גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

אני במזרח וליבי במערב

תחקיר: מדוע מתעקש מכון פוסט-ציוני לערוך השתלמויות בנושא התרבות המערבית לרבנים וראשי ישיבות?
29/07/10, 13:08
חגית רוטנברג

מי שעומד בראש תחום תרבות וזהות יהודית, וכן נושא בתואר עמית מחקר בכיר במכון ון ליר, הוא הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, המכהן גם כרב היישוב הר-אדר. גישתו הליברלית במיוחד מביאה אותו לשחרר לעתים הצהרות רחוקות מהקונצנזוס המקובל בין עמיתיו הרבנים. בכנס שהתקיים לפני מספר שנים במכון ון ליר, הוא יצא בביקורת נגד המקובל כיום במוסדות החינוך הדתיים בכל הנוגע לעיסוק בתחום שבינו לבינה, וקרא לרבנים להסיר את "הצנזורה החמורה" הקיימת לדבריו ביחס למקורות העוסקים בנושא. הוא גם משתתף קבוע בשיח בין דתי עם נציגי דת מוסלמים "לקידום השלום". בטור דעה שפרסם במהלך השנה האחרונה, הביע הרב פרופ' רוטנברג תמיכה מפורשת בהקמת מדינה פלשתינית, ואף הסביר את מחויבותה של הציונות הדתית לתהליך זה.

הסקירה הקצרה אודות צביונו של המכון מעלה תהיות באשר למטרותיה של תכנית מיוחדת לרבני ישיבות הסדר ומחנכים. איזה עניין יש למכון שהאג'נדה שלו כה רחוקה מהשקפת הציונות הדתית להשקיע משאבים רבים במחנכים בכירים במוסדות הציונות הדתית, שאינם נדרשים לשלם שכר לימוד ואף מוענקת להם מלגה אטרקטיבית? בעוד אנשי המכון טוענים לרצון כן ונייטרלי לשרת את האוכלוסייה הדתית, יש גם שמביעים חששות עמוקים מהיוזמה. 

לא היתה שטיפת מוח

הרב שלמה רוזנפלד, ראש ישיבת ההסדר בשדמות מחולה, השתתף במחזור השני של 'אפיקי דעת', שהתקיים השנה. החלטתו ליטול חלק בתכנית לוותה בחששות ולא היתה מובנת מאליה. קודם שנרשם, קיים הרב רוזנפלד התייעצויות עם הרבנים משתתפי המחזור הקודם ועם האחראים על התכנית. "החששות היו כיוון שמדובר במקום עם תדמית מאוד שמאלנית, וחששנו גם שהמקור הכלכלי לא מגיע ממקורות הגונים. דאגנו גם בעניין התכנים, שמא יהיו שם כאלה המנוגדים להלכה". ההתייעצויות המקדימות הסירו דאגה מליבו של הרב רוזנפלד, וגם במהלך התכנית עצמה הוא הופתע לטובה. "הם היו ענייניים וזהירים והתאימו את עצמם לקבוצה. לא היתה שום שטיפת מוח. היו פה ושם הערות קטנות, אבל זה בגדר הסביר". עם זאת, הרב רוזנפלד היה מעדיף לראות גופים אחרים מרימים תכניות מסוג זה לרבנים. "חבל שרק הגוף הזה יודע לעשות את הדברים בצורה מסודרת ומאורגנת. אני מציע כאתגר למסגרות יותר רלוונטיות שיעשו את זה".

הרב יהודה מלמד, ר"מ בישיבת רמת גן, חשד עוד בשלב ההזמנה שקיבל הביתה בדואר. גם שאר הר"מים בישיבה הסתייגו מאותה הזמנה. גם אביו, הרב זלמן מלמד, ייעץ לו לא להשתתף. הרב מלמד קיים שיחה עם ראש התכנית, ד"ר שמואל ויגודה, שנעלב מההאשמות שהוטחו בתכנית. הוא הסביר כי המימון כשר לחלוטין, וכי מגמת המכון היא לפעול למען המחנכים בציונות הדתית ולהעניק להם השכלה אקדמית. "מצד אחד הוא אמר שזה משהו נייטרלי לגמרי, ומצד שני חשבתי שיכול להיות שהאג'נדה שלהם היא להפוך אותנו לנורמליים", אומר הרב מלמד, "ירדתי מזה".

