בשבע 396:רבבות אלפי ישראל ליוו את רבם ומנהיגם למנוחת עולמים

אבל כבד בהסתלקותו של הגאון הצדיק הרב מרדכי אליהו, הראשון לציון והרב הראשי לשעבר.

חגית רוטנברג , כ"ח בסיון תש"ע

למעלה ממאה אלף יהודים מכלל מגזרי העם ליוו את מיטתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ביום שני בשעת לילה מאוחרת. נראה כי רחובות שכונת קרית משה לא הכילו מעולם כמות עצומה כזו של בני אדם, שביכו את הרב ומורה הדרך משך עשרות שנים, אשר נסתלק לעולם האמת לאחר שנתיים של ייסורים קשים.

בטרם החל מסע הלוויה הרשמי, התכנסו בבית מדרשו של הרב בקרית משה בירושלים מאות תלמידים לאמירת תהילים ופרקי משניות לעילוי נשמתו. בין הפרקים עלה נכדו של הרב אל הבימה ונשא דברים נרגשים מעומק הלב אודות הסב הגדול שנסתלק לישיבה של מעלה:

"אתה זוכר איך היית מחזיק את האתרוגים, אומר לאמא: תראי את האתרוג, איזה יופי האתרוג! בכזאת אהבה גדולה למצוות ה' יתברך, לוקח את הלולב כאילו אתה מרים עכשיו יהלום יקר. בפסח לוקח בכזאת אהבה את המצות. סבא, מי יאהב את המצוות עכשיו? סבא, מי יראה לנו איך חיים חיים של תורה? איך שמחים בכל דבר של מצווה, בכל הלכה, בכל חומרה? סבא, כל דבר אתה בכלל לא ראית אותו, ראית רק את ההלכה והקדושה סביבו.

"אני זוכר את כל האנשים האלה, שאף אחד לא רוצה להסתכל עליהם ולהתייחס אליהם, ואתה מכניס אותם באהבה לבית. אני שאלתי אותך: סבא, למה? אתה אומר: הם בנים של הקב"ה. הכל מידות, הכל אהבה, קדושה, הכל פלא עצום. שנתיים גרתי שמה, בחיים לא ראיתי אותך כועס. איך נוכל גם אנחנו להיות כאלה? אבל אני יודע שאתה לא מחייב, אתה לא מחייב אותנו. אתה מלמד זכות אחד גדול, עין טובה.

"סבא, אנחנו יודעים שהאור שלך רק יגדל ויתעצם בנו, אבל אנחנו רוצים גם את הגוף שלך, את הנוכחות שלך. היית עמוד השדרה שלנו, היית היציבות שלנו, הגב שלנו. כל פעם שהיה לנו קשה - רק לשמוע ממך מילה טובה, לשמוע ממך חיזוק. איפה זה עכשיו?".

הרב יונה מצגר, הרב הראשי לישראל, סיפר במהלך ההספד שנשא על יהודים חסידים מבאי ביתו של הרב אליהו: "הגאון הגדול המקובל האלוקי רבי מרדכי אליהו גדל בקדושה ובטהרה בבית אביו. פעם נכנסתי אליו וראיתי בבית שני חסידים. בשבילי זה היה נוף לא שגרתי, לראות בבית של ראשון לציון שני יהודים חסידים שיש להם אדמו"ר חי, ושאלתי אותם: מה לידידיי בביתי? ואמרו לי: אם כבודו היה יודע באיזו קדושה וטהרה גדל הרב מרדכי אליהו! אחד מהם שאל אותי: כמה זמן כבודו אומר קידוש בליל שבת? שלוש דקות, חמש דקות? הגאון הרב אליהו בהיותו ילד שמע בבית אביו קידוש כל שבת חצי שעה! המשפחה כולה עמדה עם כל תורת הסוד, וכך עלה ונתעלה ונהיה הדיין הצעיר בישראל. הוא ישב לו בחדר סגור שבוע שלם בבאר שבע, וחשקה נפשו לא רק בתורת הנגלה, אלא הסתופף בחדריו של הבבא סאלי וקיבל ממנו הרבה מתורת הנסתר, עד שהפך לגאון בנגלה ובנסתר".

הרב מצגר ציין גם את יחסו המיוחד של הרב אליהו לסוכן הישראלי הכלוא, יונתן פולארד: "הוא דאג לכל אדם, אפילו בהיותו אסיר בכלא, גם אם זה יונתן פולארד - אסיר באמריקה. הוא הראשון שבא לבקר אותו, ישב איתו, עודד אותו, כתב לו מכתבים. כשבאתי לבקר אצלו, פולארד שאל אותי דבר ראשון: מה שלום הרב אליהו? זה מה שהעיק לאותו אסיר כל כך הרבה שנים בכלא".

