בשבע 402: על סדר היום

"המחלוקת בנוגע לסיום ההקפאה עלולה להביא לבחירות", כך אומר ל"בשבע" יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין מהליכוד.

רוני ארזי , י"א באב תש"ע

כנס הקיץ של המושב השני בכנסת ה-18 ננעל היום (ה'). במהלך שלושת החודשים שעברו מאז נפתח הכנס, הצליח בית הנבחרים הישראלי לספק לא מעט כותרות בעניינים מדיניים, פוליטיים, חברתיים וביטחוניים. אך הסוגיה המרכזית, כך נראה, נוגעת דווקא לעתיד המשכן. זאת לאור העובדה שזמן קצר לפני תום פגרת הקיץ, אמורה להסתיים הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, כפי שהתחייבו כל חברי פורום השביעייה, ובראשם ראש הממשלה נתניהו. בראיון מיוחד ל'בשבע' מעריך יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, כי כל החלטה שתתקבל בעניין ההקפאה, עשויה להביא לשינויים של ממש בתוך המפלגות הקיימות ואולי אפילו לבחירות חדשות.

כנס הקיץ ננעל באקורד סיום מעט צורם, נוכח המחלוקות השונות בתוך הקואליציה. אתה צופה שינויים פוליטיים של ממש בתקופה הקרובה?

"אין ספק שבכנסת הורגשה בכנס הקיץ האחרון הקצנה בכל נושא שהוא במחלוקת או שחברי הכנסת רוצים שיהיה במחלוקת, כדי להאדיר את מעמדם הציבורי בעיני צאן מרעיתם. לצערי הרב, המחלוקת הלאומית בין יהודים וערבים שהולכת ומחמירה, והמחלוקת בין מה שנקרא חרדים וחילונים, באו לידי מתיחת חבל שכמעט ויכולה להביא לקרע. מחלוקות אלה, שהן משניות למחלוקת הפוליטית שקיימת, עלולות להביא לידי מצב שבו גם הפוליטיקה בישראל עשויה לשנות מערכות".

עד כמה ממשית האפשרות הזו ועד היכן היא עשויה להגיע לדעתך?

"השאלה האם סיום ההקפאה מחייב התחלה של בנייה עלולה להביא לידי שינוי המערכת הפוליטית בישראל. שינוי שעלול גם להביא לבחירות. אין כאן ליכוד מקשה אחת, אין כאן קדימה מקשה אחת, אין עוד בארץ ימין ושמאל כפי שהיה בעבר. היום כל אחד וה'ריאל פוליטיק' שלו, כאשר הצדדים האידיאולוגיים הם שוליים בכנסת".

בשבוע שעבר פורסמה כתבה על "החזון המפתיע של הימין הישראלי לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני". על פי הכתבה, אתה שותף ליוזמה הזו. במה מדובר?

"ההצעה דורשת מהפלשתינים הצהרת הזדהות חד משמעית עם מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - לומר בפה מלא 'נפש יהודי הומיה', שמדינת ישראל היא תקוותו של העם היהודי משך אלפיים שנה. פלשתיני שאינו כלול בחוק השבות לא יוכל לקבל אזרחות, אלא אם כן יישא את ההצהרה. כך נקשה על ערבים לבוא ולאחד משפחות או לבקש אזרוח בארץ מסיבה זו או אחרת".

חמש שנים לגירוש גוש קטיף והשבוע הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות, שאתה עומד מאחוריו. איך אתה רואה את ההתערבות הזו?

"גוש קטיף זו טרגדיה לאומית ודבר שאנחנו צריכים בהחלט לשים אותו מאחורינו בלי לשכוח מה שקרה. הכנסת החליטה לאשר את חוק החנינה כאקט המבקש להביא לקירוב לבבות לאיחוי הקרעים ולהרגעת הרוחות. גם אם בימים רגילים חוק חנינה יכול לקבל פרשנויות אחרות בציבור, הכנסת - מקדימה והעבודה ועד לליכוד - בחרה ללכת בדרך של לפנים משורת הדין ואין לי ספק שבג"ץ ידחה את הטענה הפורמאלית של חוסר שוויוניות. שכן חוק זה נעשה למטרה ראויה ובמידה סבירה. זה היה רצונה של הכנסת".

אחד השיאים בכנס הקיץ היה הזעם על השתתפותה של ח"כ חנין זועבי מבל"ד במשט הטורקי לעזה. פעלת נגד שלילת זכויותיה, שאושרה בסופו של דבר. אתה לא סבור שמעשיה הגיעו לכדי בגידה?

"אם אכן הגיעו מעשיה לכדי בגידה, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה לברר את העובדות ולהגיש נגדה כתב אישום. אין אדם בישראל שלא מבין כי הצורך בהסגר על עזה הוא צורך קיומי ואין אדם ציוני שלא הביע שאט נפש ממעשיה של חברת הכנסת זועבי, אשר פעלה מתוך דחפים להתבלט בציבור שלה. העוצמה של דמוקרטיה היא לדעת שיש דבר שמעורר אצלך סלידה ובכל זאת אתה משכיל לחיות איתו במסגרת התפקידים המוטלים עליך.
בצד העקרוני, אין זה מתפקידה של הכנסת לשפוט אחד מחברי הכנסת, אלא תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. שאם לא כך, מחר כל מי שיעלה לחומש או יפעל למען קידום דרכו הציונית יוכל להיות מוצא מחוץ לחוק, אם הרוב יהיה רוב הדוגל בחזרה לגבולות 67'. בצד התועלתי, איש לא הכיר את חברת הכנסת זועבי לפני שהגישו נגדה תלונות וביקשו לשלול את זכויות היתר שחסינותה מקנה. שמה יצא מקצה העולם ועד קצהו כז'אן דארק חמאסית. מי שהקים אותה ויצר דמות חדשה שלה היו אותם אלה שביקשו לשלול את הדרכון הדיפלומטי שלה שבלאו הכי היא אינה משתמשת בו. בכל מקום בעולם, במקום לדבר על זכותה של ישראל לקיים מצור על עזה או על גורל גלעד שליט, מדברים על מה שעוללה כנסת ישראל לגברת שאיש לא ידע שהיא אפילו חברת כנסת. מה הרוויחו אלה שביקשו?".

איך אתה עונה לאלו הטוענים כי מהלכים בהם אתה נוקט, נועדו להקנות לך מעמד קונצנזואלי בעם ישראל, שאולי יסייע לך לסלול את דרכך לבית הנשיא בעתיד?

"אני חניך של זאב ז'בוטינסקי. בעמדותיי אני מחזיק שבעים שנה - כשנות חיי. כל השטויות הפוליטיות הן מעניינם של מתנגדיי או של מתחריי".