בשבע 402:חופים הם לפעמים נפרדים

ימי בין המצרים חלפו להם. מאות אלפי ילדים, בני נוער ותלמידי ישיבה נמצאים בחופשת קיץ...

שמואל אדלמן , י"א באב תש"ע

ימי בין המצרים חלפו להם. מאות אלפי ילדים, בני נוער ותלמידי ישיבה נמצאים בחופשת קיץ ומחפשים מה לעשות. אחת האטרקציות הזמינות והמועדפות על הציבור הישראלי הוא חוף הים הארוך של מדינת ישראל. חופי הים מהווים משאב ציבורי ואמורים להיות שייכים לכלל הציבור. ואולם, ישנם לא מעט רצועות חוף שכבר מזמן עברו לבעלותם הפרטית של מלונות ויזמי נדלן. בשנים האחרונות ישנה פעילות ציבורית וממשלתית נרחבת שנועדה לדאוג להשארתם של חופי הים בישראל בידי הציבור. בכלל זה חלק מחופי הכינרת בהם גורמים פרטיים ועבריינים השתלטו על רצועות חוף והחלו לגבות תשלום.

בציבור הדתי, שחלקו הייחסי באוכלוסיה הולך ועולה ישנה דרישה הולכת וגוברת לחופי ים נפרדים לגברים ולנשים. בעיה נוספת הם דמי כניסה שנגבים בחלק מהחופים, לא ברור על פי איזה קריטריון, ומהווים נטל כספי לא מבוטל למשפחה ברוכת ילדים. מי שזוכר את מצאי החופים לפני עשרים שנה יודע שהמצב היום הרבה יותר טוב אם כי עדיין רחוק מלהשביע רצון. בשיטוט באינטרנט נמצאו 14 חופים נפרדים לציבור הדתי. חופים מעטים בלבד מציעים שחיה נפרדת לנשים וגברים בו זמנית כך שאם את נערה דתייה המעוניינת לרחוץ בחוף הים התיכון באחרי הצהרים של יום שישי ארוך ומהביל כנראה שתיאלצי להישאר בבית. המצב בכינרת אינו טוב בהרבה. ישנו חוף נפרד עירוני בטבריה ושני חופים נוספים האחד לגברים ושני לנשים. בנוסף יש את חוף כינר בו ישנה אפשרות לרחצה נפרדת לנשים וגברים בכל ימות השבוע. הפיתרון אותו מאמצים תלמידי ישיבה רבים שמחפשים מקום חינמי ושקט הוא מציאת מקום לא מוכרז ולא מוסדר. תופעות כאלו הסתיימו לא אחת באסון.

זו אולי לא סיבה לפרק קואליציה אך נראה שהגיע הזמן לתת לציבור הדתי חלק נכבד יותר במשאבי החוף של ישראל ולהסדיר אחת ולתמיד את סוגיית דמי הכניסה.

דוברת משרד הפנים מסרה כי “משרד הפנים אינו אחראי על בקשות להכרזה על חופים נפרדים, הנושא הינו באחריות הרשות המקומית. בהתאם לחוק בסמכות שר הפנים לאשר גבייה של 10 שקלים לאדם מעל גיל 13 בחופים בהם מוענקים שירותים מיוחדים (מלתחות, שירותים וכו’)”.