בסיום סיפר הרב מצגר על אהבתו וחיבתו הגדולה של הרב לא"י: "אהבתו לא"י, איזו אהבה! סיפר אחד מתלמידיו: כשהגיע לאמריקה בליל שבת, הגישו לשולחן זיתים מיוחדים. אמרו לו: אלו זיתים שלא תמצא בא"י. אמר הרב: איך אתם יכולים לפגוע בא"י? תוכיחו לי שזה יותר טוב, תראו לי את הצנצנת. הראו לו, ועל הצנצנת היה כתוב 'מייד אין ישראל'. אז אמר הרב: אתם רואים, אסור להוציא לעז על א"י".

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, קיים קשר רציף של התייעצויות ולימוד עם בית הרב אליהו, עוד בטרם נבחר לתפקידו. בדברי ההספד שנשא סיפר ברקת על הצוואה שקיבל אישית מפי הרב: "כשביקרתי אותו בביה"ח לפני כשנתיים, הרב הסתכל עליי ואמר דבר אחד: תשמור על ירושלים. זו מבחינתי הצוואה האישית שהשאיר לי הרב, לשמור על ירושלים. אני לא אשכח את זה. כבוד הרב יחסר לנו מאוד, יחסר להתייעץ על כל עניין ודבר. אני רק אוכל לדמיין בהמשך הדרך הציבורית שלי איזה עצות היה נותן לנו הרב, וייתן לנו מלמעלה, כדי לשמור על ירושלים ואחדות העם. בזה הוא היה עצום וענק. בשם תושבי ירושלים ועם ישראל כולו – הרב, תחסר לנו. אנו אוהבים אותך".

הראשון לציון הנוכחי, הרב שלמה עמאר, חתם את מסכת ההספדים בדברים רוויי כאב וקבלה לעתיד של הציבור: "הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום בישראל. היום הזה יום מספד ובכי לכל בית ישראל. שר בתורה, גדול ביראת שמים, שר בחוכמה וגדול באהבת ישראל, גדול באהבת א"י, גדול במאור פנים בו קיבל כל אחד... כל אחד ואחד מאיתנו צריך לקבל עליו להתחזק בעמלה של תורה, בשקידת התורה, באהבת ישראל, בהרבות צדקה וחסד. כי אנחנו היום חסרים גברא רבה שהיה מגן בזכויות שלו, בייסורים שהתייסר, בתורה שלמד ולימד".

במשך למעלה משעתיים זרם נהר האדם לאיטו ברחובות שכונות קרית משה וגבעת שאול לעבר בית העלמין שבהר המנוחות. הגאון הצדיק הרב מרדכי אליהו נטמן סמוך לקבר החיד"א אשר הרב אליהו התעסק בהעלאת עצמותיו ארצה, וכעת הובא למנוחות במחיצתו.

מנהיג של כלל ישראל

לא רק אנשים פרטיים מכלל שכבות העם שיחרו לפתחו של הרב אליהו לקבלת עצה וברכה. גם נבחרי ציבור, פוליטיקאים ממפלגות מגוונות, עלו לרגל אל הראשון לציון כדי לבקש הדרכה ותמיכה - בתקופות של טרום בחירות וגם לאחריהן. למרות שהיה מקובל לזהות אותו כמנהיגה הרוחני של הציונות הדתית, הרב הקפיד להדגיש תמיד כי הוא א-פוליטי, ולכן ביתו פתוח לנציגי כל המפלגות. "במהלך כל תפקידיי התחננתי לפני הרב שייתן מכתב תמיכה במפד"ל או באיחוד הלאומי", מספר הרב יצחק לוי "אבל הוא אמר: 'אני כלל ישראלי, אני לא תומך במפלגה מסוימת'. הוא נזהר שלא יקטלגו אותו, כי ראה את עצמו שייך לכלל ישראל".

