בשבע 396:שאלת השבוע- ארדואן שובר מזרחה

כיצד צריכה ישראל להגיב ליחס העוין המתעצם מצד ממשלת טורקיה?

זלמן שובל לשעבר שגריר ישראל בארה"ב. , כ"ח בסיון תש"ע

ישראל צריכה להבין שטורקיה של היום, תחת השלטון של המפלגה האסלאמית, איננה טורקיה שידענו בשנים האחרונות. טורקיה של ארדואן נוהגת כלפי המזרח התיכון במידה מסוימת כמו שהשלטון הרוסי הנוכחי נוהג כלפי אותן מדינות שבעבר היו שייכות לברית המועצות – על פי נוסחת "הרחוקים-הקרובים". כלומר היא חותרת שמדינות שלא נמצאות בתוך גבולותיה בכל זאת יהיו תחת השפעתה.

מבחינת הממשלה הטורקית הנוכחית הדרך להשיג השפעה במזרח התיכון היא בראש ובראשונה על ידי יצירת עימותים אמיתיים ומלאכותיים עם ישראל. לדעתי מדובר במגמה כללית יותר. אם בעבר אנקרה ראתה את עצמה גשר בין המערב למזרח התיכון עת משקל הכובד היה במערב, הרי שבעיקר מאז אירופה סירבה לקבלה לאיחוד שלה – הדגש עבר למזרח הערבי והמוסלמי. וכדי לקדם את האינטרסים שלה, טורקיה אפילו אינה נמנעת מלהתעמת עם ארה"ב.

ישראל צריכה להבין שלפחות בשלב זה, היחסים הקודמים מול טורקיה, כולל היחסים האסטרטגיים, עלולים כנראה לרדת לטמיון. ובמבט לאחור יש לברך על כך שלפחות לא התקשרנו בחוזים עם טורקיה לאספקת מים כמו שתכננו במקור.

אף על פי שטורקיה חברה בנאט"ו, ברוחה היא כבר אינה שם, ויש להניח שבקרוב נראה מתיחות גוברת בינה לבין ארה"ב וגם בינה לבין מדינות אירופה. ואכן, בעיתונות האמריקנית אנחנו רואים יותר ויותר ביקורת על היחס הטורקי כלפי ישראל ועל התנהגותה של טורקיה בפרשת שייטת חמאס.

ישראל צריכה להיות מוכנה שהיחס העיון מצד טורקיה יימשך זמן לא מבוטל, אבל עם זאת אין לאבד תקווה. שכן הפופולריות של רה"מ הנוכחי בקרב הציבור הטורקי נמצאת בקו ירידה, וטורקים רבים, כולל המעמד הגבוה וכולל רבים במשרד החוץ הטורקי, אינם מאושרים ממנה שנראה התרחקות מהחזון של כאמל אטטורק שרצה להפוך את ארצו ואת עצמו לחלק מן המערב המפותח והחילוני.