בשבע 400: כלכלה- עושים את המינימום

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו בתמוז תש"ע

לחצים קואליציוניים כבדים, איומים פוליטיים, ושיחת טלפון ישירה ובהולה לשר החוץ ליברמן בריגה, נדרשו לראש הממשלה ולשר האוצר על מנת להצליח לסכל את יוזמתו של חבר הכנסת עמיר פרץ, להעלאת שכר המינימום לרף של 4,600 שקלים בחודש. נזכיר כי ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה דווקא לתמוך בחוק, אולם משרד האוצר נעמד על רגליו האחוריות בטענה שאסור לבצע את המהלך. שר האוצר הגיש ערר על החלטת ועדת השרים לישיבת הממשלה, וזאת הכשילה לבסוף את העלאת השכר.

ראש הממשלה נתניהו טען, כי מדובר במהלך שהיה פוגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות, "אני תומך בהעלאת שכר המינימום, אבל במצב הכלכלי ששורר היום בעולם - הצעות החוק האלה היו מביאות לאבטלה גדולה מאוד. הצעות החוק האלה ייגרמו למעסיקים לפטר אלפי ישראלים ולהעסיק במקומם עובדים זרים, שזורמים למדינה דרך הגבול עם מצרים. בעת הזאת, כל הכלכלות המובילות בעולם נזהרות לא להיגרר לתסמונת כמו זו שראינו במדינות מסוימות באירופה. אבטלה המונית תפגע קודם כל בחלשים".

חבר הכנסת פרץ תקף מצידו במילים חריפות ביותר את טענות נתניהו, תוך שהוא רומז לקשר בין סביבתו החברתית של נתניהו לאופי ההחלטות אותן הוא מקבל, "אנחנו יודעים איפה נמצאות מסיבות הקוקטייל. המסיבות הללו לא קורות אצל משתכרי המינימום. אנחנו יודעים למי יש השפעה על המשק, וזו הסיבה שנתניהו היה אביר ההפרטה. זו הסיבה שאוצרות המדינה ניתנו לאחים עופר".

סיוע לעמדתו מקבל ראש הממשלה נתניהו ממקום בלתי צפוי, הכלכלן ד"ר רובי נתנזון הידוע דווקא בעמדותיו הסוציאליסטיות. נתנזון סבור כי מהלך כזה עלול לגרום לאפקט הפוך מזה שמבקשים מוביליו: "העלאת שכר המינימום היא אחד הכלים היותר יעילים לצמצום הפערים בחברה, אולם צעד זה לא יכול להתבצע בצורה מלאכותית. העלאת שכר המינימום בחוק לא תביא לתוצאות הרצויות. הרי כבר היום קיימים ענפים, דוגמת חקלאות ובנייה, בהם לא מתבצעת אכיפת חוק שכר המינימום". נתנזון חושש כי האפקט העיקרי של העלאת השכר בחוק, בצורה אותה ביקש לבצע חבר הכנסת פרץ, יהיה הפחתה באכיפתו של חוק שכר מינימום, אשר תגרום לכך שיותר אנשים ישתכרו מתחת לשכר המינימום. תוצאה חמורה נוספת של מהלך כזה היא עידוד הכלכלה השחורה בישראל, שעלולה להתרחב לתחומים חדשים.

יחד עם זאת, ד"ר נתנזון חושב כי ישנו הכרח להעלות את שכר המינימום בישראל, ומציע פתרונות אחרים, יעילים לדעתו הרבה יותר להעלאתו. "העלאת שכר המינימום צריכה להיעשות בהידברות ובמו"מ בין המעסיקים לעובדים. על הממשלה להעניק לעובדים יותר כלים משפטיים להתמודדות עם מעסיקיהם, אפילו בעסקים קטנים של עד 5 עובדים. כלים משפטיים שהוכחו כיעילים, דוגמת הזכות של כל עובד להתארגן, הזכות לניהול מו"מ, צמצום יכולת המעסיקים לפטר עובדים בצורה שרירותית ועוד".

העלאת שכר המינימום עלולה לעודד את הכלכלה השחורה פלאש 90

והרי התחזית, הכלכלית

מאז לידת האנושות היתה חידת העתיד אחד הדברים אשר הציתו יותר מכל את הדמיון האנושי. נביאי שקר, מכשפים, קוסמים ומעוננים היו חלק מכל חברה אנושית, ומילאו בהצלחה כזו או אחרת את הצורך הנפשי לדעת את המחר. הרציונליזם, אשר בא לעולם במאות האחרונות, לא כיבה את התשוקה להבין את העתיד, וכך באו לעולם החזאים. החזאי, בכל תחום שהוא, אינו מתיימר לדעת את העתיד. תפקידו של החזאי הוא להעריך את שיקרה בעתיד על בסיס נתוני העבר וההווה. מקום של כבוד בין סוגי התחזיות השונות תופסת התחזית הכלכלית. למעשה מדובר בסוגים שונים של תחזיות, אשר כולם מכוונים לניסיון להעריך את הביצועים של חברה, מניה, מדינה וכדו' בטווח זמן נתון. הבעיה בתחזיות הכלכליות היא העובדה שהן אינן מתגשמות.

