בשבע 396:מיקרוסקופ

השבוע בטור- כש-ynet חוטף לאטמה מאת עדי גרסיאל, ממשט יצא מתוק מאת ישראל מידד וקונספציית החגבים מאת חני לוז. ביקורת הנקרא וחדשות בחדשות.

עדי גרסיאל, ישראל מידד וחני לוז , כ"ח בסיון תש"ע

כש-ynet חוטף לאטמה

מתקפת הנגד התקשורתית של צה"ל, שהחלה בסוף השבוע שעבר, נחלה הצלחה גדולה, לפחות בתקשורת הישראלית. אלא שבלהיטותם להביא את הצד של הלוחמים, נדמה שאנשי דו"צ והצנזורה הזניחו כמעט לחלוטין את המושג 'ביטחון שדה'. וכך, מי שקרא בעיון את העיתונים יכול היה ללמוד כמה לוחמים מהשייטת השתתפו במבצע והיכן הם מתגוררים, מהן קורות חייו של מפקד השייטת ואיפה נמצאו מפקד חיל הים ומפקד השייטת במהלך המבצע, כמה מסוקים ומאיזה סוג חגו מעל ל'מרמרה', באילו כלי נשק צוידו הלוחמים (כולל סוג האקדחים), מהי תרגולת 'פסט-רופ' (ירידה בחבל), אילו שיטות נוספות יש לנטרול אוניות בלב ים ומהם יתרונותיהן וחסרונותיהן ועוד.

אין ספק שרבים קראו בשקיקה את התיאורים. צריך רק לקוות שאין ביניהם אנשי מודיעין איראנים או טורקים.

· 'אנחנו מרמים את העולם' - הפרודיה המוסיקלית של אנשי אתר הסאטירה הימני 'לאטמה' על 'פעילי השלום' במשט הטורקי, כיכבה בימים האחרונים ביוטיוב. יותר ממיליון וחצי גולשים צפו בה, ואפילו משרד החוץ הפיץ אותה לעיתונות כחומר רשמי - ואחר כך התנצל על הטעות (שיש אומרים שהיתה מכוונת). כלי תקשורת רבים סיקרו באהדה את הצלחת המערכון: ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, גלי צה"ל, ידיעות אחרונות, ישראל היום, nrg ועוד. אבל אתר חדשות אחד דווקא עיקם את האף. "מבוכה: סרטון הפרודיה על המשט הוצג כרשמי", הכריז ynet והמשיך: "ההסברה הישראלית בעולם נתקלת באבן נגף נוספת, מתוצרת בית: לשכת העיתונות הממשלתית שלחה בטעות קטע סאטירי של קבוצת "לאטמה", המגחיך את משתתפי המשט הבינלאומי לעזה, כסרטון רשמי לכתבים הזרים. הגרמנים וההולנדים לא צחקו, ישראל מיהרה להתנצל". מדוע בחר האתר להחמיץ פנים לנוכח ההישג ההסברתי ולהדגיש דווקא פן שולי בסיפור? אם היינו סאטיריקנים נשכנים יכולנו לומר שזה בגלל שאתר 'לאטמה', שעוסק בעיקר בביקורת תקשורת, מפנה את חציו לא פעם לynet-.

עדי גרסיאל

ממשט יצא מתוק

אז מה יצא לנו תקשורתית מהתקרית בלב ים מול ה'ארמדה' הטורקית תומכת חמאס? לא מעט טוב.

ראשית, הלן תומאס, ילידת לבנון ובכירת כתבי הבית של הבית הלבן, אשה אשר טפטפה אנטי-ציוניות בכל הזדמנות, נאלצה להתפטר מעבודתה באחת מסוכנויות החדשות הגדולות בארה"ב. זאת בעקבות קריאתה ליהודי פלשתין לשוב לגלות בגרמניה, פולין וארה"ב. ומכיוון שכעבור כמה ימים השחקנית-המנחה וופי גולדברג החרתה-החזיקה אחריה בטענה שיהודים לא היו בארץ ישראל במאות השנים האחרונות, אולי גם עליה להסיק מסקנות.

שנית, אפילו עופר שלח נאלץ להתנצל על כתיבתו המשתלחת נגד צה"ל. בטור שפרסם ב'מעריב' הוא הרשה לעצמו לכתוב כך: "אז זה מה שיצא: מהיום ידיה של היחידה הטובה ביותר בצבא הזה... מגואלים בדם של אזרחים". 

שלישית, לפי סקר 'ראסמוסן', חברה מוערכת ומקצועית ביותר, 49% מהאמריקאים מאמינים שאשמת מותם של המחבלים הטורקים רובצת על תומכי הפלשתינים. רק 19% חושבים זו אשמתה של ישראל. 

רביעית, וזאת ממעקב קרוב ביותר, היחידה בדובר צה"ל אשר מטפלת בהיבט של התקשורת החדשה - זו של בלוגרים, פייסבוק וטוויטר ומה לא - תיפקדה ביעילות, בנחרצות ובהצלחה. שעות רבות הושקעו, סרטים הופקו, קולות הוקלטו והכל, תוך זמן סביר, מצא את עצמו מופץ כמעט בצורה ויראלית.