הקשר בין הרב לוי לרב אליהו היה ביסודו בענייני תורה והלכה, אולם כאשר עשה הרב לוי את הצעד הראשון אל הפוליטיקה והוצע לו לכהן כמזכ"ל המפד"ל, הוא הביא איתו אל המקום הזה גם את רבו, הרב אליהו. "הודעתי לאנשים שאתן תשובה לגבי המינוי רק לאחר התייעצות עם הרב. זה היה דבר חדשני במפד"ל של אז. הוא אמר לי ללכת לתפקיד, ומאז התייעצתי איתו באופן שוטף בכל ענייני המפלגה". הקשר של הרב  לוי ושל הרב חיים דרוקמן לרב אליהו קישר בהדרגה את כלל נציגי המפד"ל אל דמותו של הרב, ולשכתו הפכה לכתובת מרכזית להתייעצויות בענייני המפלגה.

באיזה אופן התנהלה השפעתו והדרכתו של הרב על התנהלותן של המפלגות הדתיות-לאומיות?

"צורת ההשפעה לא היתה אחידה", מספר הרב לוי. "בדרך כלל בהתייעצויות פוליטיות הוא לא היה מדבר בסגנון של פסק או חיוב, אלא רק נותן עצה, פותח כיווני חשיבה. אבל היו דברים עליהם דיבר בסגנון של חיוב, וזה כאשר היה מדובר בחוק שנוגע להלכה. כאן היה אומר דברים מוחלטים. כך היה למשל בחוקים שנגעו לבשר טרף, כשרות, או נישואין וגירושין. גם בנושאי א"י היה מדבר בצורה נחרצת". עמדתו הנחושה של הרב אליהו בענייני שלמות הארץ, מציין הרב לוי, הותירה למעשה עד היום שכונה שלמה בפרברי ירושלים תחת ריבונות ישראלית. "אני זוכר שיחה שהיתה לי איתו כאשר אהוד ברק כראש ממשלה ביקש להעביר את שכונת אבו דיס להיות שטח a. התייעצתי איתו האם לפרוש מהממשלה, והרב הראה לי ספר שכתב על ירושלים וגבולותיה והסביר שהקדושה חלה על הכל. הוא פסק שבשום אופן אסור לתת שהשכונה תעבור לידי הערבים וצריך לאיים בפרישה מהממשלה. בסופו של דבר ברק עיכב את ההחלטה כדי שלא אפרוש, ואפשר לומר שכיום השכונה נותרה בשליטת ישראל בזכות הרב אליהו".

תכונה שבלטה בהליכותיו של הרב אליהו באותן התייעצויות, היתה יראת הכבוד כלפי הרב אברהם שפירא זצ"ל, מעיד הרב לוי. "פעמים רבות היו התייעצויות משותפות עם שניהם. צריך היה לראות את הענווה העצומה בה נהג כלפי הרב שפירא. פעם ישבנו על איזשהו נושא מאוד קריטי. ר' אברום ניהל את השיחה, דיבר והדריך, והרב אליהו במשך כל אותן ארבע שעות פשוט ישב ושתק. שאלתי אותו למחרת מדוע נהג כן, והוא אמר - אם הרב שפירא מדבר, אני לא מדבר. בעיניי זה מופת, שיעור בענווה".

תחום נוסף עליו היתה פרושה מנהיגותו של הרב אליהו בציבור הדתי-לאומי הוא החינוך. "הוא ישב עם ראשי ישיבות ואולפנות, ר"מים ומחנכים, הם היו שואלים, מבקשים ממנו עצות ופסיקות. חלק גדול מעולם החינוך בציבור הזה היה קשור לרב אליהו". אבל הרב לא רק חיכה שיגיעו אליו. שעות רבות מזמנו וממרצו השקיע במסעות במוסדות החינוך השונים שהזמינו אותו לתת שיחות ושיעורים בכל רחבי הארץ. הרב לוי מזכיר גם את מפעל הגרעינים התורניים, "שכולו צריך להיות רשום על שמו של הרב. ואת החיבור המדהים שלו לכלל חלקי עם ישראל ראינו גם בהלוויה".

את דרכו של הרב אליהו בהנהגת הציבור מסכם הרב לוי בהגדרה "רוחב עצום". "הגיעו אליו כולם: פוליטיקאים, משפטנים, אנשי חינוך, רפואה, חקלאות ועוד. רוחב עצום ולא מצוי". מאפיין נוסף הוא הרצון להגיע אל העם: "הוא נסע המון והתחבר לכולם, השתתף בהמון אירועים בכל מיני מקומות, הכיר אנשים באופן אישי. מעל לכל, הגישה שלו לשלמות הארץ היא זו ששמה אותו בראש הנהגת הציבור שלנו".    

