בשבע 398: כלכלה ופרשנות

השבוע במדור- הטייקונים האחרונים מאת שלמה פיוטרקובסקי, פרשנות- השמועות על מות היורו היו מוקדמות מאת ורד יצחקי ומבזקי כלכלה.

שלמה פיוטרקובסקי וורד יצחקי , י"ב בתמוז תש"ע

הטייקונים האחרונים

למקהלת מתנגדי הריכוזיות במשק הישראלי הצטרף לאחרונה קול חדש, מעניין ובמידה רבה מפתיע, קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במסיבת עיתונאים חגיגית לרגל כניסתה של ישראל לארגון ה- OECD, אמר נתניהו כי "במשק הישראלי היתה ריכוזיות עצומה של הממשלה וההסתדרות - מזה במידה רבה השתחררנו. אך עדיין יש ריכוזיות גדולה מדי בסקטור הפרטי. הכוונה שלנו היא לפעול בצורה נחרצת נחוצה ונזהרת לצמצם אותם. אני לא מדבר על מונופולים טבעיים, אלא על פירמידות שליטה אשר מהוות חסמים לתחרות על ידי בעלות צולבת. אין לזה הגדרה ברורה בחוק ההגבלים העסקיים. ישנם כמה צעדים שנצטרך לנקוט בהם כגון שאלת האפשרות של תאגיד עסקי להיות בעלים של תאגידים פיננסים".

 דבריו של נתניהו נשמעים מאוד נחרצים, אולם בקרב אנשי המקצוע חלוקות הדעות בשאלה עד כמה ישנה ריכוזיות בעייתית במשק הישראלי, ובאיזו מידה מדובר בסך הכל בתוצאה טבעית של נתוני הפתיחה של המשק, אשר נגדם לא ניתן לעשות יותר מדי.

ד"ר אלי שגיא, מומחה להגבלים עסקיים ומרצה באוניברסיטה העברית ובמכללת נתניה, סבור כי הריכוזיות הגבוהה יחסית הקיימת במשק הישראלי היא תוצאה טבעית של היותנו כללה קטנה, המצוייה במצב של "כלכלת אי". לדבריו, "קשה להשוות את ישראל לשווקים מפותחים אחרים ולומר שאנחנו משק ריכוזי. ישראל היא מדינה קטנה שכלכלתה נמצאת במצב של "כלכלת אי". במקרה כזה בו השכנות הגיאוגרפיות של ישראל אינן שותפות סחר, קשה למנוע מצב בו הריכוזיות תהיה גבוהה באופן יחסי". שגיא סבור כי לחוקי ההגבלים העסקיים תפקיד חשוב ומהותי בשליטה על הריכוזיות ובמניעת מצב בו היא תשתק את השוק. "סמכויותיה של הרשות להגבלים עסקיים בתחום מניעת המיזוגים ובתחום הפעולה נגד קרטלים חשובות מאוד ומשפיעות באופן מהותי על התחרות במשק. הסמכות הנוספת הנוגעת למה שמכונה 'הסדרים כובלים' היא סמכות בעייתית אשר לא ברור עד כמה היא מועילה".

תחום נוסף, אשר איננו בדרך כלל חלק מעיסוקה של רשות ההגבלים הוא תחום הקונגלומראטים. המדובר בגופים כלכליים אשר אינם מחזיקים נתח גדול מדי בשום ענף, אולם פועלים במקביל במספר ענפים ועל ידי כך צוברים כח ועוצמה רבים. ד"ר שגיא סבור כי הטיפול בנושא זה חייב להיות זהיר ולא פופוליסטי. זאת משום שבין הכלכלנים קיימת מחלוקת בשאלה האם מצב זה גורם אכן לנזק למשק, "לפני שפועלים חייבים לברר באופן עובדתי אם אכן מדובר בנזק אמיתי. אסור לפעול בשליפות מהשרוול אשר נזקן יהיה גדול מתועלתן". במבט צופה פני עתיד מאמין ד"ר שגיא כי הריכוזיות במשק תפחת עם הגידול בו. "כבר כיום המשק הישראלי ריכוזי פחות מכפי שהיה בעבר. זאת עקב הגידול שחל בו. ניתן לראות 'טייקונים' רבים אשר לפני 15 שנה כלל לא היו על המפה. סביר להניח שמגמה זו תימשך גם בעתיד ותביא להפחתתה של הריכוזיות במידה ניכרת".

