בשבע 401: על דעת עצמי

ההודעה על פטירתו של הרב יהודה עמיטל תפסה אותי, באופן מקרי לחלוטין, בזמן קריאת הביוגרפיה המצוינת עליו – הספר 'באמונתו'...

אבי סגל , ד' באב תש"ע

רב מימדים

ההודעה על פטירתו של הרב יהודה עמיטל תפסה אותי, באופן מקרי לחלוטין, בזמן קריאת הביוגרפיה המצוינת עליו – הספר 'באמונתו' של אלישיב רייכנר שראה אור לפני כשנתיים. ראוי לכל אדם לקרוא את הספר הזה, לא רק כדי ללמוד על גודל האובדן, אלא גם כדי להפנים ולספוג מעט מאישיותו המיוחדת והמורכבת של הרב, שאך מעט ממנה זכיתי להכיר כתלמידו הממש לא מובהק בישיבת ההסדר הר-עציון.

בציבור הרחב ידוע הרב עמיטל ז"ל בעיקר כמייסד מפלגת שמאל-מרכז דתי וכשר לענייני קירוב לבבות או משהו בממשלת פרס השנייה. למרבה המזל, אחדים מבוגרי ישיבתו השתלבו בעולם התקשורת, וכך יכול גם הציבור שמחוץ לעולם הישיבות לקרוא על חייו המרכזיים יותר של הרב כאיש תורה וחינוך מהמעלה הראשונה, ועל הדרך האישית שעשה מתקופת השואה לימי התקומה.

גם אני, כתלמיד שאינו מרבה להתקרב לרבנים או לצטט מפסוקיהם, לא יכולתי שלא להתפעל מאישיותו ומדרכו החינוכית של הרב עמיטל, ומשותפותו רבת השנים עם מחנך דגול אחר, הרב אהרן ליכטנשטיין. הדרך שבה הנהיגו יחד את הישיבה, בהרמוניה בלתי נתפשת ותוך מתן כבוד ובמה לדעות שונות בקרב מורים ותלמידים, חייבת להילמד בכל ארגון בעולם כקורס בסיס. אבל יותר מכל יחסר לי אופיו האנושי של הרב עמיטל, שאמנם הוביל אותו אל הרפתקה פוליטית לא מאוד מוצלחת וכמעט בלי חיילים, אבל גם הציב מאחוריו חיילים רבים ונאמנים בעולם שבו תרם יותר מכל.

 

מיומנו של רוצח

א. ערב שבת קודש, נוהג יהודי במכוניתו באחד הכבישים שבכניסה הצפונית לעיר בשרון. המקום מבודד והנסיעה שקטה: מעט בתים מסביב, מעט רמזורים, ושום מכונית לא נראית באופק, מלפנים או מאחור. איזה כיף לנסוע בצהרי יום ו': רק אני, המוזיקה, המכונית, והשוטר הזה עם הממל"ז. אוי, לא.

ב. וכך, אחרי 21 שנות נהיגה, אני מקבל דו"ח מהירות ראשון בחיי, ועוד על מהירות גבוהה במיוחד – 81 קמ"ש בתוך העיר. המשמעות: בעוד שישה חודשים עומד כבודכם להפוך לנאשם בבית משפט. מזל שהכביש עדיין ריק ממכוניות ואין שום נהג שיהיה עד לפדיחה. הסבריו של השוטר מתערבבים בראשי עם קולו המדומיין של אברי גלעד: "לנסוע ב-31 קמ"ש מעל המותר – זה רצח".

ג. רשיון הנהיגה שלי מוחרם, ואני מקבל זימון לשימוע בפני קצין כדי לבקש אותו בחזרה. כעבור יומיים, עשר דקות לפני הזמן שנקבע לשימוע, אני מגיע לתחנת המשטרה ומוצא עוד מניין אנשים עם אותו זימון בדיוק. יש ביניהם גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, אנשים מהיישוב וכאלה המכירים את התחנה טוב מדי. כמו כן, ואנסה לומר זאת בלי להישמע גזען: רוב הנוכחים הם כנראה אנשים מאוד משכילים. אחרת, איך נסביר את העובדה שיותר ממחציתם דוברי ערבית רהוטה?

ד. קצין התנועה נראה אדם הגיוני ושקול, ונראה כי הוא אפילו מתעניין בתחום עיסוקי העיתונאי. הוא שואל אם אני מודה באשמה, וכאן אני מתחיל להיזהר. "כרגע אני לא מתווכח עם מד הלייזר", אני מתפלסף, "לא הסתכלתי במד המהירות, אבל אני לא יודע אם הבדיקה אמינה או לא, מצטער". הוא רושם מספר דברים ואחר כך מושיט לי את הטופס המלא לחתימה. על הדף מופיע ציטוט שלי במילים המדויקות הבאות: "אני מצטער. אני לא מתווכח. לא שמתי לב למד מהירות. אני עיתונאי". אני חותם. בשלב הזה הייתי חותם גם על הודאה ברצח רבין. העיקר שיחזיר כבר את הרישיון ושאוכל לצאת מכאן.

ה. הנה כך מצליחה משטרת ישראל לבער את נגע תאונות הדרכים למשך יומיים. ועדיין, אם אתם יוצאים אל הכביש במחצית השנה הקרובה – היזהרו שם בחוץ, כי נהג מסוכן אחד לפחות עדיין מסתובב בשטח, ורשיון הנהיגה בכיסו.

