בשבע 400: טוטו – הקפאה

הסכמה של נתניהו להמשך ההקפאה צריכה להיות 'קזוס בלי' של חברי הליכוד. על פחות מזה כבר התפלגה המפלגה.

אליקים העצני , כ"ו בתמוז תש"ע

הדברים האלה נכתבים ערב הפגישה בוושינגטון ומתפרסמים אחריה, והקורא כבר יודע איזו מן הניחושים  שהופיעו בעיתונות היה הנכון. האם חלומו של שמעון שיפר ('ידיעות אחרונות', 27.6.10), ש'תמורת' שיחות ישירות עם רמאללה נתניהו ימשיך בהקפאה, ובכך יעשה מעצמו סופית בובת סמרטוט אמריקנית וגם יתייצב בפני עמו כשקרן חסר בושה;

או שמא יתאמת הניחוש שאמנון לורד ('מקור ראשון', 25.6.10) שם בפי "בכירים בעבודה": "כשתיגמר ההקפאה, נתניהו לא יוכל עוד להתעלם מהכוחות המרכזיים בליכוד וברק יהיה חייב למצוא את הנוסחה הגואלת שתשאיר אותו עם תיק הביטחון. הנוסחה הזאת צריכה להיות פשוטה – המשך הבנייה בגושים שיש קונצנזוס שלא יפונו בכל מקרה".  גם מן הדברים האלה עולה ריח רע של הונאה.

באותה הרוח הרעה התבטא הסמן השמאלני דן מרידור, בביקורו בכפר עציון: "לדעתי יש לחדש את הבנייה רק באזורים שיהיו בהסדר עתידי חלק מישראל" ('גושפנקה', 25.6.10). ולא הפריעו לו, ל-'מיסטר קלין', כתם השקר והריח המבחיל של רפובליקת-בננות.

ואולי יאחז נתניהו את עינינו לפי תקדים ירושלים: הצהרות חגיגיות לחוד ומציאות של קנוניה עם האמריקנים והערבים לחוד. 'אחד בפה ואחד בלב' תהיה מעתה הנורמה המוסרית של הארץ הזאת, והשקר – דיגלה?

ואולי, אולי יקרה בכל זאת הכי בלתי צפוי לדעת הפרשנים ונתניהו יעמוד בלחצי אובמה, יתעלם ממה שהאחיתופל שלו שמעון פרס ביחד עם התקשורת העוינת מטפטפים לו, וגם על איומי הערבים יתגבר? אולי הוא פשוט יעמוד בדיבורו ויפריך את הניחושים האלה, שכולם בנויים על ההנחה שראש ממשלתם הוא חסר יושרה?

אתה, הקורא, כבר יודע את התשובה.

מה שמצפים מאדם הגון

בעצם, כל ההשערות האלה היו צריכות להעליב את ראש הממשלה. משל לאדם שלווה כסף מחברו ועוד זמן הפירעון רחוק, אבל כבר הבריות מלחשות: ישלם? יתכחש לחוב? ידחה וינסה להרוויח זמן? הצ'ק יחזור? ואולי בכלל יפשוט רגל? סוחר הגון שכך היו מדברים עליו היה קובר את עצמו באדמה מרוב בושה. הוא גם היה מודאג. מפני שאם לבריות אין עוד אמון בו, גם אשראי נוסף לעסקיו לא יקבל. לא לחינם בלטינית התרגום של "קרֶדו" הוא 'אני מאמין' ו'קרדיט' הוא אשראי.

על כך ישיבו הציניקנים, שמה שקובע במסחר אין לו תוקף בפוליטיקה – כאן שולטים חוקי הג'ונגל, אין אמת ואין שקר, אין עקרונות ואין ערכים, אין כלום לבד מאופורטוניזם ופרגמטיזם ומאבקי כוח נטולי מצפון.

אלא, שאם כך - רואים היינו את אובמה מאמץ לו את המצע הרפובליקני ואת שמעון פרס דוגל בארץ ישראל השלמה. אך לא כך. השמאל פורע את חובותיו הפוליטיים במועד. ביילין, שריד, עוז, גרוסמן ויהושע עומדים בשלהם, ואפילו הולכים ומקצינים!

האם יישאר רק הליכוד בשחיתותו הפוליטית והאידיאולוגית, וזו משמעות הסיסמה "רק הליכוד יכול"?

המפתח – בליכוד

את המלים ההולמות את משמעות התאריך 26.9.10 מצא השר בני בגין (אריאל כהנא, 'מקור ראשון', 25.6.10): "הכל מוליך לי"ח  בתשרי. זה אירוע בעל משמעות אסטרטגית, ביטחונית ולאומית ותאריך מכריע עבור מדינת ישראל".

אם כך, מה יעשו ח"כ דני דנון וחבריו שהכריזו במרכז הליכוד על "חיזוק ידיו של נתניהו", אם הידיים האלה  תחתומנה על צו להארכת ההקפאה? ומה יעשו חברי השביעייה שקולותיהם הכריעו בעד ההקפאה ועל דיברתם סומכים קורבנותיה המחכים בסבלנות עד יפוג המועד? מה יעשו כדי להציל את המדינה מאסון "אסטרטגי, ביטחוני ולאומי", כמאמר בני בגין, וגם - לבל יוצגו גם הם עירום ועריה כמי שמילתם אינה מילה?

תזכורת: על פחות בהרבה מן העומד על הפרק  -  8,000 מגורשים ולא מאות אלפים, התפלג הליכוד, והמנהיג הכריזמטי, אריאל שרון, נאלץ למצוא לו מחוץ לליכוד אכסנייה זרה, מלוקטת מכל הבא ליד.

האם מבינים אישי הליכוד ויתר המפלגות הלאומיות, שנושא ההקפאה הוא רגע-אמת וגם 'קזוס בלי' - עילת מלחמה, שעליה שוברים את הכלים? שאם לא כן, הליכוד יישאר שלם, אך רק כמו האישה בפרסומת על הבצורת: הפרצוף ייסדק תחילה ואחר כך יתקלף ממורשת האצ"ל ותנשור תורת ז'בוטינסקי. וכאשר תצא שארית הנשמה היתירה האידיאולוגית, לא יישאר מהליכוד אלא גוש חימר, מעין זה המונח בעליית הגג של ה'אלטנוישול' בפראג. זה הגולם שחזר לעפרו לאחר שהוצא ממנו השם המפורש, שאחד מכינוייו – אמת.