חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הקס הלבן - בגליון השבוע

לבני קהילת יוצאי העדה האתיופית בבת ים יש מנהיג רוחני לא שגרתי: שם המשפחה שלו אשכנזי במיוחד, הוא עטוי כיפה סרוגה גדולה וזקן ארוך ודובר אמהרית שוטפת.
01/07/10, 09:16
רבקי גולדפינגר

לבני קהילת יוצאי העדה האתיופית בבת ים יש מנהיג רוחני לא שגרתי: שם המשפחה שלו אשכנזי במיוחד, הוא עטוי כיפה סרוגה גדולה וזקן ארוך ודובר אמהרית שוטפת. הרב חנניה בלומרט הלך שבי אחרי הקסם של בני העדה האתיופית מאז היותו ילד, וגם בשנות לימודו בישיבת 'מרכז הרב' השקיע את זמנו בהוראת עברית ויהדות בקרב העולים. כשנישא בעצמו לאחת מבנות העדה רבים הרימו גבה, אבל את העידוד העיקרי לכך קיבל מרבו – הרב אברהם שפירא זצ"ל. הקשר המיוחד שפיתח עם הקסים הפך אותו לגשר של הלכה בין התרבויות ולכתובת תורנית עבור בני העדה.

העיסוק האינטנסיבי בפרשת בית הספר בעמנואל, העניק פופולריות מחודשת למושגים כמו 'עדתיות' ו'גזענות', והציב מחדש מחיצות בין יהודים מארצות מוצא שונות. בעוד מחנאות עדתית זוכה תמיד לרייטינג גבוה, הרי שהסיפורים משובבי הנפש על אחדות וחיבור בין יהודים באשר הם נותרים על פי רוב בקרן זווית.  

כזה הוא סיפורו של הרב חנניה בלומרט, תושב בת ים, שמבחינתו הבדלים בין שחור ללבן קיימים אולי רק במשחקי דמקה.

בלומרט (35) בן לאב ממוצא פולני ואם ממשפחה ירושלמית שורשית, נשוי מזה חמש עשרה שנים לאסתר, בת העדה האתיופית. הוא דובר אמהרית שוטפת, משמש כרב לא פורמאלי לבני הקהילה האתיופית, מכין נערים לבר מצווה, מחתן זוגות, תומך בזוגות נשואים ומהווה עבור בני העדה כתובת לכל בעיה ומצוקה. בעקבות קרוב לשני עשורים של התמסרות לצורכי הקהילה האתיופית, זכה בלומרט לכינוי המכובד: 'הקס הלבן'.

מורה לעברית בן 17

לראשונה בחייו ראה חנניה בלומרט עולים מאתיופיה כשהיה תלמיד כיתה ה'. מדי כמה שבתות התארחו בביתו בנות העדה, אותן הדריכה אחותו הגדולה במסגרת השירות הלאומי, והוא כילד סקרן התעניין בשפתן ובמנהגיהן.

"עד אז לא ידעתי על קיומם של האתיופים", מחייך הרב בלומרט, "באותה שנה התקיים 'מבצע משה' ואלפים מיהודי אתיופיה עלו לישראל דרך סודן. אבל לי לא יצא לפגוש שום עולה עד למפגש עם הבנות האלו. אותן שבתות היו בשבילי הזדמנות להכיר תרבות חדשה. הבנות העולות דיברו ביניהן בשפה מעניינת ולא מוכרת, התנהגו בעדינות ולבשו בגדים מיוחדים, וזה היה נראה לי שונה ומרתק. הבנות לימדו אותי כמה מילים באמהרית וגם איזה שיר נחמד", הוא נזכר.

בשנים הבאות, כשנסע בחופשות לבקר את אחותו שנישאה וקבעה את ביתה בגוש קטיף, הוא נחשף שוב לתרבות האתיופית כאשר עולים חדשים הובאו בהסעות מאשקלון כדי לעבוד בחממות.

"תמיד הייתי סקרן, לכן ניגשתי אל אותם עולים כדי לשמוע איך הם מרגישים בארץ ומה עובר עליהם. על ידי השיחות האלו התחלתי בתהליך של לימוד השפה האמהרית והתקרבות לעולם התרבותי שלהם".

בתחילה דיבר בלומרט עם הפועלים בעברית מהולה באנגלית ושברי מילים באמהרית, אבל אט אט נוספו לאוצר המילים שלו עוד ועוד מילים והוא החל בונה משפטים שלמים בשפה האמהרית.  

הרב בלומרט מסביר את שיטת הלימוד שאימץ לרכישת השפה: "אחד מבני העדה שעבד בגוש היה בחור נחמד שיצר איתי קשר וכתב לי מכתבים באנגלית. בצד הדף הוסיף, בכל פעם, רשימת מילים חדשה באמהרית שהיתה מתורגמת לאנגלית, ואני הייתי משנן אותן שוב ושוב".

כשהיה בלומרט תלמיד כיתה י"א בישיבת 'חורב' בירושלים, התקיים 'מבצע שלמה'. במהלך כ-34 שעות טסו לא פחות מ-30 מטוסי נוסעים ומטען בין נמל התעופה בן גוריון לנמל התעופה באדיס אבבה, והועלו ארצה מעל ל-14,000 יהודים. את העולים הרבים שיכנו בבתי מלון ברחבי הארץ וגם במלון 'שלום', הסמוך לביתו של בלומרט בשכונת בית וגן.

"שמעתי שהביאו את העולים החדשים לבית המלון, שנמצא במרחק של שישה בניינים בסך הכל מהבית שלי. זו היתה תקופה לחוצה של מתכונות ובגרויות אבל אני מיד הלכתי לפגוש את העולים במלון. הרגשתי שמדובר באירוע היסטורי ושמוטלת עליי האחריות לסייע כמה שאפשר. זו היתה בשבילי הגשמת חלום, היות וחשתי כבר קרוב ומחובר לעולמם".

עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא