בשבע 400: ד"ר חנה קהת כבר לא עובדת כאן

חנה קהת קיוותה שבית הדין הארצי לעבודה יגן על זכותה להחזיק גם בדעותיה הרדיקאליות וגם במשרתה כמרצה במכללת 'אורות ישראל.

יאיר שפירא , כ"ו בתמוז תש"ע

חנה קהת קיוותה שבית הדין הארצי לעבודה יגן על זכותה להחזיק גם בדעותיה הרדיקאליות וגם במשרתה כמרצה במכללת 'אורות ישראל'. בעקבות הפשרה שאליה הוביל בית הדין, היא תיאלץ לוותר על המאבק העקרוני, ותסתפק בשמירת זכויותיה המקצועיות, ובביטול סמלי של פסק הדין הלא-מחמיא שנכתב נגדה בבית הדין האזורי. ובאוניברסיטת באר שבע החופש האקדמי שמור למרצה שקורא לחרם אקדמי על האוניברסיטאות ישראל, אך לא למרצה שמחזיק בדעות לא מחמיאות על זוגיות חד-מינית.

בראשית השבוע הופיעו על מסכי המחשב של רבים מאנשי צוות מכללת 'אורות ישראל' באלקנה שני מיילים צוהלים. האחד של יו"ר הוועד המנהל של המכללה, יואל קושיצ'קי, והשני של אחת המרצות במוסד עד כה - ד"ר חנה קהת. קושיצ'קי וקהת הכריזו שניהם על ניצחון בבית הדין הארצי לעבודה - בשורה שהיתה עבור רבים מהמכותבים מבלבלת מעט, שכן השניים, קהת והנהלת המכללה, עמדו בבית הדין משני צידי המתרס.

אף אחד לא אוהב להיות מפוטר, בעיקר לא מרצים במוסדות אקדמיים. לאינטלקטואלים, לאנשי רוח וגם לסתם חסרי יוזמה אך בעלי אינטליגנציה סבירה ויכולת כתיבה טובה, הקביעות באקדמיה היא כמעט הסיכוי היחיד למשרה מכובדת, בטוחה ומשתלמת. אשר על כן, פיטורין מהאקדמיה הם בדרך כלל עילה למלחמה משפטית, שלא פעם מסתיימת בבית המשפט העליון. כך למשל, לפני שנה וחצי דחה בג"ץ בקשה לקיום דיון חוזר בגורלו של מרצה אשר פוטר מהאוניברסיטה העברית לפני למעלה מ-30 שנה, ולרגע לא ויתר על האפשרות לשוב אל משרתו שם.

פיטוריה של קהת חורגים, מכל מקום, מפרשת פיטורין רגילה, ואפילו מפרשת פיטורין סוערת של מרצה. קהת, שיסדה את ארגון הנשים 'קולך' ועמדה בעבר בראשו, פוטרה בסופו של דבר בשל השקפותיה. בין אם היה זה בשל התנכלות אישית של ראש המכללה דהיום, הרב פרופ' נריה גוטל, כטענת כתב התביעה שהגישה קהת לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ובין אם היה זה בעקבות הרשמה זעומה לקורסים שהעבירה המרצה בשל הסתייגות הסטודנטיות מדעותיה, כדבר כתב ההגנה שהגישה המכללה. ואכן, דעותיה של קהת, ממובילות הקו הפמיניסטי הקיצוני בציבור הדתי לאומי, יכולות בהחלט להיחשב כבלתי נסבלות בעיני ראשי מכללה דתית, ואפילו בעיני הסטודנטיות הלומדות בה. בכתבה עיתונאית אחת (וקהת מרבה להתראיין) אפשר היה לדלות את היבול הבא: "אני מצפה שיהיו נשים רבניות, ופוסקות הלכה ודיינות" היא הצהירה. על השאלה מה יחסה אל חובת כיסוי הראש לנשים השיבה קהת כי "אלה נושאים שחייבים לעבור לבחירה והגדרה אישית". היא קראה לבחינה מחדש של הלכות נידה, של סדרי התפילה בבתי הכנסת, ושל יחס היהדות לקשר חד-מיני.

בבית הדין תבעה קהת לקבל הגנה בשם החופש האקדמי, ובזכותו להמשיך להחזיק הן בדעותיה והן במשרתה. אלא שהרכב בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בראשות השופטת אורנית אגסי, סירב להעניק את ההגנה המבוקשת וקבע כי מרצה יכול להיות מפוטר אם הסטודנטים מאסו בתורתו וכתתו עומדת ריקה. החופש האקדמי, על פי השופטת אגסי, אינו מחייב מוסד לממן מורה נטול תלמידים. באשר לטענה של קהת כי התנכלויות מכוונות של גוטל והנהלת המכללה הם שרוקנו את כיתתה, קבעה השופטת כי "מצאנו כי כל טענותיה האישיות של התובעת כנגד פרופ' גוטל אינן מבוססות על עובדות, אלא על תחושות, מסקנות על פי השמועה וכתבות בעיתונים".