 

הלאומיות החדשה

העיתונאי גיא מרוז הודיע השבוע כי הוא מתכוון לרוץ לכנסת בבחירות הקרובות. "בעיניי, התנועה הכי מעניינת בשטח היא 'השמאל הלאומי'", כתב מרוז בבלוג שלו באתר nrg, "אמרתי להם שאם הם ירוצו בבחירות הקרובות אני אשמח לרוץ איתם". כן, גם אני חשבתי שזהו סוג משונה של סאטירה, בערך כמו לקרוע את דגל ישראל בתוכנית טלוויזיה, אבל נראה כי הדברים נכתבו ברצינות.

הנה שתי תזכורות מייצגות ממשנתו של השמאלן הלאומי החדש: "יש עכשיו את הפרסומת הזו... מראים לנו איך כבשנו את ירושלים, את אילת, ועוד כל מיני דברים שמזכירים לי שוב למה אני שונא את המדינה שלי..." (זמן ת"א, 13.5.2005). וגם: "אני אכן מתעב את הצבא ואת השימוש שהמדינה המושחתת שלנו עושה בו, אבל לא הייתי מספיק חזק ואסרטיבי ולא חינכתי את הבן שלי לסרבנות. הבהרתי לו בכל צורה שלהיות קרבי היום זה סוג של עברה בינלאומית... אם הייתי מספיק חזק ועקשן הייתי עושה הכל כדי שהוא לא ישרת בצבא, אלא יתנדב שלוש שנים במקום יותר מועיל" (זמן ת"א, 20.8.2004).

יפה להם, לאלדד יניב ושמואל הספרי, שמצאו כוכב בסדר גודל כזה לתנועה המקרטעת שלהם. מעניין רק אם הטקסטים המכוננים של מרוז יצורפו לחוברת המיוחצנת של 'השמאל הלאומי', והאם הדגלון שיצורף אליה ביום העצמאות הבא יהיה שלם או קרוע.

אין הנחות לעיתונאים. משטרת ישראל בפעולה
בעשרה מאמרות

מה אומר ומה אדבר: כבר מזמן לא קיבלתי מחבריי כל כך הרבה דרישות שלום כמו בשבוע האחרון. איש לא שכח להתקשר ולהזכיר בהנאה את כל נבואות המונדיאל הכושלות שלי. טוב, זה באמת היה מביך, אפילו מכמיר לב. כמו התמוטטות של מגדל קלפים בסלואו-מושן, כך קרסו ניחושיי בזה אחר זה בקצב של תשעים דקות לניחוש. מאה אחוזי כישלון היו לי, גבירותיי ורבותיי. כמו פול התמנון – רק הפוך.

ומכיוון שצריך כישרון מיוחד כדי לטעות כך, וחבל לבזבז את כולו על מונדיאל, לפניכם עשר נבואות נוספות שלי על העתיד הנורא העומד להתרחש בעולמנו, בתקווה שמגע הקסם ההפוך שלי עדיין עובד:

1. הפועל ת"א תזכה העונה בדאבל שני ברציפות. לעומתה, מכבי ת"א תרד ליגה משער בזמן פציעות.

2. הממשלה תחליט על פינוי נוסף של התנחלויות, והמפונים החדשים יצטרפו למפונים הישנים בציפייה נכזבת לבתי קבע.

3. היסטוריה תירשם בטקס האוסקר, כאשר סרט ישראלי יזכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר. מדובר בהמשכו של הסרט 'ואלס עם באשיר', שיופץ תחת השם המקורי 'ריקוד המקפלות עם אמין', והוא יעסוק לשם שינוי בעוולות הכיבוש.

4. טקס החתימה על האיחוד בין מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי יידחה בינתיים, לפחות עד שיימצאו שבעה חדרים נפרדים כדי להושיב בהם את שבעת הח"כים ברגע הטקס.

5. הבחירות לכנסת יוקדמו, ומפלגתו החדשה של יאיר לפיד תעבור את אחוז החסימה.

6. הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ יצטרף בסופו של דבר לליכוד. בעבודה לא יישארו חייבים ובתגובה ימהרו לצרף אליהם את כרמי גילון.

7. גל של תגובות נזעמות יציף את מערכת בשבע בעקבות הורדתה של הפינה 'יודע את מקומי' במדור זה. בשלב מסוים, יישבר בעל המדור ויחזיר את הפינה, אך כעבור שבועיים יתמוטט ויאושפז בגהה במצב קשה. לאחר שישוחרר מבית החולים, יגלה כי מקומו בעיתון נתפס על ידי יפעת ארליך שפרשה לאחרונה מ'מועצת החכמים' הטלוויזיונית.

8. אחרי שנים רבות של חיפושים, ימצא לבסוף רזי ברקאי את האחראי על האינטרנט. בפגישה היסטורית בין השניים, ישכנע אותו ברקאי לסגור לאלתר את אתר הסאטירה הימנית לאטמה.

9. ח"כ חנין זועבי תמצא חתן, אירוע שיוביל לסגירתם המיידית של לפחות שלושה מדורים סאטיריים.

10. המשיח ימשיך להתמהמה גם בתקופה הקרובה.