בירור אצל ר"מים נוספים בוגרי התכנית העלה כי הם מרוצים ולא ראו בה כל פסול. בין השאר סיפרו כי אחד המסרים היה כי אין סתירה בין דת לבין מודרנה. "כאן שאלתי את עצמי מה המסר", אומר הרב יהודה מלמד "אם אין סתירה, אז מי מהשתיים היא בעלת הבית ומי השפחה". בסופו של דבר, הוא מגדיר את עמדתו כמין נקודת אמצע. "לא הייתי יוצא כאן למלחמה כדי לחפש כופרים", הוא אומר "אבל אני חושב שיש פה מהלך כלשהו. הכסף גם מחשיד. משלמים לך 8,000 שקלים לשנה כדי שתשמע על נצרות? אני מסויג מהתכנית, אבל יחד עם זה רוצה להיזהר מציד מכשפות בעניין הזה".

הרב בועז הוטרר, המשמש כר"מ בישיבת הסדר, השתתף במחזור הראשון של התכנית. הוא מדגיש כי מחד הוא אינו מייצג בשום צורה את המוסד בו הוא מלמד, ומאידך הוא בהחלט נהנה מהתכנית. "מדובר באנשים שזה לא המפגש הראשון שלהם עם האקדמיה", הוא מעיד על חברי הקבוצה. "היו פה ושם ביקורות, למשל על זה שיש נשים שהרצו באופן קבוע, אם כי לרוב המשתתפים זה לא הפריע. פעם הוקרן סרט שהיתה בו סצנה גבולית מבחינת חלק מהרבנים. פעם אחת המרצות דיברה על הלחנה ומוסיקה ואז השמיעו קטע של שירת נשים. אבל חוץ מהבעיות ההלכתיות הקטנות האלו, שגם בהן מי שרצה יכול היה לצאת, לא היו ביקורות. מצד התוכן, באחת ההרצאות בהיסטוריה לימדו קטע מהברית החדשה. יש כאלה שיגידו מה פתאום ללמוד פסקה מהברית החדשה, אבל אם אתה תופש את זה כחלק מהתפישות של המודרנה, זה נמצא במסגרת הזאת". כאמור, הרב הוטרר לא חש איום כלשהו במהלך ההרצאות, והעניין שלו בתחום היה רב. הוא גם מציין כי התוספת החודשית של אלף שקלים "לא הזיקה לאף אחד".

אתה לא סבור שיש פה איזו מגמה לא תמימה, הרי מדובר במכון עם אג'נדה שמאלנית מובהקת?

"מדובר פה באנשים מבוגרים. אני נהניתי ולא נתקלתי בבעיות. תמיד אפשר לומר שיש אג'נדה, שאולי רוצים להראות לר"מים שהמודרנה היא לאו דווקא חילונית במהותה. ייתכן שיש מחשבה לקחת את הרבנים, שהם מחנכי הדור הבא של בחורי הישיבות, ולפתוח את עיניהם לפלורליזם וסובלנות. אולי זה יכול לגרום בסופו של דבר לפחות קנאות וליותר סובלנות, אולי עמדות מתונות יותר בפוליטיקה".

אין ארוחות חינם

אחד הר"מים שנטלו חלק בתכנית יצא עם תחושות אחרות ביחס לתכנית. מטעמים מובנים הוא מעדיף לשמור על עילום שם - הפרטים שמורים במערכת. הוא אמנם התרשם מנושאי הקורסים שעסקו בתחומים הקרובים לליבו, אולם כשנודע לו בשלב מוקדם של השתתפותו בקורס כי מכון ון-ליר נשען בין השאר על כספי האיחוד האירופי, נדלקה אצלו נורה אדומה. "בעניין הזה יש לי עמדה ידועה. אני חושב שאחת הבעיות הגדולות שלנו היא השתלטות גופים חיצוניים אינטרסנטים על מוקדי הכוח של הרוח שלנו. למרות שבאתי מעמדה פתוחה ורציתי לשמוע, היתה לי בעיה רצינית עם זה". גם לאחר שאחד החברים פנה למרכז התכנית, שהסביר כי לתכנית אין מגע עם כספים אירופיים, לא נחה דעתו של הרב. "הרגשתי שאני לא רוצה להמשיך במקום הזה. אנחנו מחנכים לדברים ברורים בנושאים האלה. אני לא רוצה ששמי יהיה קשור למקום הזה, ואני מעדיף שלא ישלמו לי". לאחר לבטים קשים החליט לפרוש.

בניתוח שלאחר מעשה, הוא שלם עם החלטתו. על אף שהוא משתדל לדון לכף זכות כדבריו את הוגי התכנית, ועם כל ההסתייגויות של מימון 'טהור' ומניעים של תום לב מתוך רצון להעשיר את עולם הרבנים, משהו עקרוני בכל הפרשה מציק לו. "אני לא מאמין בארוחות חינם", הוא מכוון כלפי הקורס בעל המילגה הנדיבה. "גם אם אתה רק במעגל השני או השלישי, אתה כבר בעמדה מוסרית אחרת. ההרגשה שלי היא שהשאלה האם להשתתף לא עלתה לדיון רציני בקרב הרבנים. גם אם אי אפשר לקבוע מסמרות בתשובה, זה צריך לפחות לעלות לדיון".      

