בשבע 396:האקדמיה עוקפת משמאל

עדי גרסיאל , כ"ח בסיון תש"ע

אחרי הקמפיין המוצלח והמצליח נגד 'הקרן לישראל חדשה', מסמנים אנשי 'אם תרצו' את היעד הבא – האקדמיה הישראלית. לאחרונה פרסמה התנועה דו"ח המנתח מזוויות שונות את ההטייה האנטי-ציונית באוניברסיטאות בישראל. על פי בדיקת 'אם תרצו', כ-80 אחוז מהמחקרים הנלמדים בחוגים השונים למדעי המדינה בישראל הם אנטי-ציוניים ואנטי-לאומיים. בולטות לרעה האוניברסיטאות בבאר שבע (94 אחוז מהמחקרים הם אנטי-ציוניים או אנטי-לאומיים) וחיפה (84 אחוז). אוניברסיטת בר-אילן מצטיינת עם 'רק' 71 אחוז.

הדו"ח מציב גם עדויות רבות לניצול לרעה של החופש האקדמי בידי מרצים בעלי דעות פוליטיות קיצוניות. כך למשל, באחד הקורסים באוניברסיטת תל אביב נדרשים הסטודנטים להשתתף בפעילות של ארגוני השמאל הקיצוני 'מחסום ווטש' ו'יש דין' ואף זוכים לקבל על כך מלגה בסך כ-1500 שקלים. גם לידי 'בשבע' הגיעו עדויות של חברי סגל המעידים כי בפקולטות שונות מעכבים את קידומם של חוקרים בעלי עמדות לאומיות.

האקדמיה בישראל משמשת על פי 'אם תרצו' גם במה לכנסים כמו 'אל-קודס' (האוניברסיטה העברית), 'קולות מעזה' (ת"א) ואפילו תערוכה של קריקטורות אנטישמיות שהוצגו בתערוכה של ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטה העברית. בין הקריקטורות: אהוד אולמרט (אז רה"מ) מרוצץ גולגולת של ילדה באבן; יהודים בכיפות וזקנים אוחזים בסכינים מעוקלות ונוטפות דם.

חלק אחר במחקר, אקטואלי במיוחד - חושף את מעורבותם העמוקה של אנשי אקדמיה ישראלים בקריאות להטלת חרם וסנקציות כנגד המדינה. דוקטורים ופרופסורים ישראלים חתומים בין השאר על קריאות לחרם אקדמי על ישראל, עצירת השקעות במדינת ישראל ובחברות אמריקניות שמוכרות לה נשק, חרם אמנים ודרישה למנוע את קבלת ישראל לארגון ה-OECD.

הפעם, יש לציין, אולי כלקח מהתנהלותה התקשורתית הכושלת של הקרן החדשה, הדו"ח של 'אם תרצו' כמעט לא זכה לתהודה. זו ההזדמנות של כל מי שהחופש האקדמי בישראל יקר ללבו לנסות להעלות את הדו"ח לסדר היום הציבורי. לא צריך להיות עיתונאי בשביל זה – מספיק להעביר לרשימת החברים במייל קישור לאתר בו מתפרסם הדו"ח:

 http://www.stuffings.co.il/Im-Tirzu/AcademicSpeechGag.pdf. כשמספיק אנשים ייחשפו אליו, לתקשורת הממסדית לא תהיה ברירה והיא תיאלץ לפתוח דיון בנושא.

יכול להיות שלאוניברסיטאות יהיו אז תשובות משכנעות שסותרות את טענות  'אם תרצו', אבל כל עוד הדו"ח שלהם מושתק, נמשיך לתהות איך קורה שגופים שכל מהותם היא ביקורת וספקנות, מתעלמים בעצמם מביקורת באופן מתמשך.