"ך ומחשבת ישראל ומייסדת ארגון הנשים 'קולך', שביקשה למנוע את פיטוריה מהמכללה הדתית לבנות 'אורות ישראל'. בעקבות פסק הדין ביקשה הנהלת המכללה למנות ועדה פריטטית כדי להשלים את הליך הפיטורים. נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, אישר למכללה להפעיל את הוועדה הפריטטית, אך קבע שגם אם יוחלט לפטר את קהת אזי "לא ייעשו שינויים בלתי הפיכים בכל הנוגע להמשך העסקתה של ד"ר קהת במכללה, לרבות ביטול התקן או מילוי מקומה" עד שיתקבל פסק דין חלוט בערעור שהגישה קהת לבית הדין הארצי.

מיד לאחר החלטתו של אדלר כונסה הוועדה הפריטטית והציעה מספר פשרות שנדחו. ביום שלישי השבוע קיבלה קהת מכתב פיטורין. משיחה עם הצדדים היריבים עולה כי כל אחד מפרש את החלטתו של השופט אדלר על פי דרכו. קהת מצפה שהנהלת המכללה תמשיך להעסיק אותה ולשלם את שכרה במשך תקופת הערעור, ואילו הנהלת המכללה רוצה להסתפק בשמירת התקן בלבד.

נזכיר כי המחלוקת המשפטית שבין קהת למכללה עלתה אל סדר היום הציבורי כבר לפני שנים. המכללה טוענת כי קהת פוטרה בשל מיעוט תלמידות המגיעות לשיעוריה. קהת טוענת להתנכלות מכוונת של המוסד בשל דעותיה הפמיניסטיות, ובגלל שעמדה על ביצוע של הליך משמעתי כנגד רב אקדמאי שהואשם בידי מספר נשים במעשי כיעור ובעברות פליליות.