דעותיה הולכות ומתרחקות מן ההשקפה היהודית האורתודוקסית. חנה קהת מקבלת את ‘אות המתנדב’ מידי הנשיא משה קצב. צילום: ארכיון

עם הגב אל הקיר

פסק הדין החריף נגד קהת לא ריפה את ידיה. היא ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, כשהיא מסתייעת בארגוני נשים שביקשו להצטרף כצד לתיק ולהפוך אותו למשפט ציבורי על הזכות להחזיק בדעות פמיניסטיות. גם העיתונות החילונית פירגנה, על אף דברי השופטת אגסי, בכתבות אוהדות ביותר שהעניקו לערעורה רוח גבית חזקה (וכאשר 'בשבע' דיווח על הפרשה ברוח פסק דינה של השופטת, מיהרו עורכי דינה של קהת לאיים בתביעת דיבה).

כך הגיעו שני הצדדים אל בית הדין הארצי כשגבם אל הקיר. קהת מאוימת על ידי פסק דין חריף של בית הדין האזורי, שעמד להותיר אותה ללא משרתה האקדמית. מאידך, באפם של ראשי המכללה עלה ריחו של לינץ' ציבורי-תקשורתי נגדם, ששופטי בית הדין הארצי לא תמיד יכולים להישאר שווי נפש מולו. יש להניח כי גם השופטים עצמם לא ששו להכריע בכוח הזרוע במחלוקת הקשורה לחינוך הדתי. אחרי הכל, חבריהם הבכירים מבית המשפט העליון יצאו זה עתה מפרשה שכזו בשן ועין. התוצאה היתה התגייסות נמרצת של שופטת ההרכב הבכיר של בית הדין, סגנית הנשיא נילי ארד, לסיים את העניין בפשרה.

נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, פקיד מיומן ונאמן על שני הצדדים, גויס כדי לספק את הפתרון טכני. השופטת ארד עסקה במהות. התקן של קהת וזכויותיה לקביעות הועברו אל המכללה הדתית גבעת וושינגטון, ואל המכללה החילונית סמינר הקיבוצים. לפחות בשלב זה, התקן נגרע ממצבת כוח ההוראה של מכללת אורות.

קהת הבטיחה את המשך העסקתה באקדמיה ואת זכויותיה, אך נאלצה לוותר על מלחמתה העקרונית להגנה על החופש האקדמי שלה במסגרת המכללה בה לימדה. פסק הדין על דרך הפשרה בבית הדין הארצי פיצה אותה על כך בביטול, סמלי בעיקרו, של פסק דינה של השופטת אגסי, ואיתו גם הקביעות האישיות הקשות שהיו בו נגד קהת, והקביעה העקרונית כי חופש אקדמי אינו כולל את החופש ללמד כיתה ריקה.

בסיכום הפרשה אי אפשר שלא להעיר הערה קטנה אך חשובה. אמנם דעותיה של קהת, לפחות לטעמי, הולכות ומתרחקות עם השנים ממה שניתן להמשיך ולהגדיר אותו כאורתודוקסיה יהודית. יתכן בהחלט כי הביקורת החריפה עליה ועל הארגון שבראשו עמדה, כמו גם התערערות מעמדה במכללת אורות, החלו כשהציבור וראשיו חשו שהיא החלה לחצות את הקווים. אך בין אם היה זה צירוף מקרים ובין אם לאו, זה קרה באותו פרק זמן שבו קהת העמידה את עצמה בראש הנאבקים בהטרדות של דמויות רוחניות כנגד נשים. מאבקן של קהת וחברותיה העלה את התופעה אל סדר היום בציונות הדתית, ובעקבותיו החלו להתגבש מנגנונים שאפשרו את הטיפול בתופעה, ובראשם פורום 'תקנה'.

ובינתיים באוניברסיטת בן-גוריון

"אנחנו מדינה דמוקרטית בה יש חופש הבעת דעה לכל אחד, גם כאשר דעותיו לא מוצאות חן בעיני כולם. אנו תומכים בחופש הבעת הדעה ובחופש האקדמי, שהיא נשמת אפה של כל אוניברסיטה". כך צוטט רקטור אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' גימי ויינבלט, כשבחר שלא לפעול לפיטוריו של ניב גורדון, מרצה באוניברסיטה הפועל בעולם להחרמת מדינת ישראל בכלל ולהחרמת האוניברסיטאות הישראליות בפרט, ובתוכן גם האוניברסיטה בה הוא מלמד.

עמדתו הלא מתפשרת של פרופ' ויינבלט בזכות החופש האקדמי לא עמדה למרצה אחר באוניברסיטה שלו. ד"ר ירוחם לויט, מרצה ותיק תושב קרית ארבע, פוטר מהאוניברסיטה לאחר שבדיון שנערך בכתתו צידד בעמדתה של סטודנטית שטענה כי זוגיות חד-מינית פוגעת בילדים הגדלים בצילה.

'הפורום המשפטי' פנה השבוע לאוניברסיטה ודרש להשיב את  ד"ר לויט למשרתו. אחרת, כך אומרים שם, יאלץ פרופסור ויינבלט להסביר בבית המשפט את הגדרתו המדויקת לחופש אקדמי.