בשבע 401: אל תשליכנו

"אדם זקן, מה יש לו בחייו", שאל המשורר דוד אבידן, אשר היטיב לבטא את תחושת חוסר האונים שמביאה עמה תקופת הזקנה...

שלמה פיוטרקובסקי , ד' באב תש"ע

"אדם זקן, מה יש לו בחייו", שאל המשורר דוד אבידן, אשר היטיב לבטא את תחושת חוסר האונים שמביאה עמה תקופת הזקנה. אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בחוסר האונים הזה הוא אי היכולת להתפרנס והתלות בכספים שנצברו במשך תקופת העבודה. עם זאת, רבים מאיתנו סבורים כי מי שעובד ומבצע את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים, יכול ללכת לישון רגוע, ולהניח כי כלכלתו לעת זקנה מובטחת. תחושה זו היא אחת הסכנות הגדולות ביותר לעתיד הכלכלי שלנו, כפי שמסביר זאת ד"ר שלמה חזן, מומחה למערכות פנסיוניות והסדרי פרישה. לדברי ד"ר חזן, ישנם גורמים רבים אשר יכולים להשפיע על גובה הגמלה החודשית אותה נקבל לעת פרישה, ואשר על חלקם אנו יכולים להשפיע ועל חלקם האחר אין לנו כל שליטה. ד"ר חזן מוסיף כי גם התנהלותו התזזיתית של משרד האוצר, באגף המפקח על שוק ההון, תורמת לא מעט לאי הוודאות. התנהלות זו יוצרת מצב בו מדי תקופה קצרה משתנים פרמטרים משמעותיים ביותר בכל הנוגע לתנאי הפנסיה שלנו, דבר המחייב התאמות ושינויים, להם מרבית האזרחים אינם ערוכים.

לדעת חזן, התנהלות האוצר איננה נובעת מטיפשות או מרוע, אלא משילוב של שני גורמים עיקריים. הראשון הוא הגידול המתמיד בתקופת החיים לקראתה אנו חוסכים, במקביל לצמצום התקופה בה אנו עובדים. "אנחנו היום עומדים במצב בו תוך עשרים עד שלושים שנה יהיו אלפי אנשים אשר יגיעו לגיל מאה. התפתחותה של הרפואה המודרנית האריכה את תוחלת החיים באופן ניכר, אשר הופך את כל טבלאות החישוב שהיו מוכרות לנו עד כה לבלתי רלוונטיות. מצד שני, למרות מאמצי הממשלה, תוחלת תקופת העבודה של מרבית העובדים במשק דווקא מתקצרת ולא מתארכת. בתחומי ההיי-טק לדוגמה, עובדים בגיל 45-50 כבר מוצאים את עצמם מחוץ לשוק, ומתקשים למצוא עבודה ברמה ובשכר להם הורגלו". הגורם השני לדעת ד"ר חזן הוא גילם הצעיר באופן יחסי של הפקידים באוצר, אשר גורם להם לפעול באופן תזזיתי בנושאים שבהם ישנו צורך בפעולה הרבה יותר איטית ומחושבת, זאת על מנת למנוע נזקים לגמלאים תוך כדי תהליך הניסוי והתעייה הטבעי, הקורה לנוכח השינויים שהזכרנו בשוק העבודה.

במקביל לביקורת שמותח חזן על התנהלות הממשלה, הוא מביע תמיהה על התנהלותם של מרבית העובדים, אשר כמעט אינם משקיעים זמן ומחשבה בבדיקת מצבם בנושא זה. "אדם בודק את רכבו פעם בחצי שנה, מדווא שהכל בסדר ושום דבר לא מסכן את שלומו, אולם מזניח לחלוטין את הדאגה לעתידו. כיום יכול החוסך לפנסיה לדאוג לשיפור מצבו כבר מתחילת תקופת העבודה, זאת באמצעות שינוי מסלולי החיסכון למסלולים בעלי סיכון גבוה יותר בשנים הראשונות ומסלולים בסיכון נמוך בשנים שלקראת הפרישה ובדיקה של הכיסויים הביטוחיים והתאמתם למצבו האישי (כגון ביטול מרכיב ביטוח השארים לרווק). חשוב וכדאי לבצע בדיקה מקיפה של מצב הזכויות הפנסיוניות אחת לשנתיים שלוש, זאת על מנת לוודא שזכויותיכם נשמרות באופן המיטבי".

