בשבע 401: שו"ת הסברה

האם ההתנחלות בלבבות היא האמצעי היחיד להבטחת עתיד ההתיישבות? איזו הסברה עדיפה, ביטחונית או ערכית?

עמנואל שילה , ד' באב תש"ע

האם נכון שהדרך היחידה למנוע את הגירוש הבא היא הסברה?

המאמץ להבטיח את עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון לא יכול להתבסס על אמצעי אחד. מצד אחד, יש יותר מדרך אחת שעשויה להועיל. מצד שני, ספק אם יש אמצעי אחד שיכול להועיל בפני עצמו. לכן יש לפעול במקביל במגוון דרכים, שהסברה היא אחת החשובות מביניהן. לא פחות, אבל גם לא יותר.

מה עוד יש לעשות חוץ מהסברה?

החלטות מדיניות מתקבלות במערכת הפוליטית. לכן חשוב מאוד לצבור כוח פוליטי בעת מערכת בחירות ולעשות בו שימוש נכון במהלך הקדנציה.

חשוב מאוד להגדיל משמעותית את מספר התושבים ביו"ש, ובמיוחד ביישובים מרוחקים שלגביהם איום העקירה מוחשי יותר. אילו היו עוד 300 אלף מתנחלים בעומק השטח, העובדות היו מדברות בעד עצמן ולא היינו זקוקים לשום הסברה.

בתחום החקיקה, יש לחתור להעברתם של חוקים שיקשו מבחינה משפטית ופוליטית על תכניות עקירה עתידיות - למשל החלת החוק הישראלי על התושבים והיישובים הישראלים ביו"ש, או קבלת חוק המחייב משאל עם לפני עקירת יישובים.

בית המשפט העליון יכול להיות גורם מקדם או מעכב של החלטות עקירה. יש לעמול ולהשפיע על הרכבו, על תחומי סמכותו ועל עמדותיהם של שופטיו.

גם לעמדת הצבא עשוי להיות משקל משמעותי בהחלטות מדיניות מסוג זה, ולכן חשוב לשקוד על דמותו האידיאולוגית והערכית של צה"ל. חלק מהעניין הוא המאבק המוסרי נגד שיתופם של חיילי צה"ל בפעולות גירוש והריסה.

לעמדת התקשורת יש השפעה מרכזית על עמדת הממשלה, הכנסת, בכירי מערכת הביטחון, בית המשפט ודעת הקהל. לכן חשוב להיאבק על דמותה של התקשורת הישראלית.
את שיטת שיחת השכנוע הישירה יש להפעיל בעיקר מול מקבלי החלטות כגון ח“כים ושרים ויועציהם, וכן מול אלה שלעמדתם האישית יש השפעה על ציבור רחב

רבים מהרעיונות המעצבים את תודעת הציבור ותודעת מקבלי ההחלטות מקורם באקדמיה. אל מול השליטה הכמעט מוחלטת של בעלי עמדות קוסמופוליטיות, חילוניות, ליברליות ופוסט-ציוניות, יש לעמול על חיזוק הרוח היהודית והלאומית באקדמיה. מחקר שנערך מתוך גישה נכונה יכול לעיתים לחולל מהפכה תפישתית. כך למשל, הטיעון הדמוגרפי של השמאל, שהפיל חללים רבים בליכוד ובסביבתו האידיאולוגית, ספג מהלומה הסברתית בזכות המחקר הדמוגרפי של יורם אטינגר וצוות החוקרים שעמו.

כל אלה הם רק חלק מאפיקי הפעולה בתחום המעשי, ובלי להתייחס כלל לפעולות נדרשות בתחום הרוחני. אפשר להוסיף שיש קשר ברור בין הנטייה למסור חלקי ארץ ישראל לבין ניתוק וניכור מרוח היהדות, ולכן גם עיסוק במלאכת הקודש של החזרה בתשובה תורם בעקיפין למניעת הגירוש הבא.

באיזה אופן עוסקים בהסברה?

