בשבע 397: כלכלה- מכונית לכל יבואן

שלמה פיוטרקובסקי , ה' בתמוז תש"ע

חברת הליסינג "שלמה Sixt" שבבעלות איש העסקים שלמה שמלצר, היתה השבוע לחברה הראשונה אשר קיבלה אישור עקרוני לביצוע 'יבוא מקביל' של כלי רכב. את האישור לביצוע יבוא מקביל קיבלה החברה לאחר ששר התחבורה, ישראל כץ, חתם לאחרונה על צו חדש המסדיר את נושא היבוא המקביל, ומאפשר לראשונה לייבא לארץ מכוניות שנקנו מסוחרים מורשים בחו"ל ולא ישירות מהיצרן. שר התחבורה, אשר רפורמת היבוא המקביל היא הבייבי שלו, תולה בה תקוות גדולות. לדבריו, פתיחת הענף ליבוא מקביל צפויה לחסוך לציבור בין 500 מיליון ל-1.2 מיליארד שקלים לשנה. "בעוד מספר שנים, כאשר הצרכן הישראלי ירכוש רכב במחיר זול ובתנאים טובים יותר, יתקשו כולם להבין מדוע לא היתה עד כה תחרות בענף הרכב", הוסיף כץ.

 אם השתכנעתם עמוקות מדברי השר, וברגע זה נטשתם את העיתון ורצתם לאינטרנט לברר הכין ניתן לקנות מכוניות מיבוא מקביל, נכונה לכם אכזבה. למעשה, הסיכוי שנראה בזמן הקרוב מאסה של מכוניות עממיות המגיעות לארץ ביבוא מקביל הוא נמוך למדי, וזאת כתוצאה ממפת האינטרסים המורכבת בשוק המכוניות.

למעשה, יבוא מקביל מותר בישראל כבר משנת 2002, ואף על פי כן מעולם לא בוצע בפועל יבוא שכזה במספרים משמעותיים. הסיבה העיקרית לכך היא החובה אשר הוטלה עד היום על היבואנים, לרכוש את המכוניות ישירות מהיצרן. היצרנים, אשר שאפו להביא את רווחיהם למקסימום, לא עודדו תחרות בין יבואנים על מכוניות מאותו היצרן, זאת על מנת למנוע תחרות חריפה מדי אשר תלחץ את המחירים כלפי מטה ותשחק את הרווחים. בשנת 2003 הוקמה ועדה בין משרדית בראשותו של בועז סופר, אז בכיר במשרד האוצר, אשר המליצה לראשונה לבטל את החובה לרכוש את כלי הרכב ישירות מהיבואן. התרתו של הקשר בין היבואן ליצרן אמורה היתה על פי הוועדה לאפשר תחרות ולהביא להוזלה במחירי המכוניות. אולם, בניגוד להערכותיו המפליגות של השר כץ, הוועדה סיפקה הערכה זהירה הרבה יותר בנוגע לחיסכון הצפוי לציבור הרוכשים, וציינה כי הוא יעמוד על 2-5 אחוזים המגלמים חיסכון של 200-500 מיליון שקלים בלבד.

הצעד הנוכחי, המהווה למעשה יישום של המלצות ועדת סופר משנת 2003, אכן הביא לתסיסה בשוק ואף עורר את עניינן של חברות שונות. אולם גורמים בענף מעריכים כי הרישיונות אותם מבקשות חברות הליסינג, ובראשן החברה הגדולה בתחום זה, "שלמה Sixt", נועדו בראש ובראשונה על מנת ליצור לחץ על היבואנים להורדת מחירים, ופחות מכך מתוך כוונה לפעול באופן משמעותי בשוק זה. הסיבה לכך היא החשש שכניסתן לארץ של מכוניות מיבוא מקביל תוריד את ערכן של המכוניות המשומשות שיובאו בצורה שכזו, ובכך תפגע באחד ממקורות ההכנסה העיקריים של שוק הליסינג: מכירת המכוניות המשומשות. שמאי הרכב הוותיק לוי יצחק כבר הבהיר, כי חישוב ירידת הערך לגבי מכוניות מיבוא מקביל יהיה שונה, ודבר זה בהחלט עשוי להשפיע על השוק למכוניות כאלו.