 

קשר בין ביצועים לשכר? לא בטוח

טענות רבות, שונות ומשונות, עולות בחודשים האחרונים בוויכוח המתלהט על הגבלת שכר הבכירים. בין השאר טוענים מתנגדי ההגבלות למיניהן, כי בעלי המניות נהנים מהשכר הגבוה המשולם למנהלים, מכיוון שזה מתמרץ אותם לפעול ביתר נמרצות לטובת החברה אותה הם מנהלים. פרופ' יוסי יסעור מהמרכז האקדמי רופין מסביר כי מחקרים שנעשו בעבר שוללים את הקשר בין גובה השכר לביצועיו של העובד. "נכון הדבר שבעבודות פיזיות פשוטות, כמו לדוגמה העברת לבנים ממקום למקום, העלאת השכר להעברת כל לבנה תעלה את תפוקת העובד, אולם בעבודות הדורשות מחשבה ושיקול דעת התברר, כי לעיתים קרובות העלאת השכר לא רק שאינה תורמת לפריון אלא אף פוגעת בו, זאת עקב הלחץ שהשכר הגבוה יותר יוצר על העובד".

יסעור שולל גם את הטענה העומדת בבסיסה של שיטת הבונוסים, אשר מתגמלת את המנהלים על הצלחתם. "שיטת הבונוסים מתאימה לכורי פחם במאה ה-19. מנהלים לא פועלים טוב יותר משום שבחשבון הבנק שלהם יש בסוף החודש מאתיים אלף שקל ולא מאה אלף. הדבר היחיד שקורה בעקבות הבונוסים זה שחסכונותיהם של המנהלים, וממילא הירושה אותה הם מותירים לילדיהם, גדלים". בעייתיות נוספת בשיטת הבונוסים רואה יסעור בשאלת מדידת ההצלחה או הכישלון, "קשה מאוד לדעת מתי מנהל הצליח או נכשל, עד כמה רווחי החברה בראשה הוא עומד הם תוצאה של המצב הכלכלי ועד כמה הם תוצאה של הניהול המוצלח שלו. גם הפסדים אינם בהכרח מעידים על כישלון הניהול, ודאי בתקופת משבר כמו זו שחווינו לאחרונה, ועל כן תגמול בשיטת הבונוסים למהלים בכירים עלול ליצור עיוותים משמעותיים מאוד".

יסעור מספר על מחקר מעניין שנערך בארצות הברית בקרב עורכי דין, ואשר נותן הסבר לתופעת העלייה האסטרונומית של משכורות הבכירים בישראל. "לקחו קבוצה של עורכי דין אמריקניים וביקשו מהם לייצג מעוטי יכולת תמורת שכר טרחה נמוך, אחוז ההיענות היה קטן מאוד. לאחר מכן ביקשו מקבוצה דומה של עורכי דין לייצג את מעוטי היכולת בחינם, אחוז ההיענות עלה פלאים. המסקנה ממחקר זה הוא שאנשים מפחדים לצאת פראיירים, אולם לא הכסף הוא המניע אותם לעבוד".

לדברי פרופ' יסעור, דווקא ההוראה לפרסם את שכר הבכירים, אשר מטרתה היתה להגדיל את השקיפות ועל ידי כך לבלום מעט את הזינוק בשכר, היא זו שגרמה לעליית השכר הגדולה כל כך בשנים האחרונות, "אף מנהל לא מוכן להיות פראייר ולהרגיש שמישהו אחר מקבל תמורת אותה עבודה שכר גדול יותר משלו. אין בין זה ובין ביצועיו של המנהל דבר וחצי דבר. העובדה היא שאנשים לא פחות מוכשרים מוכנים לעבוד הרבה יותר קשה תמורת שכר נמוך בהרבה. שכרו של נשיא ארצות הברית למשל, נמוך הרבה יותר משכרו של מנהל בנק בישראל".

