בשבע 399: תכל'ס-מדור כלכלה

השבוע במדור- מיסים במקום מעשים והחופש גדול, וגם ההוצאות מאת שלמה פיוטרקובסקי. דירה בחלומות מאת ישראל זעירא ומבזקי כלכלה מאת כתבי העיתון.

שלמה פיוטרקובסקי וישראל זעירא , י"ט בתמוז תש"ע

מיסים במקום מעשים

עם תחילת דיוני התקציב לשנים 2011-2012, התברר לשרי הממשלה כי האוצר מתכנן העלאות במיסים העקיפים, על מנת לממן את הגידול בתקציב ואת המשך מתווה הורדת מס ההכנסה. בין המיסים העקיפים אותם מתכוון האוצר להעלות נמצאים המס על הדלק, על האלכוהול ועל הסיגריות.

 פרופ' איתן שישינסקי מהאוניברסיטה העברית מסביר כי מצב כזה של החלפת מס, בו מורידים את שיעורו של מס מסוג אחד ומעלים במקביל את שיעורו של מס מסוג שונה, יוצר שני סוגי השפעות על המשק. הראשון הוא השפעה על חלוקת ההכנסות בין שכבות האוכלוסייה השונות, והסוג השני הוא השפעה על מפת הפעילות במשק. לדבריו, "מצב כזה של הורדת המס הישיר והעלאת המס העקיף עשוי ליצור אפקט רגרסיבי, כלומר פגיעה בשכבות החלשות למול הטבת מצבן של שכבות הביניים והשכבות החזקות. השכבות החלשות, אשר ממילא כמעט ואינן משלמות מיסים ישירים, הן אלו אשר מרכיב ההוצאה מתוך הכנסתן הוא הגבוה ביותר, ואשר סופגות באופן יחסי את הפגיעה הגבוהה ביותר מהעלאת המיסים העקיפים".

בנוגע לשינוי מפת הפעילות המשקית, אומר שישינסקי כי "יש לבדוק כיצד משפיע השינוי בהרכב המס על העידוד לעבודה מחד ועל גובה הצריכה מאידך. הורדת המס על ההכנסה יוצרת הגברה של העידוד לעבודה, בעיקר בשכבות הביניים, ומנגד הטלת מס על הצריכה עלולה לפגוע ברמתה".

פרופ' יקיר פלסנר, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, סבור כי באופן עקרוני הטלת מס על הצריכה עדיפה מהטלת מס על העבודה (מס הכנסה), זאת משום שלדבריו, "בהטלת מס הכנסה אנחנו ממסים את תרומתו של האדם למשק, ואילו בהטלת מס על הצריכה אנחנו ממסים את מה שהאדם נוטל מהמשק". עם זאת, פלסנר מתנגד להטלת מיסים על צריכת מוצר ספציפי, זאת למעט מקרים חריגים בהם נועד המס לבטא את העלויות החיצוניות של צריכת מוצר מסוים, "מס על מוצר ספציפי עשוי לבטא את העלות של הנזקים שצריכתו גורמת, ובמקרה כזה הטלת המס היא לגיטימית. מס על הדלק לשם דוגמה, אמור לתת ביטוי לעלות נזקי זיהום האוויר למדינה. למרות זאת, כלל לא ברור לי כי אכן העלאת המס על הדלק כיום היא אכן צעד נכון. כבר עכשיו מרכיב המס במחיר הדלק בישראל הוא גבוה ביותר ואני מסופק מאוד האם אכן ישב מישהו וחישב את הנזק הריאלי שגורם הדלק ועל פי חישוב זה קבע את גובה המס עליו". פלסנר מציין כי התפישה לפיה העלאת מס על 'מוצרים מזיקים' תוכל לתרום לצמצום צריכתם, איננה עומדת במבחן המציאות. "העלאת המס על סיגריות ואלכוהול לא תביא לירידה בצריכתם, וזו אחת הסיבות להטלת המס דווקא על מוצרים אלו. מדובר במוצרים שהביקוש להם קשיח, ועל כן ניתן לצפות מראש מה הסכום שיתקבל מהעלאת המס עליהם. כוונת האוצר איננה להוריד את צריכת המוצרים הללו אלא העלאת גובה תקבולי המס".

