בשבע 398: מחוללות שינוי

שתי להקות מחול מציגות בהצלחה את עולמה של האישה הדתית ומשתלטות בהצלחה על השפה האמנותית החדשה.

עדי דוד-אהרון , י"ב בתמוז תש"ע

נגה להקת מחול – נשים דתיות בזמן הזה.

להקת ספירלה – "בכיוון הרוח" (לנשים בלבד)

"זו ממש שפה חדשה, וכמו כל שפה, צריך ללמוד אותה", סחה לי חברתי בוגרת האקדמיה למחול, בזמן שצפינו בהופעת בכורה של 'נגה להקת מחול', כשלחשתי לה שהמופע אמנם מאוד מרהיב, אבל... אני לא ממש מבינה את המשמעות מאחורי המחולות היפיפיים, ולמה בדיוק התכוון המשורר. "כלל ראשון – תפסיקי לחפש פירושי רש"י ותתחילי להרגיש", לימדה אותי את השיעור הראשון בתחום, "תקשיבי לתחושות שעולות ממך בעת המופע. רק ככה אפשר להבין את שפת הגוף".

ואני, כמו תלמידה ממושמעת, כיביתי את אותו גמד ששוכן בתוכי דרך קבע ומבקש ממני באופן תדיר לתת משמעויות במילים, והתחלתי להקשיב לשפת הגוף של המחוללות על הבמה.

להקת המחול נגה הוקמה על ידי בוגרות מכללת 'אורות ישראל' עבור נשים בלבד, במטרה לאפשר להן ליצור מתוך דיאלוג עם עצם היותן נשים יהודיות-דתיות.

מתוך כך ניתן לראות הרבה מהן מגיעות לאולם עם כיסוי ראש, מלוות בתינוקות. המשפחתיות, כך נדמה, רק מצמיחה מהן יותר עומק והוויה נשית-יהודית מיוחדת.

המופע הציג שלוש יצירות חדשות שלהן מעולם החוויה והיצירה של נשים דתיות בזמן הזה.

אין לי רקע רב במחול, כאמור, אך 45 דקות הללו היו קסומות ומעוררות השראה עבורי. אני עדיין לא מכירה את השפה, אבל זה בהחלט עושה חשק ללמוד אותה.

מיד בתום מופע המחול הועלתה במקום בכורה נוספת – ההצגה 'בכיוון הרוח' של להקת 'ספירלה' - תיאטרון מחול, להקה עצמאית שגם היא של בוגרות 'אורות ישראל', ובהקמתה וביצירתה של תהילה מקובר, שגם רקדה בהצגה.

ההצגה גוללה את סיפורה של אישה העוברת מסע פנימי של חיפוש אחר זהותה, בנתיב העונות, ובעצם את סיפורן של כולנו. נשים באשר הן, ולא רק דתיות. חזרות והופעות במהלך הריון או לאחר לידה לא מפחידות אותן, והן מצליחות ליצור יצירה אינטימית שבתוך החיים, ולא מחוצה להן.

כאן כבר הרגשתי שאני הרבה יותר מבינה את השפה, אולי בשל העובדה שלצד ריקודי המחול, היו גם קטעי המשחק – ושם היו מילים. ובשפה שאני מכירה. שילוב האמנויות (דרמה, שירה, מחול) היה מוצלח. המוסיקה, המקורית וגם זו שלא, היתה משובחת. והריקודים, כמו במופע שלפני כן, היו מרשימים.

שני המופעים התקיימו במסגרת 'שישי בשתיים' בשיתוף עיריית ירושלים, והפגיש את הרקדניות עם זמן די מאתגר בחיי נשים שומרות מצוות - יום שישי בשתיים בצהריים. אך העיתוי המעניין-משהו לא הפריע לקהל הנשים המכובד שהגיע להשאיר לרגע את ההכנות לשבת בבית, וליהנות בנחת מכמה רגעי קסם פשוטים ונעימים, דווקא כששבת אוטוטו נכנסת.

ההרגשה שיש סביבי כל כך הרבה נשים יוצרות, שיודעות לדבר גם עם הגוף שלהן, וליצור ביניהן שיח אישי-נשי מיוחד במינו, גרמה לי לרצות להיות חלק מהמהפכה הנשית המבורכת הזו. אל תתפלאו אם תראו אותי בקרוב גם על הבמה.