אסור להזניח את בדיקת תוכניות הפנסיה צילום אילוסטרציה: פלאש 90'

 

פרשנות: האם המשכנתא שלנו תתייקר? / מאיר וידר

 ההוראות החדשות של בנק ישראל לנוטלי משכנתא של מעל ל-60% נכנסו לתוקף. כיצד זה ישפיע על המשכנתא שלנו?ההגבלה אשר הוטלה על ידי בנק ישראל על הבנקים למשכנתאות, נכנסת לתוקף החל ב-1 ביולי. כך עולה מהנחיה אשר שלח בנק ישראל בנוגע לסיכונים של שוק המשכנתאות בישראל.

בעקבות ההנחיות החדשות, הבנקים נדרשים לבחון את ניהול הסיכונים במשכנתאות לצורך דיור וליצור הפרשה נוספת בגין הלוואות לדיור שניתנו בשיעור מימון של מעל ל-60 אחוז.

ההנחיות קובעות כי תאגיד בנקאי יבחן את הצורך בהגדלת ההפרשות לחובות מסופקים בגין הגידול בסיכון בהלוואות לדיור, ויחזיק הפרשה נוספת שלא תפחת משיעור של 0.75 אחוז בגין יתרות ההלוואות לדיור אשר ניתנו החל מיום 1.4.10 ואשר שיעור המימון בהם במועד העמדת האשראי (היחס שבין החוב לבין שווי הנכס ששועבד) גבוה מ-60 אחוז. הדרישה להפרשה נוספת כאמור תחול מהדוחות הכספיים של הרבעון השני ואילך.

איך זה משפיע על המשכנתא שאני רוצה לקחת?

ההנחיות החדשות של בנק ישראל העלו את הריביות על משכנתאות של למעלה מ-60 אחוז מערך הנכס. הריביות על המשכנתאות עלו בכחצי אחוז על המימון אשר עובר את ה-60 אחוז. הזוגות הצעירים ישלמו כיום משכנתא יותר גבוהה מאשר הם שילמו עד היום ולעיתים, יצטרכו להוסיף הון עצמי גבוה יותר על מנת לא לשלם ריביות גבוהות על המשכנתא.

מה לגבי משכנתא הנמוכה מ-60 אחוז משווי הנכס?

מי שיש בכיסו לפחות 40 אחוז משווי הנכס לא ייפגע ויקבל משכנתא בתנאים טובים.

מה המשמעות עבור מי שנמצאים בתהליך רכישה?

אישור עקרוני לקבלת משכנתא אשר ניתן ללווה תקף ל-12 יום, ומעבר לכך הבנק יכול לשנות את התנאים אשר אישר. כדאי לפנות לבנק בהקדם ולהסדיר את הנושא, על מנת שלא תהיה אי ודאות במימון העסקה ובמימון אשר הבנק אישר.

האם ההוראה החדשה תוריד את מחירי הדיור ותוריד את הביקוש?

בעקבות הביקושים הגוברים בשוק הנדל"ן, בנק ישראל מנסה בכל דרך אפשרית להוריד את השוק על ידי העלאת ריבית, על מנת שלא תיווצר מצב של בועת נדל"ן בישראל. ההוראה החדשה נועדה להוריד את הביקוש לדירות, בעקבות כך את מחיריהן, ובנוסף להקטין את הסיכון של המערכת הבנקאית.

כיצד ישפיע השינוי על בעלי משכנתאות קיימות?

המהלך לא ישפיע על אלו שכבר לקחו משכנתא אלא רק על לווים אשר מעוניינים למחזר את המשכנתא הקיימת שלהם ושיעור המימון שלהם עולה על 60 אחוז.

אז מי כן יפגע מההוראה החדשה?

ייפגעו זוגות צעירים אשר יש בידם רק 30 אחוז משווי הנכס ונדרשת להם משכנתא של 70 אחוז. כמו כן, רוכשי דירות לצורך השקעה גם הם ייפגעו מהתקנות החדשות אשר יורידו את אחוז התשואה השנתית המתקבלת מהנכס.

הכותב הוא מנכ"ל וידר משכנתאות