העלאת המס על הדלק תפגע דווקא בחלשים. תחנת דלק פלאש 90

החופש גדול, וגם ההוצאות

"הכל הכל, אני יכול, כי זה החופש הגדול", כתבה נעמי שמר וכיוונה לילדים. ההורים לעומת זאת, מוצאים את עצמם לא פעם מתלבטים בשאלה מה באמת ניתן לעשות ומה נמצא מעבר לגבול היכולת הכלכלית. חוסר תשומת לב לתכנון הצד הכספי של החופש הגדול, עלול להביא להסתבכות כלכלית כבדה שאת מחירה נשלם לאורך כל השנה הבאה. תחילה, כמו בכל נושא, חשוב להגדיר תקציב ריאלי. התקציב חייב לקחת בחשבון הכל, החל מזוטות כגון קניית קרטיבים אחר הצהריים, וכלה בסעיפים כבדים כגון חופשה משפחתית משותפת, אם אכן מתוכננת כזו.

שמירת מסגרת התקציב, תלויה בראש ובראשונה בהכנתה של "תוכנית חופש" מסודרת. קחו לכם לוח שנה ועט, ותכננו כבר כעת את כל ימי החופשה. לא כל יום חייב לעלות כסף, ובהחלט מומלץ לחשוב על רעיונות כאלו שניתן ליישם בבית ובסביבתו הקרובה. את התקציב יש לחלק לסכום המיועד לפעילויות מחוץ לבית ולתקציב קניות המיועד לפעילויות המתבצעות בתוך הבית. חשוב לזכור כי לא כל פעילות חייבת לעלות כסף, וגם לילדים נעים יותר בבית הממוזג. 'יום בישול', בו תכינו יחד עם הילדים את ארוחת הצהריים או הערב, יכול להיות עיסוק למשך מספר שעות, אשר ההנאה ממנו לא נופלת מזו שביציאה יקרה מהבית.

"תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר", אמר פרעה למשה ואהרון, אולם מדובר בכלל התקף גם בימינו, וכדאי להנחילו לשכבות הבוגרות יותר של הדור הצעיר. נער עובד חוסך יותר ומבזבז פחות. כדאי להגדיר במשותף עם הילדים הבוגרים תקציב אישי למשך ימי החופש, אשר יותנה בנתינת יד במטלות הבית השוטפות ובפרויקטים תחזוקתיים אותם דחיתם לימי החופש.

אחד מסעיפי ההוצאה הכבדים ביותר, כפי שכבר הזכרנו, הוא סעיף 'החופשה המשפחתית'. משפחות רבות מנצלות את ימי החופש ליציאה משותפת לחיק הטבע, ומשקיעות בכך סכומים בלתי מבוטלים. אחיקם רמות, מנכ"ל מלון כינר, מזכיר לנו שעלות מקום הלינה, בית המלון או הצימר, היא חלק קטן בלבד מעלות החופשה. "מחקרים שערך משרד התיירות מעלים, כי על כל שקל שמוציא תייר על מקום הלינה, הוא מוציא ארבעה שקלים נוספים על כל מה שמסביב". רמות מציין, כי כשמדובר בנופשים ישראלים היחס הוא מעט שונה, אולם עדיין יש לקחת בחשבון כי העלויות הנוספות משמעותיות ביותר. "הדלק של הנסיעות, מנת הפלאפל בטיילת של טבריה, מסלול קיאקים, טיול ג'יפים או רכיבה על טרקטורונים, הם רק חלק קטן מההוצאות הנלוות, אשר מגיעות לסכומים ניכרים ביותר. המטייל הדתי-לאומי מתייחס לבית המלון או הצימר כאל בסיס יציאה בלבד, וכל מה שקורה בחוץ עולה כסף רב".

כמו בכל תכנון תקציבי, גם בתקציב הקיץ יש להשאיר סעיף רזרבה משמעותי, אשר יאפשר לכם מידה מסוימת של 'ספונטניות מתוכננת', על מנת שלא לגמור את הקיץ עם חור בכיס וטעם מר בפה.