הרב ידידיה שילה, ר"מ בישיבת ההסדר במעלה אפרים, דחה בשנה שעברה את ההזמנה על הסף בלי היסוס. "ודאי לי שזה חשוד. אני לא חושב שיש פה מישהו שרוצה לחלק לר"מים ארוחות חינם ולקדם את הרמה האקדמית שלהם מטעמים הומניטאריים. יש פה ניסיון להשפיע על הר"מים. מדובר בתקופה בה רבנים נדרשים על ידי התלמידים למשל לשאלות של סירוב פקודה בפינוי יישובים או מאחזים. מדובר בהחלטה מרחיקת לכת, ורב יורה לתלמידיו לסרב רק כשהוא בטוח במאה אחוז שהדבר אסור בתכלית האיסור מדין תורה. כשמכניסים אותו לקורס בדמוקרטיה במכון ון ליר, זה בעצם לקרר את האמבטיה. להכניס לו ספק בלב. שאולי לפי התורה, אנחנו חיים במשטר דמוקרטי, ולכן אין מה לעשות וצריך לציית לפקודה, עם כל הצער והכאב. ברגע שהר"מ לא בטוח, הוא לא יכול להגיד לתלמידים לסרב. אני מעריך שזו המגמה, להכניס לציבור שלנו ספקות בלב. אנשים לא משקיעים כסף סתם, בטח לא מכון שמאלני". הרב שילה מביע פליאה על כך שאיגוד ישיבות ההסדר לא ראה לנכון להורות לרבני הישיבות להחרים את התכנית. "אני מתפלא על כך שיש ר"מים שהסכימו להשתתף. המכון פועל בעורמה ומפרסם את שמות אלו שהשתתפו, ובכך כאילו מקבל תעודת הכשר. זו ודאי מזימה לא תמימה בכלל".   

הרב אורי שרקי, מבכירי הרבנים ב'מכון מאיר', מסתייג מיד כשהוא שומע שתכנית הר"מים שייכת לבית היוצר של מכון ון ליר. "הבעיה היא מה היסוד שעומד מאחורי התכנית הזו. עצם זה שמדובר במכון ון ליר, זה כבר חשוד", הוא נזהר. "ון ליר הוא מוסד קלאסי של האליטות השמאלניות. ברור שיש פה כוונות מסוימות". הרב שרקי מדגיש כי אמנם הוא עצמו שמע כמה הרצאות במכון ון ליר, וכי הוא לא רוצה לפסול אוטומטית כל דבר שיוצא מבית מדרשו של המכון, אולם לדבריו יש להתייחס לכל יוזמה שלהם בבחינת 'כבדהו וחשדהו'. "התזה שלהם, אך על פי שאינה אמורה בפירוש, היא שהנורמה העליונה היא זו של התרבות המערבית. עם זאת, ישנה טולרנטיות כלפי תופעות משנה, ותחת הגג הזה נמצאת מבחינתם גם היהדות. מדובר בחלק ממזימה כללית של החלשת הרוח הלאומית שלנו".

מדוע לדעת הרב מבקש המכון לפנות דווקא אל רבני הציונות הדתית?

"הם מנסים להשתלט על כל דבר שהוא מוקד השפעה. הם מזהים אצלנו גרעין של תרבות אלטרנטיבית. אנו מציגים אלטרנטיבה לשלטון האליטות".  

שינוי עמדות אינה המטרה

הרב אלישע אבינר, ר"מ בישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים, הוא חבר ועדת ההיגוי של תכנית 'אפיקי דעת'. על הספקות באשר לתכנית הר"מים ובעיקר באשר לאכסניה בה היא מתארחת, הוא משיב בשני הסברים עיקריים. הראשון הוא העובדה כי בתכנית לא נלמדים מקצועות היהדות, וזו נקודה שיחד עם חבריו הרבנים בצוות הוגדרה כקו אדום. שנית, מסביר הרב, התכנית מיועדת לר"מים וראשי ישיבות, בכירי הרבנים והמחנכים של הציבור הדתי, "אם עליהם אנחנו לא סומכים שיש להם ראש על הכתפיים, אז על מי כן נסמוך? אם לא סומכים עליהם, אפשר לסגור את הישיבות עכשיו".