חמישית ואחרונה, אם לדבר על "ויראליות" - התופעה של הפצה המונית ברשת האינטרנט - כל הכבוד לקרולין גליק ושות' באתר 'לאטמה' על הקליפ "עבדנו על העולם", שרק מוכיח שלמחנה הימין הלאומי יש תשובה לסאטירה החתרנית והתבוסתנית של כלי התקשורת שלנו.

ישראל מידד

קונספציית החגבים

אחרי הכשל הגדול של מלחמת יום כיפור, נחרטה מילה מרכזית בלקסיקון השיח החדשותי: 'הקונספציה'. בתרגום מילולי: התפישה, כלומר - כיצד תופשים את התמונה הכוללת של המצב.

לאחר שראש ממשלת ישראל הודיע שאירועי המשט ייחקרו, נותר לציבור השפוי לדרוש שנתניהו יחקור עניין מהותי מרכזי: כיצד הגיעה לתודעת מקבלי ההחלטות אותה קונספציה מעוותת כאילו מדובר במשט של אנשי שלום ופעילי זכויות אדם תמימים. מי האחראים לכך שחיילינו הורדו בחבלים ישר אל מלתעות התנינים?

ראוי שהמדינה תחקור כיצד חלחלה הקונספציה הגל"צית של 'משט הומניטרי' של 'פעילי שלום', ללקסיקון הפקודות הצה"לית. השקר העצמי חלחל כל כך עמוק במערכת גלי צה"ל, עד שביום ההשתלטות עצמו המשיך רזי ברקאי להשפיע על הזירה הציבורית בשני כיוונים עיקריים: ביקורת על התקיפה של צה"ל האלימה מדי והכנראה-לא-מוצדקת, וזריית פחד מהתגובה הערבית ומהנוק-אאוט הצפוי בזירה התקשורתית הבינלאומית.

כך שאל ברקאי את סגן הרמטכ"ל לשעבר, עוזי דיין: "השאלה היא אם בתרגולים מוקדמים... האם החיילים קיבלו הוראה בשום פנים ואופן לא לשלוף נשק? אם זורקים עלינו אבנים, בואו נבצע נסיגה טקטית ונבצע הערכת מצב מחודשת". ברקאי המשיך ודרש לדעת: בשרשרת הפיקוד - "מי נתן את ההוראה ללחוץ על ההדק?", כאילו מדובר בסט צילומים הוליוודי.

אך את הקונספציה האמיתית שלו גילה ברקאי מאוחר יותר, ביום ראשון, תוך כדי ראיון עם שר ההסברה, יולי אדלשטיין. שם הסביר ברקאי מדוע כשלה ההסברה הישראלית: ב'עופרת יצוקה' היתה בעיה בהסברה, אך אז המדינה היתה "מדינה שוחרת שלום שמוכנה לדבר על חלוקת הארץ", אבל, המשיך ברקאי, "אתה שייך למפלגה שלא מוכנה לדבר על חלוקת הארץ. זאת הבעיה היסודית!"

מסתבר ששום מציאות לא מצליחה לפוצץ את הבלון השמאלני. מי שגורם לעולם לצאת נגדנו הם מעצבי דעת הקהל בישראל, שהפוליטיקאים ובכירי הצבא לא מעיזים להמרות את פיהם. הסיקור התקשורתי בחו"ל ניזון מעיתונאי ישראל, כפי שאמר אדלשטיין לברקאי באותו ראיון. כשנפסיק להיות חגבים בעינינו, נפסיק להיות חגבים בעיניהם.

חני לוז

ביקורת הנקרא

אני בן 86 והבטחתי לעצמי שאשאר בחיים עד שיהיה שלום (אורי אבנרי, הארץ)

האם 'איש השלום' בונה על חיי נצח?

אין ולא היתה שום בעיה עם ההתנהלות של ישראל בפרשת המשט לעזה

(חנוך דאום, ידיעות אחרונות)

בתור מי שמתעניין בפסיכולוגיה, דאום בטח מכיר מילה מקצועית לתיאור הקשר בין הקביעה שלו למציאות

"אברך חרדי מאור-עקיבא זכה אתמול במיליון שקלים במסגרת התוכנית 'אחד נגד מאה'" (אתר 'כיכר השבת')

לא יפה לעגל פינות ולנכס למגזר החרדי הישגים לא לו. במיוחד שה'חרדי' שירת בצבא, למד באוניברסיטה והיה חבר מרכז המפד"ל...

 פעילת השמאל הקיצוני טלי פחימה התאסלמה (nrg ו'הארץ')

אז עכשיו אנחנו מבינים מה צריך לעשות איש שמאל כדי לקבל בתקשורת את התואר 'קיצוני'

חדשות בחדשות

אמנון אברמוביץ', האיש והאתרוג, קיבל השבוע פרס למצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית, על שם העיתונאי שלום רוזנפלד.

בלוג אמריקני חשף השבוע כי סוכנות הידיעות 'רויטרס' ערכה תמונות שבהן נראים לוחמי השייטת מותקפים על ה'מרמרה', באופן שבו הסכינים שבידי התוקפים 'נחתכו' והועלמו. מרויטרס נמסר בתגובה כי "מדובר בטעות".

בדרך לכנסת? העיתונאי יאיר לפיד ערך השבוע כנס בהרצליה, ובו הביע את עמדותיו בנושאים פוליטיים ומדיניים רבים. לפיד הצהיר כי הוא בעד חוקה לישראל, שינוי שיטת המשטר ושימור לימודי הליבה. כך דיווח קול ישראל.