דירה בחלומות

משנה: הקפאת הבנייה ביו"ש ומחירי הדירות המאמירים בערים הם מכשולים גבוהים בדרכו של זוג צעיר לדירה * שתי ערים זולות יחסית במרכז הארץ יכולות לתת מענה חלקי לבעיה

שרים, ח"כים, פקידים בכירים ושאר קובעי מדיניות, מתחרים ביניהם בהבטחות להורדת מחירי הדירות. אולם כל מי שיצא לשטח וניסה לרכוש דירה, יודע כי מחירי הדירות בערים הגדולות, לא רק במרכזן אלא גם בשכונות הקצה, כבר מזמן אינם בהישג ידו של הישראלי הממוצע. גם בשכונות הפריפריה של ירושלים, הר חומה או נווה יעקב, נמכרות דירות ארבעה חדרים במחירים של לא פחות ממיליון ומאתיים חמישים אלף שקלים, לעיתים רבות המחירים אף גבוהים הרבה יותר.

מי שבכל זאת מחפש דירות במחירים שפויים יותר, כלומר פחות ממיליון שקלים לדירת ארבעה חדרים, יאלץ לנטוש את עיר הבירה ולנסות את מזלו במקומות אחרים. הקפאת הבניה ביהודה ושומרון גרמה לכך שהיצע הדירות במעלה אדומים ואפרת, שני הפרברים החביבים על הציבור הדתי-לאומי, אזל לחלוטין. ביישובי בנימין (עלי, שילה, מעלה לבונה ועוד), דרום הר חברון (פני חבר, מעון, סוסיא וכו') ואזור קריית ארבע, עדיין ניתן למצוא דירות או וילות של בתי אמנה, במחירים נוחים באופן יחסי, 500 עד 800 אלף שקלים, תלוי בריחוק מירושלים ובגודל היישוב. לאחר מועד סיום ההקפאה יש לדרוש ממשרד השיכון הוצאת מכרזים למאות יחידות בכל יישוב ע"מ לענות על הצורך הכבוש.

כדאי לשים לב שבין ירושלים לת"א נמצאות שתי ערים, אשר במשך שנים רבות כלל לא היו על מפת הנדל"ן. אולם לאחרונה, בין השאר עקב האמרת מחירי הדירות וסלילת כביש 431, הפכו להזדמנות ממשית. המדובר הוא ברמלה ובלוד, אליהן מגיעות בימים אלו משפחות רבות אשר מהוות בסיס לקהילות חזקות ומבוססות. בלוד מתגוררות בימים אלו כבר 250 משפחות דתיות לאומיות איכותיות ובעוד שנה-שנתיים יגיע מספרן ל-500. זה כבר לא גרעין תורני אלא קהילה של ממש, כזו שמצדיקה הקמת בית ספר נוסף, בתי כנסת ומערכת קהילתית שלמה. דירות 4 חדרים שנמכרות בלוד בימים אלו ב-825 אלף שקלים, עשויות בהחלט להגיע תוך שנים ספורות  לרמות המחירים של רחובות, כלומר כמיליון ומאתיים אלף שקלים לדירת ארבעה חדרים. הורדת מיסים, כפי שדורשים הקבלנים, לא תביא לירידת מחירים, כל עוד קיים מחסור חריף בדירות, ביקושים טבעיים והרצון הטבעי להרוויח. הדבר היחיד שיכול להביא את השוק לאיזון הוא הפשרה מאסיבית של קרקעות תכנון מהיר של תוכניות בניין ערים, והוצאת מכרזים לעשרות אלפי יחידות דיור.

מאת ישראל זעירא, הכותב הוא מנכ"ל חברת 'באמונה'

מבזקים

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הותיר את הריבית במשק לחודש יולי על כנה, ברמה של 1.5 אחוז. זאת בהתאם לחלק מההערכות המוקדמות שפורסמו קודם להחלטה. הסיבה: חששות מפני השלכות המשבר באירופה על התאוששות המשק הישראלי.

מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון הודיעו על מכרזים פומביים של קרקעות לבניית כ-4,100 יחידות דיור ב-17 ערים ויישובים. הקרקעות המשווקות מפוזרות על פני הארץ, מדימונה שבדרום ועד קריית שמונה בצפון, בדגש על אזורי ביקוש.

בחודש מאי נמשכה מגמת הירידה במספר המובטלים בנתוני מגמה, מספרם הסתכם ב-191.7 אלף איש, לעומת נתון של 192.8 אלף איש באפריל, ירידה בשיעור של 0.6 אחוז. שיעור השינוי בהיקף המובטלים בנתוני מגמה מצביע כי החל מיולי 2009 נמצא מספר המובטלים בירידה רצופה, בשיעור חודשי ממוצע של 0.9 אחוז.