בשבע 399: השקעה בטוחה

רשויות אכיפת החוק לא ימצו את הדין נגד בנייה בלתי חוקית בשימושן של רשתות שיווק גדולות - כך יודע כנראה מי שרכש לאחרונה מבנים ב-40 מיליון שקלים במתחם המסחרי 'ירקונים' בפתח תקווה.

יאיר שפירא , י"ט בתמוז תש"ע

בשבוע שעבר פגשתי איש תקשורת שהתגורר במשך שנים באחד המאחזים הגדולים בשומרון. את ביתו הוא בנה אמנם מעבר לקו הירוק, אך ביישוב ותיק. האיש הסביר כי למרות אהבתו למקום, הוא התקשה לקחת את הסיכון הכלכלי הכרוך בבניית ביתו במאחז. מדובר בהשקעה של מאות אלפי שקלים, העלולים לרדת לטמיון אם יתברר כי ציר שלום עכשיו-בג"ץ-מנהל אזרחי יחליטו כי נפלו פגמים בחוקיות הבנייה במקום.

לעומת זאת, קבלן גדול מפתח תקווה שילם 40 מיליון שקלים לפני חודשים ספורים, כדי להעביר לבעלותו חלק נכבד מהמתחם המסחרי 'ירקונים' הסמוך לעיר. הוא עשה זאת למרות שנגד העסקים במקום הוצא צו סגירה, העתיד להיכנס לתוקף בעוד ארבעה חודשים.

מתחם 'ירקונים', שהוקם בניגוד לחוק לפני קרוב לעשרים שנה, הוא משל ושנינה להפקרות הקיימת בתחום אכיפת חוקי הבניה בישראל, לכוחם של העסקים הגדולים לעשות כל העולה על רוחם, ובעיקר - לצביעות המרשימה שבהצגת תושבי יו"ש היהודים כמערערים את נורמות הציות לחוק בבנייה בלתי חוקית.  המתחם הענק, המשתרע בחלקו על שטח שנועד לגן לאומי, מאכלס בעיקר חנויות של הרשתות הגדולות. החנויות הגדולות נבנו בניגוד לחוק, ללא היתרים, על קרקע חקלאית. מתחמים דומים שנבנו ברחבי הארץ הוכשרו בדיעבד, וזיכו את העבריינים עתירי הקשרים והממון בנכסים בשווי של מאות מיליוני שקלים.

לפני כחצי שנה דחה בית המשפט בפתח תקווה ביצוע של צווי סגירה והריסה נגד החנויות במתחם, לאחר שהרשתות הממוקמות בו הוציאו מאות מעובדיהן להפגנה. השבוע הוציאה פרקליטות המדינה 14 בקשות למתן צווים להפסקת השימוש המסחרי הבלתי חוקי של חנויות. התביעה העירונית בפתח-תקווה הגישה כתבי אישום בעבירות רישוי עסקים נגד שש חנויות. בראשית השנה הקרובה אמור להיות מבוצע במתחם צו ההריסה הראשון.

אך כל זה אינו פוגע בביטחונם של אנשי העסקים כי כאשר מדובר בעסקים גדולים בתוך הקו הירוק, כל שרץ יוכשר בדיעבד.

פרקליטים ללא השגחה

פרשת הדר זלצמן אינה מן החמורות, אלא שהיא נחתה על הפרקליטות בעיתוי גרוע במיוחד. נזכיר כי במהלך חקירתה של זלצמן, עדה בתיק 'ראשונטורס' במשפט אולמרט, התגלה כי הפרקליטות העבירה אליה לפני עלייתה לדוכן העדים, תקציר ערוך של עדותה במשטרה. פרקליטיו של אולמרט מצאו הזדמנות לספין תקשורתי אופייני. אך גם אם העניין רחוק מלהוות עילה לפסילת עדותה של זלצמן, הרי הוא מצביע על זלזול עמוק של הפרקליטות בדרישות החוק, או לפחות על רשלנות פושעת. 

'רשלנות ממשית' היא גם הטענה של מבקר המדינה כלפי הפרקליטות על פי הדו"ח בעניין האזנות הסתר שפורסם השבוע. הדו"ח הוכן בעקבות הדלפה שיצאה מתוך המערכת במהלך משפטו של חיים רמון. בניגוד להכחשות, התגלה כי הפרקליטות לא העבירה להגנה תמלילים של האזנות סתר שבוצעו לרמון במסגרת החקירה.

רמון ואולמרט הם פוליטיקאים כוחניים, מתוחכמים ומקושרים מאוד בתקשורת. גם הפרקליטות ידעה כי עימות מולם דורש משנה זהירות. אם הפרקליטות כשלה מול שניהם בהתנהלות בלתי תקינה - שוו בנפשכם מה עולה בגורלו של נאשם רגיל.

