בשבע 397: שאל השבוע- ניצחון לקיצונים

טלי פחימה המתאסלמת - עשב שוטה, או התפתחות טבעית של הקצנה שמאלנית?

יואל מרשק רכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית , ה' בתמוז תש"ע

התאסלמותה של טלי פחימה ודאי שתונף על נס על ידי כל מי שינסה להדיר מהשיח הישראלי את הלגיטימיות של החתירה לשלום. בעבורי התאסלמותה של פחימה מעמידה אותה במקום דומה לאותם "פעילי שלום" שאיישו את ה'מרמרה' הטורקית. אין ביניהם ובין העקרונות של חתירה לשלום ולא כלום.

העיסוק התקשורתי בישראל בסיפורה של פחימה כלל לא ברור לי, ולכן יש לשאול את מי משרתת העובדה שהכינוי 'פעילת שלום' מוצמד לבחורה מסוג זה. בעיקר מפני שגם בדיווחים השונים ברור שמדובר כאן בצעד שהובל על ידי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. אם כך, הרי שאותם אלו שעושים ימים כלילות להנציח את העימות הישראלי-פלשתיני משני הצדדים יוצאים כאן כשידם על העליונה. התנועה האסלאמית קיבלה כותרות, והימין הישראלי ינפנף בגאווה ויזהיר את הציבור הישראלי שזה "סופם של שמאלנים".

השאלה היא מה יש להם להציע מעבר להמשך מאבק מזוין שיחריף משנה לשנה. הרי שלום עושים בין אנשים. יחסי אמון משקמים דרך מציאת הנקודות המשותפות, האינטרסים החיוניים לשני הצדדים.

נכון, סביר להניח שגם בצד הפלשתיני יש מחרחרי ריב, וגם בצד הישראלי. אך האם פחימה רלוונטית לדיון הציבורי? אני לפחות בוחר לראות בה בחורה אובדת שטוב שתמצא לעצמה דרך בחיים. ולציבור הישראלי אני ממליץ לחדול מהעיסוק בשוליים הלא רלוונטיים בשני הצדדים ולקדם בוקר וערב מעשים ממשיים בתחומי הכלכלה, החברה והיחסים בין בני האדם שכן מוכנים לניסיון לחיות זה לצד זה.

אגף המשימות בתנועה הקיבוצית פועל בתחום זה גם דרך משחקי כדורגל משותפים לבני נוער פלשתינים וישראלים, בסיוע לחקלאיים הפלשתינים ובניסיונות ההידברות עם רבני ההתנחלות יצהר. אגף המשימות מזמין את הציבור שמעוניין לפעול ולא רק לדבר להצטרף לעשייה שמקדמת יצירת מציאות של הזדמנות ולא מתחפרת בשוחות.