בשבע 400: שאלת השבוע- מאמץ ישראלי, עקשנות אמריקנית

במלאת 9000 יום למאסרו - האם ישראל עושה כל שביכולתה למען שחרורו של יונתן פולארד?

פרופ' איתן גלבוע אוניברסיטת בר אילן , כ"ו בתמוז תש"ע

המקרה של פולארד מתאפיין בכך שככל שהעניין הפך רשמי יותר והממשלה נכנסה יותר ויותר לעובי הקורה כדי לשחרר אותו – דווקא אז התעצמה העקשנות האמריקנית. ככל שישראל עשתה ממנו סמל גדול יותר, האמריקנים התעקשו. עד כדי כך שאפילו בוש הבן, שהיה ידיד גדול של ישראל, לא שחרר אותו.

איני מבין את העקשנות הזו, וחוסר הרצון לשחרר את פולארד והעונש שהוא קיבל אינם מידתיים. בארה"ב היו מרגלים של מדינות אחרות, אבל בעידן המודרני כמעט שאין תקדימים לעונש כה חמור כמו שהוטל על פולארד.

כשנערך המשפט שלו העביר שר ההגנה האמריקני מסר לשופט ולפיו זוהי פרשת הריגול החמורה ביותר בארה"ב, פרשה שהביאה להריגתם של סוכני ריגול ברוסיה. הוא לא הביא לכך הוכחות, ולימים התברר שזה היה שקר גמור.

בוועידת וואי הבטיח קלינטון לנתניהו לשחרר את פולארד, אבל בסוף חזר בו כי טען שבסוכנות הביון האמריקנית יש התנגדות רבה לשחרור ושהמהלך יפגע במורל. אולי לולי ההבטחה לשחרר את פולארד לא היה נתניהו חותם על הסכם וואי שבו שוחררו אסירים פלשתינים רבים.

האם ישראל עושה כל שביכולתה לשחרר את פולארד? על אף הביקורת של משפחתו של פולארד, אני מאמין שכן. נעשו מאמצים לא קטנים מצד הממשלות השונות והם נתקלו בקיר, כפשוטו. לצערנו, קהילת הביון האמריקנית משתמשת בשקרים ולפיהם הנזק שהוא גרם חמור כל כך שזהו העונש המתאים. ולהערכתי, במצב הנוכחי אין לישראל יותר מדי מה לעשות, אלא להמתין כ-3 שנים, עד שיגיע הזמן שניתן יהיה לקצוב את ענשו, ואולי אז הוא ישוחרר.