אימתו של מי, אם כן, יכולה להיות מוטלת על הפרקליטים? שתי הפרקליטות שכשלו בפרשת רמון סבורות שמבקר המדינה אינו הכתובת. בעתירה לבג"ץ שמיהרו להגיש ביום פרסום הדו"ח, טענו הפרקליטות בין השאר כי "הסקת מסקנות אישיות והמלצה לנקוט בסנקציות אישיות במסגרת חוות דעת, היא חריגה מסמכות".  

בפרשה אחרת התגייסה הפרקליטות כולה כדי לנסות ולמנוע את העמדתה לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין של פרקליטה בכירה שכשלה בנסיבות דומות. תומר זרחין מהארץ עוקב זה חודשים  אחר גורלה של פרקליטה ממחוז הדרום, עו"ד אלכסנדרה דרנבוים, שכמעט והכניסה שלושה צעירים לתקופות מאסר ממושכות. השלושה נאשמו בתקיפה חמורה מאוד של שתי תיירות. הפרקליטה נמנעה מלהעביר לידי ההגנה מזכר משיחה שניהלה עם אחת המתלוננות, בה טענה המתלוננת כי יתכן ובהשפעת אלכוהול העלילה על השלושה עלילת שווא. גם כאן התגלה קיומו של המסמך באקראי במהלך המשפט. מיד לאחר גילוי המסמך נמחקו כתבי האישום נגד שניים מהצעירים. פרקליט המדינה משה לדור נזף בדרנבוים לאחר שבדק את הפרשה, אך קידומה במחוז דרום לא נעצר. "מדובר בהערה שמתייחסת לטעות שנעשתה בתום לב בעת שגרת העבודה, ואין בה כדי להשליך על יכולותיה ותפקודה", נמסר אז ממשרד המשפטים. בלשכת עורכי הדין ראו את העניין ביתר חומרה, והחליטו להעמיד את דרנבוים לדין משמעתי. ראשי הפרקליטות נזעקו וטענו כי הלשכה צריכה להסתפק בבירור הפנימי שנעשה אצלם. עד כה לא נשאו הלחצים פרי, ודרנבוים תועמד לדין משמעתי.

יש מחיר לדיבה

אריה קינג, איש מזרח ירושלים, מגיע שוב לבית משפט השלום בעיר וגורר עמו שני מכרים ותיקים - את תנועת 'שלום עכשיו' ואת קבוצת עיתון 'הארץ'. באתר הבית של 'שלום עכשיו' הופיע צילום של  בית בשכונת שמעון הצדיק הנמצא בבעלות ארגון שמנהל קינג, ונאמר כי נעשו בו עבודות ללא היתר. הידיעה צוטטה מאוחר יותר באתר העיתון הכלכלי 'דה מרקר' מקבוצת הארץ. קינג הגיש בשבוע שעבר תביעת דיבה ודרש פיצוי של 140 אלף שקלים.

בכל אופן, פרטי חשבון הבנק של קינג נמצאים כבר בידיהם של שני הגופים. 'שלום עכשיו' נאלצה לפצות את קינג בעבר, בעקבות פרסום באתר האינטרנט שלה. בפרסום נטען כי בראיון למקומון ירושלמי קינג הצהיר שהוא מוכן להפר את החוק כדי ליישב את מזרח ירושלים ביהודים. למרבה המבוכה, עורכי האתר לא הצליחו להציג בבית המשפט את מקורו של הציטוט העברייני. הם נאלצו להסתפק בטענה כי ארגון השמאל הוותיק 'שלום עכשיו' איננו קיים למעשה, ולכן אי אפשר לתבוע אותו. בדיקה קצרה העלתה כי 'שלום עכשיו' אכן אינה רשומה כיישות משפטית. העניין העלה תהיות בקשר למעמדן של העתירות שהגיש הארגון לבג"ץ, וראשיו מיהרו להירשם כחוק אחרי עשרות שנות פעילות.  קינג כבש לו מקום בספר תולדות ימיה של התנועה, וגם זכה בפיצוי כספי.

גם עקיבא אלדר מעיתון 'הארץ' ציטט במאמר את הפיסקה שלא נכתבה מעולם. הוא הוסיף עליה עוד ערימת בדותות שאי אפשר היה אפילו לנסות ולהגן עליהן בבית המשפט. אלדר והעיתון לא היו יכולים לטעון שהם למעשה אינם קיימים, וגם הם נאלצו לפצות את קינג.