רכבת קלה, פרויקט כבד

הממשלה אישרה בתחילת השבוע את תכנית המתאר להקמת רכבת קלה בתל אביב. התכנית שאושרה כוללת 7 קווים ייעודיים העוברים לרוב במרכזי הערים, כאשר הקו האדום הינו הקו המרכזי. הקו עובר בפתח תקווה, בני ברק , רמת-גן, תל אביב-יפו בת-ים וראשון לציון. כמו כן נקבע קו המשך המקשר בין הערים בת-ים וחולון. ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ובטיחות בדרכים, מציין כי העיכוב הרב בפרויקט זה, כמו בפרויקטים אחרים כדוגמת הרכבת הקלה בירושלים, גורם לתוצאות קשות. "כל תכניות התחבורה והתשתיות לסוגיהן השנים בנויות לפי שנת מטרה מסוימת, אולם לרוב סיום העבודות והפעלת הכביש, קו הרכבת או כל פרויקט אחר קורה באיחור רב. פרויקט מנהרות הכרמל לדוגמה, אשר היה אמור להסתיים לפני ארבע שנים, עומד להסתיים רק בחודשים הקרובים. על הפיגורים הללו אנחנו משלמים 'בדמים', תרתי משמע, גם בכסף וזמן יקרים וגם בפצועים והרוגים".

על מנת להסביר את משמעותו של הפיגור נוטל ד"ר בקר כדוגמה את קו הרכבת הקלה בירושלים. "ירושלים היא מקרה מעניין, וזאת משום שקיים בה ציבור גדול של ילדים ונערים אשר התרגלו בשנות ילדותם ונערותם לנסוע בתחבורה הציבורית, בין אם לבית הספר ובין אם למקומות אחרים. אם לפני עשר שנים, בתאריך המטרה המקורי של הרכבת הקלה, היא אכן היתה מוקמת, אותם נערים שבדיוק בגרו היו נחשפים לפתרון תחבורתי יעיל, זול ונוח, והמעבר משימוש באוטובוסים לשימוש ברכבת הקלה היה נעשה באופן טבעי. אותו עיכוב של 10 שנים גרם לאותם צעירים, אשר השימוש באוטובוסים הצפופים, הבלתי נוחים והאיטיים היה להם לזרא, לקנות לעצמם כלי רכב, לרוב כלי רכב ישנים יד שלישית או חמישית, ולהתרגל להתנייד ממקום למקום באמצעות רכב פרטי. אותם הצעירים יתקשו לחזור בעתיד ולהשתמש בתחבורה ציבורית, משום שלהרגלי החיים תפקיד משמעותי ביותר בכל הנוגע לבחירת סוג התחבורה".

עם זאת סבור ד"ר בקר, כי בעתיד לא תהיה לאיש ברירה והישראלים יתרגלו להשתמש בתחבורה ציבורית, על אפם ועל חמתם. "רמת המינוע כיום בישראל היא נמוכה מאוד בהשוואה לעולם המערבי. בישראל ישנם על הכבישים 330 כלי רכב לאלף נפש, לעומת 620 כלי רכב לאלף נפש בארצות מערב אירופה ו-830 כלי רכב לאלף נפש בארה"ב. עם זאת, בשנים הקרובות צפויה רמת המינוע לעלות באופן משמעותי, כך שבעוד 20 שנה נעמוד על 500 מכוניות לאלף נפש. תשתית הכבישים בישראל, עם כל השיפורים שעוד ינסו לעשות לה, לא תוכל לעמוד בנפח תחבורה כזה וכולנו נעמוד בפקק אחד גדול. מערכות התחבורה הציבורית המוקמות כיום בירושלים, גוש דן וחיפה, יחד עם שיפור קו הרכבת בין ת"א לנהריה וסלילת המסילה החדשה לירושלים, יהוו תמריץ ניכר למעבר משימוש ברכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית. כבר כיום רבים מעדיפים לנסוע מתל אביב לחיפה ובחזרה ברכבת, אשר זמן נסיעתה הוא מחצית מהזמן הדרוש לאותה נסיעה ברכב פרטי".