רופא לשבורי לב

"הוא היה האבא של מכון מאיר", סופד הרב דב ביגון לרב אליהו, שהתגורר מרחק דקות הליכה ספורות מהמכון הוותיק לחוזרים בתשובה. הרב ביגון מספר כי נהנה משכנותו עם הרב אליהו גם ברמה האישית ("פעם, כשהיו לי כאבי גב קשים, נפתחה הדלת ולביתי נכנס הרב אליהו. הוא הסביר בפשטות שבא לקיים מצוות ביקור חולים"), אולם כראש המכון זכה לליווי צמוד מהרב בכל קושי בו נתקל במצבים הסבוכים והעדינים של תלמידיו. "אי אפשר להעריך כמה לבבות שבורים הוא תיקן במהלך עשרות שנים. אמרתי לתלמידים השבוע: יש מה שנקרא החלק החמישי של השולחן ערוך. זה אומר להביא את התורה אל המציאות, שהיא מסובכת. אצלו זה היה גם בענייני ציבור וא"י, אבל גם בעניינים הפרטיים היו לו חוכמת החיים והמבט החודר מתוך בירור האמת, שנותן דעת תורה למצבים הכי מורכבים".

בתקופת כהונתו של הרב ברבנות הראשית, נתגלעה המחלוקת בשאלת זהותם היהודית של יוצאי העדה האתיופית, מה שגרם ללחצים בתוך העדה ומחוצה לה. באותה תקופה קיים מכון מאיר תוכנית לימוד ל'קסים' ולרבנים צעירים מבני העדה. "לא רצינו להיכנס לכל הוויכוחים האלה וחשבנו לוותר על התוכנית", מספר הרב ביגון "אבל הרב אליהו אמר: חייבים להמשיך, עם כל התסבוכת. צריך לקרב את הצעירים הללו ליהדות. הוא ממש לקח אחריות לעתידה של העדה הזו".

רבות מהשאלות שהפנו אל הרב חוזרים בתשובה תלמידי המכון, נגעו ליחסים העדינים בתוך המשפחה בעקבות תהליך החזרה בתשובה. "הרב נתן להם הדרכות כיצד לנהוג, איך לקרב את ההורים. היה למשל בחור שרצה לגדל זקן, ואמא שלו החילונית התנגדה בכל תוקף, והודיעה לו שעם זקן הוא לא נכנס הביתה. שלחתי אותו להתייעץ עם הרב אליהו, הוא הדריך אותו בחוכמה ותבונה איך גם לכבד את האם וגם לקיים מצוות. הוא אמר לו שיתגלח ויקיים כיבוד אם, ואחר כך כשיגיעו ימי ספירת העומר, יגדל זקן כי זו מצווה. כך אמא שלו תתרגל, ואז יוכל להמשיך לגדל זקן. אותו תלמיד הפך להיות תלמיד חכם ומחנך גדול עם זקן גדול, ואמא שלו מרוצה ממנו היום". הרב היה מגיע למכון לעתים קרובות להעביר שיעור, שחציו היה מוקדש לשו"ת עם הבחורים במגוון הנושאים שהטרידו אותם. באחת הפעמים הוא נשאל מה צריך להיות נוסח התפילה בבית המדרש, המורכב ממגוון רחב של יוצאי עדות ומנהגים שונים. "כל אחד לעצמו יכול להתפלל בנוסח אבותיו", השיב הרב "אבל שליח הציבור יתפלל בנוסח שיקבע ראש הישיבה".     

הרב ביגון מספר גם על הדרכות רבות שנתן הרב בענייני שלום בית וזוגיות. "כמה הוא התאמץ ושוחח עם זוגות שעמדו על סף פירוק". באחד המקרים שלח אליו הרב ביגון להתייעצות זוג שעמד לפני נישואין. השוני בין השניים היה גדול, שכן הבחורה היתה טיפוס רגזן וצעקני והבחור שקט ועדין. "לא ידעתי מה לייעץ להם בשאלה האם להתחתן. הלכנו לרב אליהו, הם הציגו את עצמם, ואז לפתע הרב החל לצעוק על הבחור בצעקות רמות. הייתי המום. אחרי שסיים לצעוק, אמר הרב: אתם יכולים להתחתן, זה בסדר. למחרת שאלתי את הרב לפשר התנהגותו, והוא הסביר: רציתי לבדוק את התגובות שלו. ראיתי שהוא קיבל כל כך יפה את הצעקות שלי - אז הזיווג מתאים".