פרופ' עליזה ברזיס מאוניברסיטת בר אילן, אשר עמדה בעבר בראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, מספרת כי בדיקה שיטתית של התחזיות הכלכליות מעלה שיעור התגשמות קטן ביותר. "'הוול סטריט ז'ורנל', אחד העיתונים הכלכליים החשובים ביותר בעולם, מפרסם מדי שנה בסוף חודש דצמבר רשימה של התחזיות הכלכליות לקראת השנה הבאה. בדיקה של התגשמות התחזיות מגלה כי למעלה ממחציתן כלל אינן מתגשמות. הסיכוי לכך שתחזית כלכלית תתגשם הוא פחות מהטלת מטבע". עם זאת מסבירה פרופ' ברזיס, כי למרות הנתונים העגומים, לא ניתן להימנע מעריכתן של התחזיות. "כאשר מכינים לדוגמה תקציב מדינה למשך שנה, או במקרה הנוכחי שנתיים, חייבים לנסות ולהעריך מה תהיה הצמיחה, על מנת שניתן יהיה להעריך מה יהיה שיעור גביית המיסים או שיעור הכנסות הממשלה מפעילות עסקית".

את שיעור התגשמותן הנמוך של התחזיות תולה ברזיס בנתונים החיצוניים המשתנים ולא בחוסר דיוקו של מדע הכלכלה. "אנחנו מפתחים היום מודלים כלכליים מתוחכמים יותר ויותר, באמצעותם אנחנו יכולים לחזות בדיוק רב מה יהיו השלכותיו של צעד מסוים על נתונים כלכליים אחרים". כדוגמה מציינת ברזיס מצב של העלאת או הורדת מס, אשר ניתן להעריך באופן כמעט מדויק מה תהיינה השפעותיו על הצריכה. אולם, ככל שמרחיבים את תחולתה של התחזית, קשה לצפות נתונים חיצוניים שעלולים להשפיע עליה, כמו רעידת אדמה, מלחמה או התפרצות הר געש.

ברזיס איננה מתעלמת מהעובדה שכלכלה היא מדע העוסק בבני אדם, וככזה הוא איננו מדויק. "הכלכלה מתפתחת מאוד בשנים האחרונות, ומסגלת לתוכה תובנות מתחום הפסיכולוגיה הקבוצתית, המאפשרים לבנות מודלים נכונים יותר של התנהגות כלכלית. בנוסף, ישנן גם עדיין מחלוקות שלא נפתרו, זאת מכיוון שקשה לעיתים למדוד את השפעותיהם של צעדים מסוימים על כלל המשק והכלכלה". מחלוקת כזו, אשר עומדת בימים אלו למבחן, רואה ברזיס בין התנהלותה של אירופה מול המשבר הכלכלי לבין התנהלותה של ארצות הברית. בעוד ארצות הברית נוקטת בגישה מרחיבה, כזו המחייבת הגדלת הוצאות במחיר הגדלת הגירעון, נוקטת אירופה בצמצומים וקיצוצים. "מצב זה מדגים באופן בולט את מגבלות התחזית, ומהווה מקרה בוחן מעניין לפעולתן של הגישות הכלכליות השונות".

כלכלה- מבזקים

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, הניח על שולחן הממשלה את הצעת התקציב לשנים 2011-2012. תקציב המדינה יעמוד על 264.7 מיליארד שקלים בשנת 2011 ועל 271.7 מיליארד בשנת 2012. תחזית ההכנסות ממיסים לשנת 2011 עומדת על כ- 232.8 מיליארד שקלים, והצמיחה הצפויה היא 3.8 אחוז.

הסיגריות התייקרו השבוע בסכומים הנעים בין 1.5 ל-2 שקלים לחפיסה. ההתייקרות היא תוצאה של העלאות המסים, כחלק מהתקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012. באוצר מעריכים כי בימים הקרובים תתקבל החלטה על גובה העלאת המס על האלכוהול.

בחודש יוני נרשמה יציבות במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה, כך נמסר מהמוסד לביטוח לאומי. בחודש זה הוגשו למוסד 14,600 תביעות חדשות. במוסד מציינים, כי היציבות תואמת את נתוני הלמ"ס, לפיהם שיעור האבטלה במשק בחודשים מרץ ואפריל היה יציב ועמד על 6.9 אחוז מכוח העבודה.