נותנים גז

של מי כל הגז הזה? זאת השאלה המטרידה בימים אלו את ראשי משרד האוצר מחד, ואת בעלי השליטה בשותפויות חיפוש הגז בים התיכון מאידך. עכשיו כבר לא מדובר בכמויות זניחות ומרבצים מצומצמים, אלא בכסף גדול מאוד אשר אמור לזרום בתמורה למכירתו של הגז המצוי במים הכלכליים של ישראל. לכן התעוררה השאלה האם מבנה וסכום התמלוגים אותו משלמות כיום חברות הנפט והגז למדינה מתאים למציאות החדשה שנוצרה לנגד עינינו. כיום משלמות חברות הנפט והגז למדינה תמלוגים בשיעור של 12.5 אחוז ברוטו מהתקבולים ממכירת הנפט והגז. כתוצאה מהגילויים החדשים נוצר מצב לפיו מתוך הכנסות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר הצפויות לדוגמה מהפקת מאגר 'תמר' מול חופי חיפה, יעמוד חלקה המשוער של המדינה על 6-8 מיליארד דולר בלבד.

בעקבות הסיטואציה שנוצרה הקים שר האוצר, ד"ר יובל שטיניץ, ועדה בראשות הפרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית, אשר תבחן את כל מבנה תמלוגי הגז והנפט בישראל, אשר נקבע בשנת 1952 ומאז לא עבר שינוי מהותי, זאת על אף שינוי האקלים הפוליטי והנסיבות הכלכליות. אולם, הקמתה של הוועדה מלווה במחלוקת עקרונית בין משרדי הממשלה השונים. בעוד במשרד האוצר קבעו כי מנדט הוועדה חל על כל תגליות הגז בישראל, גם אלו שכבר הוכרזו ונמצאות בתהליכים השונים לקראת תחילת ההפקה, הרי שמשרדי התשתיות וראש הממשלה דורשים להוציא את המאגרים שכבר התגלו ממנדט הוועדה, ולמקד את עבודתה במאגרים שטרם הפכו לעובדה קיימת.

הדרישה הזו, אותה כאמור מגבים משרדי התשתיות וראש הממשלה, מגיעה מכיוונן של שותפויות החיפוש השונות, אשר מזדעקות וטוענות כי המדינה מעולם לא השתתפה בסיכונים של חיפושי הגז והנפט - שכמעט כולם היו 'יבשים' והיזמים השקיעו בהם מאות מיליוני דולרים לשווא - ולכן אין סיבה שתיהנה מתמלוגים גבוהים יותר. עוד הם טוענים כי אין מקום לשינוי חקיקה רטרואקטיבי, וההערכה היא שאם יתקבל, יפנו השותפות בתמר ובלוויתן לבג"ץ. איש העסקים יצחק תשובה, המחזיק בכ-30 אחוז מהזכויות בקידוחי דלית ותמר, וכמחצית מהזכויות בשדה הגז לוויתן, אף כינה את כוונת האוצר "הלאמה". הממשל האמריקני הצטרף גם הוא ללוחצים נגד השינוי, זאת לבקשת השותפה האמריקנית לחיפושים, חברת נובל אנרג'י.

מי שלא המתין לממשלה ולמסקנותיה של ועדת ששינסקי הוא ח"כ כרמל שאמה (ליכוד), אשר כבר הניח על שולחן הכנסת להעלאת התמלוגים לרמה של 18 אחוז. שאמה דוחה בחריפות את הטענות על מיסוי רטרואקטיבי, ומציין כי "אני לא מתכוון למסות את מה שכבר הופק, אבל בנוגע לגז שטרם הופק יש למדינה זכות לשנות את מדיניות המיסוי שלה. גם המס על הבורסה חל על כל מי שהחזיק ניירות ערך, גם אם הם נקנו לפני החלת המס". לטענתו, מאז שנת 52', אז נקבעו הכללים הנוכחיים, חלו שינויים רבים התומכים בשינוי גובה המס, ביניהם ירידת מס החברות, השיפור העצום בטכנולוגיות הקידוח וכמויות הגז האדירות עליהן מדובר. שאמה מוסיף, כי למרות פעולות הממשלה נדרשת הצעת החוק, זאת על מנת לנטרל את הלחצים מכיוון הממשל האמריקני וטייקוני הגז הגדולים.

לא בטוח שהציבור ייהנה מהייבוא המקביל. מכוניות חדשות בנמל אילת פלאש 90