קודם כל צריך להגדיר את קהל היעד. אם מבקשים להעביר מסר לכל עם ישראל, הדרך העיקרית לכך בתקופתנו הם כלי תקשורת ההמונים, שדרכם עובר המסר למאות אלפי בני אדם. כאשר התקשורת אוהדת את עניינך, היא מתגייסת מעצמה להעביר את המסר שלך. כך למשל, מארגני הצעדה למען גלעד שליט זכו לאחרונה לשיתוף פעולה תקשורתי נלהב, ולכן כמעט לא נזקקו להעביר את המסרים שלהם באמצעות פרסום, שעולה כסף רב. אך גם הם נדרשו לעבודת הכנה רבה ומקצועית כדי להפיק את המקסימום מנכונות התקשורת לשתף עמם פעולה.

ומה עושים כשהתקשורת לא איתנו?

כאשר המסר שאתה מבקש להעביר נתקל בעוינות תקשורתית, אתה יכול להפיץ את מסריך באמצעות פרסום בתשלום. אפשר גם להתאמץ ולהשיג בכל זאת חשיפה תקשורתית חיובית בדרכים שונות, המוכרות למומחים לתקשורת. בשנים האחרונות יש התפתחות משמעותית של הבנת תחום הדוברות ויחסי ציבור בקרב אנשים מ'כוחותינו' העוסקים בכך. מאמץ משמעותי צריך להיות מוקדש להקמת כלי תקשורת ברוחנו הפונים לציבור הכללי, ולטיפוחם של כוחות מקצועיים הקרובים לנו ברוחם בתוך כלי התקשורת החזקים והנפוצים.

האם נכון שהסברה 'פנים אל פנים' היא דרך ההסברה הטובה ביותר?

יש לא מעט יתרונות להשפעה והעברת מסרים באמצעות שיחה ישירה ומגע אישי. החיסרון העיקרי והקריטי הוא מספרם הזעום של הנחשפים למסר המועבר בדרך זו ומושפעים ממנו. חיסרון נוסף הוא העדר המשכיות. הרי אי אפשר לדפוק על כל דלת פעמיים בשבוע. למעשה, הסברה 'פנים אל פנים' היא שיטה די בזבזנית להגעה אל קהל רחב. היא מבוססת על מאמץ נרחב של אלפי אנשים, הנדרשים להקדיש שעות ארוכות מזמנם. זו הסיבה העיקרית לכך שהסברה בשיטה זו מצליחה רק בזמנים שבהם שוררת תחושה של שעת חירום. בעת משאל מתפקדי הליכוד על 'תכנית ההתנתקות', כאשר היה צורך להשפיע על עשרות אלפי מצביעים להצביע נגד התכנית, הצליחה התגייסות של אלפי מסבירים להשיג תוצאה יפה. הניסיון להשפיע לאחר מכן באותה דרך על עמדתם של מיליוני אזרחי ישראל ביחס ל'תכנית ההתנתקות' לא עלה יפה.

את שיטת שיחת השכנוע הישירה יש להפעיל בעיקר מול מקבלי החלטות כגון ח"כים ושרים ויועציהם, וכן מול אלה שלעמדתם האישית יש השפעה על ציבור רחב, כגון אנשי תקשורת ומעצבי דעת קהל. את עבודת ההשפעה הישירה על אותם אישים יש להפקיד בידי מיטב המסבירים והמשפיעים מבין אנשינו.

האם נכון שההסברה צריכה להישען בעיקר על ערכים חיוביים של הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, ולא על הפחדות ביטחוניות?

יש הרבה דרכים להסברה ואין טעם לשלול אף אחת מהן. אדרבה, נכון וראוי להשתמש בכל טיעון, בתנאי שהוא אמיתי ומתקבל. כשם שאין פרצופיהם של בני אדם שווים, כך גם שונים זה מזה הטיעונים העשויים להתקבל על דעתו של כל אחד.