מומחים סבורים שהריכוזיות תפחת מאליה. נוחי דנקנר ושרי אריסון פלאש 90

פרשנות

השמועות על מות היורו היו מוקדמות

המטבע האירופי אמנם עובר תקופה קשה, אך יש סיכוי לא קטן שבסופה הוא ייצא מחוזק

הנושא החם ביותר בכלכלה העולמית מזה מספר שבועות הוא הדיון בגורלו של היורו. האם המטבע האירופי הגיע לסוף דרכו או שמא אנו עדים רק למשבר חמור הפוקד את האיחוד האירופי? הדעות חלוקות בעניין זה. אך כשאני מסתכלת על כלכלת אירופה ורואה קווי דימיון מסויימים לכלכלת ארה"ב, אני יכולה לומר שהאיחוד האירופי עובר את אחד המשברים החמורים ביותר שידע, אם לא החמור ביותר, אך הוא אינו עומד בפני קריסה או פירוק. בטווח הארוך צפוי האיחוד האירופי להתגבר על המשבר הנוכחי ולשוב למסלול של צמיחה ויציבות כלכלית. זאת כמובן תוך ביצוע שינויים מבניים בכלכלה וכן במערכת הפיננסית במדינות הזקוקות לסיוע הכספי.

בימים האחרונים התחזק היורו ונע לעבר רמת 1.2400 דולר ליורו. כאשר גורל החובות של מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון, ספרד) מוסיף להעיב על תנועת היורו בטווח הקצר-בינוני, שכן המשבר עדיין בעיצומו וכמו שהדברים נראים (בפרט בשל חובות הענק של איטליה וספרד), צפוי האיחוד האירופי עוד לעבור תקופה קשה.

הודעת ממשלת הונגריה שהיא עלולה להיכנס למצב של חדלות פרעון הגבירה את המגמה השלילית, בעוד הקהילה הבינלאומית מוסיפה להביע חוסר אמון ביכולתה של ממשלת יוון להתמודד עם משבר החובות הנוכחי, שלאחרונה הורד הדירוג של אג"ח ממשלתיות שלה לדרגת 'אג"ח זבל'. ספרד, אשר ניצבת במקום שלישי באירופה מבחינת גובה החובות אחרי אירלנד ויוון, עדיין נחשבת לאחת הכלכלות החזקות של האיחוד. למרות הורדת הדירוג של אג"ח ממשלתיות לרמת AA+ , ספרד עדיין לא נתקלת בקשיים בגיוס הכספים, כאשר רק לפני שבוע מכרה אג"ח בגובה של 3.5 מיליארד יורו. ספרד מקרינה לפעילים בשוק שהיא תהיה מסוגלת לעמוד בתשלומי אג"ח ואין בכוונתה לבקש סיוע מגורמים זרים, כגון הקרן המטבע הבינלאומי.

הקמת קרן הסיוע בגובה של כ-700 מיליארד יורו לצד כוונת ראשי האיחוד האירופי להגביר את הפיקוח של ניהול החובות וכן ביצוע שינויים מבניים רחבים במדינות האיחוד תרמו להתחזקות שער היורו בימים האחרונים. אז אמנם המשבר עדיין לא חלף, אך זהו רק משבר ולא סופו של האיחוד האירופי. מיותר להספיד את גוש היורו. ממקום כזה יכול המשק האירופי לצאת מחוזק ועם כלכלה בריאה יותר. ישנה אפשרות לא מבוטלת שגוש היורו יוציא חלק מ-16 המדינות שחברות בו שאינן עומדות בקריטריונים הדרושים לחברות באיחוד וייוותר עם פחות מדינות.

הכותבת היא מנכ"לית 'פריקו מנג'מנט'

מבזקי כלכלה

הכנסת אישרה את הארכת תוקפה של הוראת השעה, הקובעת מתכונת דו-שנתית לתקציב המדינה לשנים 2011-2012. ההחלטה אושרה ברוב של 63 תומכים מול 32 מתנגדים. זו הפעם השנייה בה מועבר תקציב דו שנתי, לאחר שכבר בשנים 2009-2010 המדינה התנהלה עם תקציב דו שנתי.

מספר המיליונרים בישראל זינק בשנת 2009 בשיעור חד של 42.7 אחוז. כך עולה מנתוני בנק ההשקעות מריל לינץ'. ישראל היתה המדינה השלישית בעולם מבחינת שיעור הגידול במספר המיליונרים בשנה שעברה, אחרי הודו והונג-קונג.

מפעל הפיס סיים את שנת 2009 עם הכנסות שיא של 4.51 מיליארד שקלים, לעומת הכנסות של 3.94 מיליארד שקלים בשנת 2008 והכנסות של 3.85 מיליארד שקלים בשנת 2007. מדובר בגידול של 14 אחוז לעומת שנת 2008. כך עולה מפרסום הדוחות הכספיים של מפעל הפיס לשנת 2009 והרבעון הראשון של 2010.