המטרה שהוגדרה בוועדת ההיגוי, מסביר הרב אבינר, היתה "שאנשי חינוך יכירו את העולם שתלמידיהם חיים בו, יבינו את שורשי התרבות המערבית ויידעו להתמודד איתה. אין שום מטרה של שינוי עמדות, זה בהגדרה. זה מיועד רק למי שחושב שזה מתאים לו ויכול לסייע לו בעבודה החינוכית. מי שלא מתאים לו וחושש שיש פה מזימה, לא צריך להשתתף".

הרב נפתלי רוטנברג, מבכירי המכון העומד כאמור בראש אגף תרבות וזהות יהודית, הקדיש ל'בשבע' דקות שיחה ארוכות במאמץ לנפץ את התדמית השמאלנית של המכון בו הוא מכהן בתפקיד בכיר, תוך שהוא פורש את מגוון הפעילויות בתחומי היהדות והמשובים החיוביים מקרב הציבור הדתי. את התכנית 'אפיקי דעת' הוא מתאר ככזו שצמחה מתוך דרישה מהשטח, וגם מתוך רצון של המכון להעניק משהו למגזר בעל ההנהגה המתפתחת. לדבריו, התכנית גובשה לאחר התייעצויות עם גדולי הרבנים. "הציבור הדתי עצמו מגדיר כאתגר הגדול ביותר שלו מבחינה חינוכית, איך להיות יהודים תורניים בתוך התקופה הזו, להבין מהי המודרנה, שמשמעותה אינה בהכרח חילון. המטרה היא לשרת את הציבור הדתי בנושא הזה".

אתה מבין את ההסתייגויות של רבנים, שלא רוצים לחסות בצילו של מכון ון ליר?

"רואים מי ומי היושבים בחדר. אם ראשי ישיבות מהשורה הראשונה נמצאים שם - אז גמרנו, נגמר הסיפור. לא מדובר באנשים טיפשים. אנחנו לא מטיפים לכלום. עולם ישיבות ההסדר עובר תקופה לא קלה, למשל בכל הנושא של ישיבת הר ברכה, כן מדינה, לא מדינה. כאן מקבלים כלים. למרות שאנחנו לא מטיפים לכלום", הוא מיד שב ונזהר.     

הרב פרופ' רוטנברג מסביר כי ככל הנראה, אם כי טרם הוחלט סופית, המחזור הבא של התכנית יהיה האחרון. "זה פרויקט שנועד לשרת את החברה, ואם כיסינו כ-45 ר"מים בתוך עולם ישיבות ההסדר, אז התכנית די מיצתה את מטרתה". 

נאורות לחשוכים: אפיקי דעת לחובשי הכיפות  / שחר פלד

במאבק המתמיד על ליבה של מדינת ישראל, האם יהא זה לב אזרחי נאור, שיהדותו היא עוד גוון בשלל גווניו, או לב יהודי טהור, שאזרחותו היא חיוב בין הלכותיו, נטוע מכון ואן ליר באופן חד משמעי בצד האזרחי של המתרס. 

כיצד, אם כן, מגיעים אל הליבות? כיצד מדליקים אור באפלת חייהם הנבערת של יהודים שטרם קלטו שהם חיים במאה ה-21 (למניין האזרחי, כמובן), וכיצד נותנים להם את כל תורת הנאורות על רגל אחת?

הפתרון החדש של ואן ליר: 'אפיקי דעת' - 16 מפגשי יוקרה בארבעה אשכולות מאירים.

הבעיה כמובן היא ההספק. יש כל כך הרבה אור לשפוע וכל כך מעט זמן להחדירו אל מתחת לכיפות הללו. האם נספיק לדחוס שם גם את בקט:מחכים לגודו, במסגרת אשכול התרבות? האם נסביר את הפנאופטיקון של פוקו במסגרת טפטופי הפוסטמודרנה, ואת תפקיד האופיום להמונים במבנה העל המרקסיסטי באשכול הפכ"מ? ומה לגבי הנאורות עצמה באשכול התגבשות המודרנה? האם נזכה את  התלמידים החשובים בידע אודות הארה בסגנון האאופקלרונג הגרמני בעל ההיבטים הרלגיוזיים העמוקים או בסגנון הצרפתי האנטי-קלריקלי החריף...

אין זה משנה, העיקר להכניס קצת נאורות לחושך הזה. וקחו גם איזו מלגה קטנה, כדי שאם ישאלו אתכם למה אתם לומדים משהו שכל אחד יכול ללמוד באמצעות הקלקה או שתים באינטרנט, לא תיכנסו לדיסוננס קוגניטיבי חריף, אלא תוכלו לומר שזה בשביל המלגה הנחמדה בת אלף השקלים.

עמוד 2 מתוך 2
הקודם | הבא