צריך לזכור שהתפישה האמונית של הקשר בין העם לארצו מבוססת על התורה, ולא תמיד ניתן להנחיל אותה לחילוני שאינו מאמין בקדושת התורה. לגבי הטיעון הביטחוני, הוא משכנע יותר כאשר משמיע אותו מומחה לביטחון שהוא חף משיקולים אידיאולוגיים.

חשוב להבדיל בין הסברה שנועדה לעצב תודעה לטווח ארוך, שבה יש לעסוק כל העת, לבין 'קמפיין' שנועד להשיג מטרה ספציפית בזמן ספציפי - למשל לשכנע את ממשלת נתניהו לא להאריך את הקפאת הבנייה.

האם נכון שמבחינה אמונית יש לשכנע את העם רק בדרכי הסברה ולא בדרכי כפייה?

איני יודע. יש המבקשים להוכיח מפרשת המרגלים שבעניין ארץ ישראל הקב"ה מקבל את עמדת הרוב גם כשהוא חוטא. ולכן נאלצו גם יהושע וכלב הצדיקים להישאר עוד ארבעים שנה במדבר, למרות שעמדת המיעוט שלהם גרסה "עלה נעלה ויכול נוכל". אבל יש גם מקור פחות מפורסם, המובא בשני מקומות בפירוש רש"י לתורה (במדבר כ"ו י"ג, דברים י' ו'), ובו מספרים חז"ל כיצד בני לוי כפו בחרבם על עם ישראל להמשיך בדרכו לארץ ישראל, לאחר שביקשו ישראל לחזור מצרימה בעקבות מות אהרון והסתלקות ההגנה של ענני הכבוד.

למעשה, בדורנו מקובלת הדעה שאין לנקוט באמצעי כפייה כדי לגרום לחילונים לקיים מצווה - גם לא מצוות יישוב ארץ ישראל. אלא שבנוגע לעקירת יישובים לא ברור כלל מיהו הגורם הכופה. יותר הגיוני לחשוב כי מי שמבקש לעקור יישובים פורחים ומשגשגים ולחייב את תושביהם לעזוב את ביתם ואת מפעלם, הוא זה שמפעיל כפייה ולא להיפך.

אני לא מומחה לתקשורת ואין לי משאבים לממן פרסום. יש משהו שאני יכול לעשות?

אדם פרטי לא יכול להרים קמפיין, אך לעיתים יש באפשרותו לסייע. כאשר גוף רציני שמבין עניין מוציא סטיקר, אל תשכח להדביק אותו על רכבך. הצטרף ליוזמות (רציניות!) של משלוח פקסים ומסרונים לאישי ציבור לקראת הצבעות על נושאים חשובים.

בשנים האחרונות נפתחה אפשרות להפצת מסרים עוקפת-תקשורת באמצעות האינטרנט. אם אתה גולש מיומן, הצטרף למיזם 'ישראל שלי' של מועצת יש"ע. לחילופין, פתח חשבון משלך ברשת חברתית או הכן לך רשימה של מאות מכותבי דואר אלקטרוני והפנה אותם אל חומרי הסברה שנראים לך משכנעים. הגב ב'טוקבקים' רהוטים וענייניים על ידיעות ומאמרים באינטרנט.

כלי התקשורת 'משלנו' הם חממה לאיסוף אינפורמציה, גיבוש רעיונות וטיפוח כוח אדם מיומן שתורם להפצת עמדתנו. כצרכן תקשורת, אתה יכול לחזק כלי תקשורת 'משלנו' על ידי צריכתם ופרסום בהם. אם נפל לידיך 'סקופ' של אינפורמציה בלעדית או צילום בלעדי, העבר אותו לכלי תקשורת 'משלנו'. הימנע ככל האפשר מחיזוקם של כלי תקשורת עוינים באמצעות צריכה, פרסום ואספקת מידע.

גם אם אינך יכול להועיל, השתדל לפחות לא להזיק. היזהר מלשחק לידיהם של משמיצי ההתיישבות באמצעות התבטאויות תקשורתיות מיותרות ולא חכמות שמסייעות להשחיר את פנינו.