להציל עשוק מיד עושקו

"אנא ה' אלוקי הרוחות, חוס ורחם על כל יושבי כסאות למשפט. ובפרט עליי, אני עבדך בן אמתך, מרדכי בן מזל. רחם עלי ותן לי לב שומע ודעת להבין לשפוט את עמך...  ויהא ליבי חזק ואיתן להוכיח כל עושי עוול, להציל עשוק מיד עושקו".  מילים אלו לקוחות מתוך תפילה אישית שחיבר הרב מרדכי אליהו זצ"ל בהיותו דיין צעיר בבית הדין הרבני בבאר שבע. במשך שלושה עשורים נשא הרב אליהו את התפילה בכיסו, זמינה לו בכל פעם שהתיישב על כס המשפט.

את הרב אליהו הכיר הציבור בראש ובראשונה כפוסק גדול, כמנהיג רוחני, כמקובל. אך שנים רבות יש הרב אליהו כדיין בבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל. לפני כחמישים שנה הוא התמנה לדיין בבית הדין בבאר שבע, והוא רק בן 31. ארבע שנים מאוחר יותר הוא עבר לבית הדין בירושלים. אחרי שלוש שנים נוספות מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, והוא בן פחות מארבעים שנה. הוא כיהן בבית הדין הגדול שנים רבות לצד ענקים תורניים כמו הרב קאפח, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה גורן, הרב עובדיה יוסף והרב איסר יהודה אונטרמן. לאחר שנבחר כרב הספרדי הראשי לישראל, הראשון לציון, הוא אף חלק את נשיאות בית הדין עם הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל.

נראה כי העובדה שאת רוב ימיו כדיין העביר בבית הדין הגדול, עיצבה אצל הרב אליהו השקפה ממלכתית ורחבה על דרך עבודתה של מערכת בתי דין תורניים. הוא הרבה להשתמש במסורת התורנית ההיסטורית של תקנות קהל כדי לאפשר יתר גמישות בדיוני בית הדין ובפסיקה. בתי הדין הרבניים ממונים מטעם המדינה והתקבלו על ידי הציבור, קבע הרב אליהו, ולכן הם - וכל שכן בית הדין הרבני הגדול - רשאים להכריע בדין על פי אומדן הדעת והוכחות נסיבתיות חזקות, ולא רק על פי עדות. גם את בעיית החיוב בהוצאות משפט, נושא המטריד מאוד את העוסקים ביישום הדין העברי בהווה, לא הניח הרב ללא תשובה. הרב אליהו קבע כי אמנם על פי דין תורה אפשר לחייב בהוצאות משפט רק במקרה שאחד הצדדים מסרב להגיע לבית הדין, או במקרה של תרמית במהלך הדיון עצמו - כמו בעל הדורש שלום בית אך בד בבד עושה מאמצים למצוא לו אישה אחרת. אך כדי להתאים את ההליך למציאות החברתית והכלכלית בישראל, הוא הציע שלא להסתפק בעניין, "וראוי ורצוי שיתקנו תיקון גדול" ומכוח תקנת קהל ייקבע "באיזה מקרים ובאיזה אופנים יחייבו הוצאות". "הרב אליהו ניסה לקדם את עניין התקנות, אך הצלחתו היתה מוגבלת. נראה לי שלא מצא אוזן קשבת אצל חבריו במועצת הרבנות הראשית" אומר הרב שלמה דייכובסקי, מחשובי הדיינים בבית הדין הרבני בדור האחרון, שפרש לגמלאות לפני כשנה וחצי.

"אני ישבתי בדין עם הרב אליהו שנים רבות ומעולם לא ראיתי את התפילה הזו" אומר הרב דיכובסקי בעודו מחזיק בידו העתק מתפילת הדיין של הרב אליהו, "אך המילים שבה מתארות אחת לאחת את תכונותיו כדיין". הוא מספר כי הרב אליהו הוביל בבית הדין קו קשוח של "להוכיח עושי עוול, להציל עשוק מיד עושקו". "שתי דרכים עומדות בפני הדיין", אומר הרב דיכובסקי "האחת - ללכת עם עושי עוול בתחילה ביד רכה. לנסות לשכנע, לנסות להגיע לפשרות, ורק אחרי שהדברים נמשכים ללא סוף להפעיל את מלא הסמכות כדי לעשות צדק. דרכו של הרב אליהו היתה אחרת, הוא היה מיד עומד בכל תוקף ובכל הכוח כדי להציל את העשוק - בדרך כלל עשוקה". למרות התקיפות הרבה, אומר הדיין הוותיק "מעולם לא שמעתי בעל דין מדבר סרה ברב אליהו, גם שלא בפניו"