גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אני במזרח וליבי במערב

תחקיר: מדוע מתעקש מכון פוסט-ציוני לערוך השתלמויות בנושא התרבות המערבית לרבנים וראשי ישיבות?
29/07/10, 13:08
חגית רוטנברג

אלף שקלים מדי חודש - זהו המענק הנדיב בו תוכל לזכות אם הינך ר"מ בישיבת הסדר. התמורה: השתתפות בתכנית 'אפיקי דעת' של מכון ון ליר בירושלים, שמטרתה להעשיר את השכלתך בכל הנוגע למודרנה ולתרבות המערב. המפגשים מתקיימים אחת לשבועיים, והדרישה לנוכחות קבועה בכל אחד מהם מותנית מראש. מזה שנתיים פועלת התכנית, שבין בוגריה ניתן למצוא ראשי ישיבות הסדר ור"מים ידועים ומוערכים כמו הרב יעקב מדן, הרב שלמה רוזנפלד, הרב חיים כפרי, הרב יוסף צבי רימון ועוד. במקביל מפעיל המכון מזה כשש שנים תכנית ברוח דומה למחנכים באולפנות וישיבות תיכוניות. בראש המסלול עומד ד"ר שמואל ויגודה, לשעבר בכיר במכללת הרצוג באלון שבות. 

את התכנית לר"מים מממנת הפדרציה היהודית של ניו יורק וכן קרן לוי לאסן, התומכת בעיקר בגופים חברתיים, אך גם בגופים בעלי אג'נדה פוליטית שמאלנית וחילונית מובהקת כדוגמת 'עיר עמים' - עמותת שמאל ירושלמית התומכת בחלוקת העיר, 'קרן אברהם' - חינוך לדו קיום ערבי-יהודי בישראל, ועמותת 'משפחה חדשה' החותרת להכרה רשמית בזוגיות שלא במסגרת ההלכה היהודית.

מכון שמאלני רדיקלי

היכרות קצרה עם האכסניה: מכון ון ליר הוקם בירושלים בתשי"ט, ונחשב למוסד מחקרי העוסק בתחומי הרוח והחברה. הסגל הרחב, המונה יהודים וערבים, כולל בין השאר אישים מזוהים פוליטית עם השמאל הרדיקלי, דוגמת הפרופסורים עדי אופיר, יהודה שנהב ויוסי יונה. איש 'שלום עכשיו', צלי רשף, מעיד בספרו כי לא מעט חוקרים הגיעו לפעילות פוליטית בתנועתו דרך קשרי עבודה במכון ון ליר. המימון לפעילות המכון נשען בין השאר על הקרן לישראל חדשה, האיחוד האירופי, קרן פורד, וקרנות אירופיות נוספות.     

'
הרב שלמה רוזנפלד, מבוגרי התכנית: "הם היו ענייניים וזהירים והתאימו את עצמם לקבוצה. לא היתה שום שטיפת מוח. היו פה ושם הערות קטנות, אבל זה בגדר הסביר. חבל שרק הגוף הזה יודע לעשות את הדברים בצורה מסודרת ומאורגנת. אני מציע כאתגר למסגרות יותר רלוונטיות שיעשו את זה
תיאוריה וביקורת', כתב העת העיוני-אידיאולוגי שבהוצאת המכון, נכתב ונערך בידי אנשי שמאל קיצוני, ומקדם במוצהר אג'נדות פוסט-ציוניות ופרו-פלשתיניות. לציון 40 שנה ל"כיבוש הישראלי", קיים המכון כנס תחת הכותרת "הכיבוש הישראלי ממבט גלובלי - אסון פוליטי בהתהוות". בקיץ האחרון אירח המכון את ארגוני השמאל הקיצוני 'שוברים שתיקה' ו'רבנים למען זכויות אדם' בכנס מיוחד שעסק בפעילות חיילי צה"ל. המכון כולל גם אגף מיוחד המכונה 'שכנים בים התיכון', ועניינו שיתופי פעולה ישראליים-פלשתיניים שמטרתם "לתרום לתהליך השלום". אחד האפיקים המרכזיים בתחום פעילות זה הוא קידום המגמה של שחרור אסירים ביטחוניים פלשתיניים כמנוף להמשך התהליך המדיני.

גורמים בעולם האקדמי מביעים בשיחה עם 'בשבע' תמימות דעים באשר לאוריינטציה השמאלנית-רדיקלית ואף פוסט-ציונית של מכון ון ליר. בשל חשש לעתידם המקצועי הם מעדיפים להישאר בעילום שם, אולם הם מסבירים כי "מדובר במכון פוסט-ציוני רדיקלי. הם נותנים מלגות נדיבות לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים במטרה ליצור אינדוקטרינציה נגד מדינת ישראל. 'תיאוריה וביקורת' הוא כתב העת הכי קיצוני נגד מדינת ישראל. שם להגיד 'אפרטהייד' על ישראל זו מחמאה". הגורם ממשיך ומסביר כי "הם כמובן לא ילכלכו ידיים בפוליטיקה, הם הרי אינטלקטואלים. אבל מי שמייצר את התשתית האינטלקטואלית לכל הרעיונות של השמאל זה בין השאר מכון ון ליר".

אגף אחר במכון, שזכה לכותרת "תרבות וזהות יהודית", עוסק במגוון תחומי מחקר ופעילות ציבורית הנוגעים לשדה היהדות - ובהם גם התכנית 'אפיקי דעת'. במסגרת פרויקט "מסלולי נישואין", למשל, מקדמת קבוצת מחקר בעלת אוריינטציה מעשית, פעילות שמטרתה להעניק גושפנקה חוקית לנישואין אזרחיים בישראל.

עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא